הצעה: פיצוי מוקטן למי שנפגע מתוכנית בנייה
חוק ההסדרים כולל הצעות שנועדו להקל על מצוקת הדיור, לפשט את הבירוקרטיה ולהכניס עוד כסף לקופת המדינה באמצעות תשלום היטלי פיתוח בבנייה חדשה וכפל ארנונה על דירות רפאים. בין ההצעות: לצמצם את הפיצויים הניתנים בגין ירידת ערך נכס, כדי למנוע עיכובים בפיתוח ובבנייה. סקירת הרפורמות והגזרות הנדל"ניות בחוק ההסדרים
רפורמות וגזרות חדשות בטיוטת חוק ההסדרים: בעלי דירות יידרשו לשלם היטלי פיתוח בעת בנייה חדשה באזורם בכל רשות מקומית, תשלום ארנונה כפול יוטל על בעלי דירות רפאים כהוראת קבע, תוקם ועדה לצמצום הזמנים של שינויי הוראות בתוכניות תכנון ובנייה, יוקמו מבני ציבור בבנייני מגורים, יותאם חוק הפיצויים על תוכניות בנייה לחוק המקובל בעולם תוך שמירה על אינטרס התכנון ויצורף למועצת מקרקעי ישראל נציג ערבי. אלה חלק מההצעות העולות בטיוטת החוק לשנים 2017-2018 בתחום הדיור.
דיווחים נוספים בנושא חוק ההסדרים :
חלוקה שוויונית של הארנונה: עיקרי חוק ההסדרים
הכנה לאובר X: מונית ספיישל תאסוף מספר נוסעים
מסתמן: רשתות הפארם יחויבו לפרסם מחירים באינטרנט
שר האוצר, משה כחלון, קיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה ביום חמישי לטיוטת חוק ההסדרים לתוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018. ההצעות במסגרת חוק ההסדרים יובאו לאישור הממשלה ב-11 באוגוסט ולאחר מכן להצבעת הכנסת.
לפי הטיוטה, החל ממארס 2017 כל בעל נכס בכל רשות מקומית יצטרך לשלם היטלי פיתוח בעת ביצוע של בנייה חדשה, תוספת בנייה או בנייה של תוכנית להתחדשות עירונית (תמ"א 38 ופינוי בינוי). דמי הפיתוח יכללו דמי סלילה, דמי ניקוז ותיעול, דמי שטחים ציבוריים פתוחים ודמי מוסדות ציבור (במקרים בהם ויתרה הרשות המקומית על הכנסות מהיטלי השבחה).
גובה דמי הפיתוח ייקבע על ידי שרי האוצר והפנים, וזאת בהתאם לנתונים טופוגרפיים של הרשות המקומית וצפיפות הבנייה בישוב. גובה דמי הפיתוח גם ייגזר מעלות עבודות פיתוח התשתית שאותם מבצע משרד הבינוי והשיכון ורשת מקרקעי ישראל באתרים אותם הם מפתחים ומעלות האגרות וההיטלים הקיימים ברשויות המקומיות.
אולי בנייה אקולוגית יכולה לפתור את מצוקת הדיור? מוזמנים לצפות בכתבה:
דמי פיתוח מופחתים בהתחדשות עירונית
גובה דמי הפיתוח שיידרשו על בניית התחדשות עירונית יהיו מופחתים לעומת דמי הפיתוח על בנייה חדשה. בטיוטה נכתב כי "בשנים האחרונות פועלת הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור במשק. במסגרת זו, פועלת הממשלה לייעול ולזירוז עבודות הפיתוח למגורים, שהן תנאי למתן היתרי בנייה ואכלוס. גביית אגרות והיטלי פיתוח היא המקור הכספי למימון עבודות פיתוח תשתיות לבנייה חדשה".
עד היום, לפי המסגרת החוקית הקיימת, אגרות והיטלי פיתוח נקבעים על ידי הרשות המקומית בחקיקת עזר עירונית והם טעונים בדיקה של משרד הפנים. אולם מדובר בהליך מורכב לאישור בכל רשות מקומית ובפועל רק מספר מצומצם מאוד של רשויות בחרו לבצע גביית היטלי פיתוח בפועל. לפי ההצעה המוצעת בטיוטת חוק ההסדרים, תקודם חקיקה שתקבע מיסי פיתוח בכל הרשויות, שכן היעדר תשלום היטלי פיתוח מהווה חסם לקידום הליכי פיתוח קרקע ומקשה על מדיניות הממשלה להגדלת היצע הדיור.
מדובר בהיטלי פיתוח על קרקעות בבעלות פרטית ובקרקעות בבעלות מעורבת. "אי קביעת האגרות וההיטלים מונע ממשרד הבינוי והשיכון ומרשות מקרקעי ישראל להעביר לאחריותן של הרשויות פיתוח קרקעות מדינה", נכתב.
עוד מוצע בטיוטת חוק ההסדרים לשכלל את המנגנון לבחינת הקמת תשתיות וצרכי ציבור בתוכניות כדי לצמצם זמנים, ולמנות ועדה שתדון בבקשות של היזם שלא נידונו תוך פרק זמן מסויים. כיום, אחד הקשיים שגורמים למימוש תוכניות בנייה הן הוראות שמכניסים לתוכנית מוסדות התכנון. בגלל משך הזמן שעובר בין מועד הכנסת ההוראה לבין מימוש התוכנית בפועל, הוראות אלה עלולות להיות לא רלוונטיות משום שכבר נמצא פתרון אחר לבעיה שאותה מנסות ההוראות לפתור. למשל, ישנן תוכניות שקובעות הוראה בתוכנית בעניין חיבור למכון ספציפי לטיהור שפכים, אולם עם חלוף הזמן הוחלט על הקמת מכון אחר של טיהור שפכים שיכול לקלוט את השפכים מהתוכנית בצורה יעילה יותר.
