תביעת הארנונה הרשלנית של עיריית ירושלים
חוקר של העירייה הגיע לנכס ברובע המוסלמי, ושמע מאדם אקראי שהוא בבעלות אישה שמתגוררת בו שני עשורים. זה הספיק כדי לדרוש ממנה 73 אלף ש'
בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה של העירייה נגד תושבת הרובע המוסלמי, שנדרשה לשלם עשרות אלפי שקלים בטענה שלא הסדירה חוב ארנונה במשך כשני עשורים. השופט גד ארנברג קבע שהעירייה הסתמכה על חקירה רשלנית
ולא על בדיקה מקצועית.
אלא שהאישה טענה שהיא שוכרת רק את הדירה בקומה השנייה והיא לא יודעת מי שכר באותה תקופה את הקומה ראשונה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- התחייבות ל-20 שנה? כך נדחתה הולמס פלייס
- מאבק הגרושים: חובה לעדכן על רישום לביה"ס
- ראש העיר השמיץ יריב - וישלם 30 אלף שקל
- משרד התחבורה גבה 1.3 מיליון שקל שלא כדין
לפני שנתיים נתבעה תושבת העיר העתיקה לשלם חוב ארנונה של 73,210 שקל שמעולם לא ידעה עליו. העירייה טענה שהחוב נצבר במשך 23 שנים שבהן הנתבעת לא שילמה ארנונה על אחת משתי קומות בבניין שבו היא מתגוררת. לטענת העירייה, הדבר נודע לה רק לאחרונה, מדיווח של חוקר מטעמה.
תביעה
העירייה התעכבה – והפסידה את חוב הארנונה
עו"ד רז לבנת
תושב י-ם צבר בעשור שעבר חוב ארנונה שתפח ל-106 אלף שקל. כשהעירייה החלה לנקוט נגדו צעדים משפטיים, הוא שלף את טיעון ההתיישנות
העירייה ניסתה להוכיח את התביעה באמצעות דו"ח של החוקר, שציין כי אדם שנכח במקום הסביר לו שהאישה מחזיקה בכל הבניין. אלא שבדו"ח לא נכתב מיהו אותו אדם והחוקר אף הודה שבדיקת הבניין התבצעה "על הדרך", ובמקור הגיע לבדוק נכס אחר. לדברי החוקר, הוא המליץ לעירייה לשלוח למקום מודד מוסמך, אך המלצתו לא התקבלה.
יתרה מכך, נציג בעלת הנכס הובא לעדות וסיפר כי בעלה המנוח של הנתבעת קיבל זכות להשתמש רק בקומה העליונה של הבניין.
התנהלות לא מקצועית
ואכן, השופט גד ארנברג הגיע למסקנה החד משמעית כי יש לדחות את התביעה. הוא הדגיש שמדו"ח החוקר לא ניתן ללמוד שהנתבעת החזיקה בנכס: היא עצמה לא נכחה שם בזמן החקירה, המבנה עצמו לא נבדק מעבר לבדיקה האקראית ולא נשלח לשם מודד מוסמך.
השופט פסק שקביעת החוקר שלפיה האישה החזיקה בנכס, התבססה על מידע מוטעה מוקדם שהעבירה לו העירייה ועל דברי אדם "עלום", ולא על בדיקה מקצועית. הוא התקשה להבין את התנהלות העירייה, שלא ראתה לנכון לשלוח למקום חוקר נוסף או מודד, למרות המלצת החוקר.
"אין זה מתקבל על הדעת שמחד התובעת מתעלמת לחלוטין מהמלצתו של החוקר, ומאידך מסתמכת על ממצא חקירה חלקי וטוענת מכוחו כי הנתבעת היא המחזיקה בנכס הנטען", כתב השופט ארנברג, שתהה מדוע העירייה שלחה את מכתבי הדרישה לנתבעת רק ב-2013, אף שלטענתה החובות הצטברו עוד בשנות ה-90.
משכך נקבע שעיריית ירושלים כשלה בתפקידה כרשות מנהלית ולא הוכיחה את זכאותה לקבלת תשלומי הארנונה. היא חויבה לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ויסאם ג'ורג' אסמר עוסק במיסוי עירוני ובמשפט מינהלי וחוקתי
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
