"כל הדרך אורי אמר לי 'אבא, אביא את המדליה'"
חגיגה גדולה ודמעות אושר בבית משפחת ששון בירושלים. "אני אוהב אותך אמא, את רואה - הכול אפשרי", אמר הג'ודוקא אורי ששון בטלפון להוריו אחרי הניצחון. "חלום שהתגשם", סיפר אביו, והאח הגדול שבעקבותיו הלך אורי לג'ודו התרגש: "העבודה הקשה השתלמה"
התירוץ של המצרי: "ששון הביך אותי בכוונה"
אורי ששון אמר בטלפון להוריו: "אבא, זה בשבילכם, אני אוהב אתכם, הכול בזכותכם. אני מרגיש בחלום". הוא ביקש מאביו למסור לאמו שראה אותה דומעת בשידור בטלפון בריו. אחר כך דיבר איתה: "אני אוהב אותך אמא, את רואה - הכול אפשרי", אמר לה, והודה למשפחה כולה. הוא הוסיף: "אין על המדינה הזאת, אני מרגיש את התמיכה עד לכאן, הרגשנו את זה תמיד בתחרויות ואני מרגיש את זה גם עכשיו".
על רגעי הסיום של הקרב האחרון אמר האב: "היה קשה לעמוד בזה. בקרב האחרון נעמדנו ב-30 השניות האחרונות וספרנו את השניות כדי שזה ייגמר". בהמשך הוסיף: "התגשם חלום, ואז הדמעות פורצות החוצה". ורדה, אמו של ששון, סיפרה: "אני כבר הלכתי הצדה, אמרתי 'עוד 30 שניות אני חוזרת לשמוח'".
אחיו הגדול של אורי ששון, אלון, גם הוא ג'ודוקא. "אחי הצעיר עשה את זה בגדול, אנחנו משפחה מאושרת, מאוד מאושרת", אמר. "אורי עבד כל כך קשה מבחינה מקצועית ופיזית, עבר פציעות, עבר כל דבר שספורטאי עובר במהלך הדרך, והיום הוא פרע את השטר ואני גאה בו כל כך".
בשיחת טלפון עם אחיו המדליסט אמר לו: "אני אוהב אותך, עכשיו לך תבלה, תחגוג, תהנה, תשתה... אבל לא יותר מדי".
היורש של אריק זאבי
ששון שיחגוג את יום הולדתו ה-26 בעוד חמישה ימים, נולד בירושלים. בגיל 8 החל להתאמן בג'ודו בעקבות הערצה לאחיו אלון, שלימים הפך גם לקפטן נבחרת ישראל. בהמשך הפכו שני האחים ליריבים על מזרן הג'ודו, והתחרו אחד מול השני, עד שאורי עבר לקטגוריית משקל הגבוהה ביותר (100 ק"ג ומעלה) - שם הפך למעשה היורש של המדליסט האולימפי אריק זאבי.
בשל האימונים המפרכים במכון וינגייט (שניים ביום), ששון מתגורר כבר כמה שנים בנתניה כדי להיות כמה שיותר קרוב למזרן ולחדר הכושר. כשהוא לא לובש את חליפת הג'ודו, ששון לומד מנהל עסקים במרכז האקדמי רופין במנהל עסקים.
"לפעמים אתה לא מפחד מהיריבים שלך, אלא אתה מפחד מהסיטואציה", הוא אמר מעט אחרי שזכה במדליה. "ואני חושב שכל אחד מהספורטאים עובר את התהליך הזה במהלך יום תחרויות, והצלחתי להתמודד עם זה. בגלל זה זכיתי בארד. השתדלתי לא לפתוח ynet בין הקרבות כדי לא להתרגש יותר מדי".
כשהוא כבר עם המדליה על הצוואר אמר ששון: "זה מסמל את החיים שלי, את הדרך שעברתי גם כבנאדם וגם כספורטאי. אני בטוח שההישג הזה ייקח אותי קדימה גם כאדם וגם כספורטאי, וכל הישג שארצה אדע להשיג אותו. אני שמח שהבאתי גאווה לעם ישראל, המדליה הזו שייכת לכם".
לפנייה לכתב/ת 
