החברים של אורי ששון מהמתנ"ס בירושלים הגיעו איתו עד למדליית הארד בריו
הקריירה של אורי ששון, שזכה במדליית ארד בג'ודו באולימפיאדה, החלה בגיל שבע במתנ"ס של שכונת ארמון הנציב בירושלים. חבריו מאז ליוו אותו לריו והיו ביציע. הוריו של ששון הופתעו לקבל מייל מהרופא שניתח את בנם לפני כשלוש שנים, אחרי שנפצע בידו והיה עלול לסיים את הקריירה
ביום שאחרי הזכייה ההיסטורית במדליית הארד באולימפיאדת ריו, מנסים הוריו של אורי ששון, ורדה ויצחק, לעכל את הזכייה ההיסטורית של בנם. הבוקר (שבת) יצאו השניים להליכת בוקר סמוך לביתם כדי להתאושש מהלילה הדרמטי שבו חגגו בחיק המשפחה את ההישג הדרמטי. ביממה האחרונה קיבלו מייל מרגש מהמנתח הספרדי שהציל את הקריירה של בנם, אחרי שנפצע בידו לפני שלוש שנים. "מאוד התרגשנו. הוא כתב שזו גאווה עבורו להיות זה שניתח את אורי", אמרו ההורים, שלא ידעו שהרופא הבכיר עקב מרחוק אחרי הקריירה של ששון.
"זה היה שבוע קשה מאוד בשבילנו", אמר האב יצחק. "אני כמעט לא ישנתי והייתי מתוח מאוד בעבודה, בגלל שאורי הגיע אתמול למעמד שבו הוא צריך לפרוע את הקבלות. הרבה אנשים האמינו בו, ליוו אותו, והיה לחץ גדול מאוד על כל המשפחה שהוא חייב להצליח". האב הודה כי לא האמין שבנו יזכה במדליה אולימפית. "כשהוא אמר לי 'אבא, אני אביא מדליה באולימפיאדה', זה נראה לי פנטזיה וניסיתי להוריד אותו מזה. הוא כעס עליי כשאמרתי לו שזה יהיה קשה ומתברר שהוא צדק בגדול ואנחנו טעינו. הוא עשה את זה בגדול".
בני המשפחה אמרו כי לאחר שצפו בזכייתה של ירדן ג'רבי, הם קיוו לרגע שבו יפקדו צוותי התקשורת את ביתם. "מאוד רציתי שיבואו עיתונאים לבית כי זה אומר שיש הישג", אמרה ורדה האם. "הרגשתי שהוא יביא מדליה אבל לא רציתי להגיד כלום כדי לא להלחיץ אותו. הייתה לי תחושה של אימא".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר הערב כדי לברך את ששון על זכייתו. "אתה השגת הישג בלתי רגיל - אישי, לאומי, בינלאומי. אני חושב שכולנו ראינו איך אתה חיית את החלום שלך. אתה הראית שאם רוצים, מתאמצים ומעיזים מספיק, אז משיגים את החלומות. אני חושב שכל ילד וילדה בישראל ובעולם שראו אותך, ראו לא רק ספורטאי גדול אלא איש של ערכים. אתה הראית את הפנים האמיתיות של ישראל".
ששון: "זו זכות וגאווה ענקית לייצג את המדינה ואת הפנים האמיתיות של ישראל, אני מקווה רק להמשיך לעשות את זה ככה טוב. אני מנסה ליהנות מהרגע המדהים הזה, הגשמת חלום מטורפת. אני כל כך שמח ומאושר שהבאתי גאווה כזו למדינה שאני כל כך אוהב ומחובר אליה".
נתניהו: "כולנו גאים בך, ראינו גם את המשפחה היפה שלך ותגיד למאמן שלך אורן סמדג'ה שאנחנו גאים בו. כשהוא יחזור לארץ אני אדבר איתו ועם השרה מירי רגב על קרן לספורטאים אולימפים".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שוחח אף הוא עם ששון: "אורי הירושלמי, אלוף שלי, שילבת שני דברים כל כך חשובים - שילבת את היכולת והרצון שלך. רצית ויכולת, וכולנו גאים בך. כשהנכד שלי ראה אותך הוא אמר 'אני רוצה להיות כמו אורי'. אתה יודע שהאלופה שלנו ירדן ג'רבי נולדה במושב חירות, המושב שרעייתי נולדה וגדלה בו? אמרתי לעצמי, יש מדליה לחירות ואין מדליה לירושלים? והנה, גם את העניין הזה סידרת. כולנו באמת גאים בך. הבאת למדינה כבוד בצורה כל כך ברורה וג׳נטלמנית, ללכת וללחוץ את ידו של היריב המצרי היה דבר שכל הארץ וכל מצרים מדברת עליו וגם כאן ניצחת". ששון הודה לנשיא על השיחה והבטיח להעביר את ברכות הנשיא וגאוותו לצוות כולו.