בנוסף, פעמים רבות קובעות הוועדות לתכנון ולבנייה הוראות רגולטוריות שנמצאות בסמכות של רגולטורים אחרים, כמו סף רעש או קרינה ותקן בנייה ירוקה. מדובר בהוראות שעשויות להשתנות ולהתעדכן כשחולף הזמן לפי הקביעות של הרגולטורים המוסמכים לתחומים אלה.
לכן, מציעה טיוטת חוק ההסדרים להקים ועדת משנה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה שתוסמך לשנות את הוראות התוכנית לפי הפנייה של היזם. הוועדה תקבע אם השינוי המתבקש בהוראות התוכנית לא יגרום לרמת שירות לא נאותה לתושבים.
בנוסף, תיקון של הוראות בתוכנית בנייה יהיה מותר לגבי כל התנאים בתוכנית ולא רק לגבי התניית ביצוע התוכנית בסלילת דרכים או בהקמת תשתית, כפי שקובע החוק היום. לפי הטיוטה, יוגבל משך הזמן שוועדה מחוזית תוכל להחליט בבקשה של יזם או רשות מקומית להוציא היתר בנייה לתוכנית גם אם לא מולא בה תנאי של הקמת תשתיות (ניתן להגיש בקשה כזו לפי סעיף בחוק, המאפשר לאשר היתרי בנייה גם ללא התשתית המותנית בתוכנית). כך, אם הוועדה המחוזית לא קיבלה בתוך 21 יום החלטה בבקשה כזו, יוכל מגיש הבקשה לפנות לוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. זו תצטרך לדון ולהחליט בבקשה זו תוך 30 יום.
עירוב שימושים של מסחר ומגורים
הטיוטה מדברת גם על עירוב שימושים, במטרה לייעל את השימוש במשאב הקרקע המוגבל. כך, מוצע להקצות שטח לרשויות מקומיות לבניית מבני ציבור גם בבניינים המיועדים לשימושים אחרים, כולל בבנייני מגורים. לפי הצעה זו, ניתן יהיה לראות מבנה ציבור בקומה ייעודית בבניין מגורים משותף, ואף בבנייני מגורים שנמצאים בידי בעלות אחת.
טיוטת חוק ההסדרים גם מבקשת ליצור איזון בין זכויות הפרט לאינטרס הציבור במימוש תוכניות בנייה, ומתמקדת באחת ההצעות בהפקעות, פיצויים בגין ירידת ערך והיטלי השבחה, מתוך כוונה לצמצם את הפיצויים הניתנים. מטרת ההצעה היא להתאים את אופן הפיצויים על תוכניות בנייה למקובל בעולם, שכן "ההסדר הקיים המזכה בפיצוי בגין שינוי במשטר התכנוני, אין לו אחר ורע בעולם המערבי", נכתב בטיוטה.
אמנם פיצוי בגין נטילת קרקע מקובל בעולם ומבוסס על ההכרה בזכות הקניין, אבל פיצוי בגין פגיעות ישירות (פגיעות שנגרמות עקב שינוי אופיה התכנוני של הקרקע עליה ממוקם הנכס, כגון הפחתת השטח הכולל המותר לבנייה, שינוי ייעוד ושינוי הוראות הבנייה שחלות על הקרקע) מעוגן בהיקף מצומצם יותר במספר מדינות, ואילו פיצוי בגין פגיעות עקיפות (פגיעות שנגרמות בעקיפין ולא משנות את אופי הקרקע, אלא יוצרות מפגע סמוך לקרקע שמזיק לנכס), אינו מוכר כלל בעולם.
בטיוטה מתואר כיצד החל משנות ה-90 עלה היקפן של התביעות לפיצויים בגין פגיעות תכנוניות מהיקף זניח להיקף המוכר כיום, מה שיוצר עיוותים תכנוניים ומביא לעיכוב התכנון והפיתוח. לכן מוצע בטיוטה להביא את הסדר הפיצויים בגין תוכניות בנייה להסדרים המקובלים בעולם, כך שהזכות לפיצוי והיקפו ייגזרו מציפיות לגיטימיות וסבירות שפגיעה בהן עשויה להצדיק מתן פיצוי. כך יתחום החוק את הפיצויים למסגרת מוגבלת בהתאם לאיזון האינטרסים בין זכות הקניין לאינטרס הציבורי.
עוד מציעה הטיוטה צעדים לשינוי העקרונות הבסיסיים של חישוב היטל השבחה כדי לפשט הליכים ולהביא ליתר צדק.
לאור הצורך שעלה בשנים האחרונות לקידום תוכניות מתאר עבור קידוחי נפט וגז, בשל התגליות הרבות בתחום, מציעה הטיוטה שוועדות משנה של הוועדות המחוזיות יהיו רשאיות לאשר תשריטים של מתקני חיפוש והפקת נפט וגז טבעי, שהוקמו לאחר חוק התכנון והבנייה, כתוכנית תקפה לפי חוק התכנון והבנייה, כך שניתן יהיה להוציא מכוחה היתרי בנייה. חוק התכנון והבנייה הרי לא מתייחס למתקני הפקת נפט וגז טבעי ולכן לא ניתן כיום להוציא היתרים לביצוע פעולות תחזוקה בהיעדר תוכנית מאושרת בפועל.
לפנייה לכתב/ת 
