קילל את אשתו במסרונים - וחויב לתת לה גט

בית הדין קיבל תביעה של אישה שטענה להשפלות ואיומים מצד בעלה. היא לא הציגה עדים, אבל הדיינים הסתפקו בסמסים ובהתנהגות הבעל בבית הדין

עו"ד יצחק סבגפורסם: 08.08.16 , 21:42

בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת גירושים שהגישה אישה שטענה שלאורך שנים בעלה מקלל אותה, משפיל אותה ומאיים עליה. הדיינים ציינו שאף שהאישה לא הביאה עדים להתנהגות זאת, ניתן היה להתרשם מאופיו האלים של בעלה רק על פי התנהגותו השתלטנית בבית הדין ועל פי מסרונים ששלח לה ובהם כינה אותה בין היתר "זונה", "זבל" ו"נואפת".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעת הגירושים שהגישה טענה האישה שהיא ובעלה פרודים זה כשנה וחצי, מאז שעזב את הבית והשאיר אותה עם חובות. היא תיארה מסכת חיים עגומה ולפיה בעלה נהג לקלל ולהשפיל אותה לעתים תכופות, ואף איים עליה ברצח. היא הוסיפה כי סלחה לו פעמים רבות אך אינה מוכנה לספוג עוד ואינה רוצה לחיות עמו.

דיני משפחה

התעלל באשתו שנים – וישלם רק 38 אלף שקל

עו"ד דנית אברג'ל-טובול

33 שנות נישואים קשות תמו כשאישה החליטה להתלונן במשטרה. בעלה הורשע בהליך הפלילי, אבל בהליך האזרחי הוא חויב בפיצוי סמלי בלבד

התעלל באשתו שנים – וישלם רק 38 אלף שקל

היא הציגה מסרונים שבהם כתב לה בין השאר "גנבת נואפת בוגדת שקרנית וזונה" ו"זבל שבטוח שהשטן ברא".

הבעל טען מנגד שמאז שנפרדו סירבה אשתו לאפשר לו לראות את בנותיהם, והתנהגותו נבעה ממצוקתו. הוא הודה שקילל אותה לאחרונה אך טען שחלק מהקללות היו בכתב בלבד, באמצעות מסרונים.

הבעל סירב לגירושים וביקש שלום בית. הוא ציין שיהיה מוכן לתת גט רק לאחר שיסתיים הליך פשיטת רגל שבו היה מצוי, אך הופסק בגלל הסכם שלום בית שעשו בעבר. הוא דרש שהאישה תשתתף בפירעון החובות המשותפים בהליך פשיטת הרגל.

אב בית הדין הרב יגאל לרר התרשם כי בתוך תוכו גם הבעל רוצה בגירושים ובקשתו להמתין עם הגט עד לסידור החובות בהליך פשיטת הרגל "אינה אלא טענת סרק ומטרתה לאמלל את האישה בציפייה לגט המיוחל".

הדיין ציין כי אמנם האישה לא הביאה עדים להוכחת התנהגותו האלימה של הבעל, אך זו ניכרת הן מהתרשמותו הבלתי אמצעית ממנו והן ממסרונים שהציגה האישה.

"גם הופעת הבעל בפני בית הדין הייתה מלווה באלימות מילולית כלפי האישה ועורך דינה, ושפת הגוף של הבעל הייתה אלימה ביותר", נכתב בפסק הדין. "הבעל השרה אווירה של אימה ומתח סביבו, וממילא החיים אתו והשהייה בחברתו היו בלתי נסבלים".

הדיין הוסיף שניכר שהתנהגות הבעל נובעת מאופיו האובססיבי, ויש בה סיכון ברור לשלומה של האישה. כמו כן, יש סיכוי נמוך שאם תינתן לו התראה הוא ישנה את דפוסי התנהגותו. לפיכך נקבע שיש לקבל את טענת האישה כי בעלה "מאוס עליה" ולחייב אותו לגרש אותה.