בשעות הצהריים היום קיבלו ההורים מייל מרגש מרופא ספרדי שניתח את ששון לפני שלוש שנים, לאחר שנפצע קשה בידו ועלול היה לסיים את הקריירה שלו. "אחרי הפציעה ביד המליצו לנו לנסוע לטפל באורי בחו"ל ונתנו שמות של שני המומחים הבכירים ביותר בעולם, אחד מהם הוא רופא מסנטאנדר בספרד. יום אחרי שפנינו אליו הוא אמר לנו להגיע אליו לקליניקה ולמחרת אורי כבר נכנס לניתוח שנעשה עם מצלמה ועם שבעה אורתופדים מתלמדים". מתברר שהרופא הבכיר עקב אחרי ההתקדמות המקצועית של ששון ואתמול התמלא גאווה לראות אותו זוכה במדליה. "הוא כתב לנו שזו גאווה גדולה בשבילו וזה שימח אותו מאוד".
ששון זכה במדליית הארד באולימפיאדת ריו אחרי יום הרואי במהלכו ניצח בארבעה קרבות. ששון היה חד מהפתיחה ובמהלך יום הקרבות אפילו נתן פייט רציני בחצי הגמר והפסיד רק בשנייה האחרונה לג'ודוקא הטוב בעולם, טדי רינר שזכה בסופו של דבר בזהב אולימפי שני ברציפות. הקרב על מדליית הארד היה שקול אבל עונש אחד יותר שספג יריבו אלכס גרסיה מנדוסה הקובני העניק לששון את הניצחון היקר. עם סיום הקרב פרץ ששון בבכי, העניק חיבוק חם לאורן סמדג'ה, מאמן הנבחרת, ומיד חגג עם החברים שתמכו בו מהיציע וקראו קריאות "אל אל ישראל" רמות.
ששון נתן קרב אדיר בחצי הגמר, אולם לא היה יכול לצרפתי הענק שהשיג וואזרי בשניות הסיום. כזכור, בסיבוב הראשון, ניצח ששון את איסלאם אל-שהבי המצרי. הישראלי השיג וואזרי אחרי דקה וחצי, ואחרי דקה נוספת השיג את האיפון שנתן לו את הניצחון בקרב. הבדלי הרמות בין השניים היו גדולים כשהמצרי נכשל בכל ניסיונות התקיפה. בסיום הקרב ששון ניגש לאל שהבי כדי ללחוץ את ידו, כמקובל בענף, אך אל-שהבי סירב וסובב אליו את גבו. הוא ספג שריקות בוז רמות על חוסר הספורטיביות שלו מהקהל.
הגיע למתנ"ס בעקבות האח
ששון, שיחגוג את יום הולדתו ה-26 בעוד חמישה ימים, נולד בירושלים. בגיל שבע החל להתאמן בג'ודו בעקבות הערצה לאחיו הגדול, אלון, שלימים הפך גם לקפטן נבחרת ישראל. בהמשך הפכו שני האחים ליריבים על מזרן הג'ודו, והתחרו אחד מול השני. לאח הקטן לבית משפחת ששון זה היה קשה, אבל במקביל להתבגרותו הגופנית קפץ אורי מקטגוריית המשקל של עד 90 ק"ג ל-100, ובכך נמנעו קרבות עתידיים על המזרן ומחוצה לו בין האחים. הבעיה הייתה שבמשקלו החדש התחרה ששון עם לא אחר מאשר מדליסט הארד מאתונה 2004 - אריק זאבי.
"אורי יצא מהמתנ"ס לתחרויות ברחבי הארץ ולאליפויות ישראל, זה תפס חלק מרכזי מהחיים שלו. אותם חברים מגיל שבע עדיין נשארו החברים הכי טובים שלו", אמר האב יצחק. "הם נסעו לעודד אותו בריו ואתמול ישבו לעודד אותו במשחק הזכייה במדליה. הם אמרו לאורי שהם תמיד ידעו שהוא יגיע רחוק והוא באמת עשה את זה. כששלחו לנו את התמונה מגיל שבע ומאתמול זה ממש ריגש אותנו. באותם ימים מי בכלל האמין שהוא יגיע להתחרות באולימפיאדה ועוד יזכה במדליה אולימפית".
יצחק וורדה עדיין לא יודעים היכן תוצב מדליית הארד האולימפית החדשה. בחדר ילדותו של ששון בירושלים תלויות על הקיר מעל מיטתו עשרות מדליות בהן זכה משנים ארוכות של קריירה. בחדר ליד נמצאים עוד עשרות תעודות הוקרה וגביעים מאליפויות בארץ ובעולם. "חלק מהמדליות נמצאות אצל אורי בתל אביב, כי הוא מראה אותן בהרצאות שהוא עושה", אמרה האם ורדה. "הוא יחליט איפה לשים את המדליה החדשה, מה שחשוב זה שהיא תשמר במקום בטוח".
לפנייה לכתב/ת 
