התחרט בהליך פונדקאות - וישלם 54 אלף ש'

בני זוג נפרדו לפני שהשלימו הליך של הבאת ילד לעולם. האישה דרשה 450 אלף שקל על "ניפוץ החלום", אך שופט קבע שהיא תסתפק בהרבה פחות

עו"ד ליאת לב קלייןפורסם: 16.08.16 , 07:45

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת פיצויים שהגישה אישה נגד בן זוגה לשעבר, שהתחרט במהלך הליך פונדקאות שהחלו יחדיו, ובכך "ניפץ את חלומה" להביא ילד לעולם. השופט נפתלי שילה דחה את דרישתה לפיצוי של מאות אלפי שקלים על עוגמת נפש שנגרמה לה, וחייב את הגבר לשלם רק כ-54 אלף שקל עבור הכספים שהשקיעה בהליך.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הגבר והאישה הכירו ב-2010 וחיו בזוגיות כשלוש שנים. האישה, אז בת 43, רצתה להביא ילד לעולם, אך טיפולי פוריות שעברה נכשלו ולכן היא שכנעה את בן זוגה להיכנס להליך פונדקאות בחו"ל. ב-2012 הם התקשרו עם סוכנות פונדקאות ובחרו תורמת ביצית. כשנה לאחר מכן הוקפא זרעו של בן הזוג והוטס לתאילנד, שם הייתה אמורה להתבצע ההשתלה.

תביעה

פונדקאות נפסלה: אין הכרה ב'הורות הסכמית'

עו"ד הילי חן כהן

חולת ניוון שרירים חתמה על הסכמים עם תורם זרע, תורמת ביצית ועם צעירה שהכירה. בקשתה להכיר בה כאם נדחתה

פונדקאות נפסלה: אין הכרה ב'הורות הסכמית'

באותה תקופה התערערו היחסים בין הצדדים. זמן קצר לפני ביצוע ההשתלה התקשר בן הזוג למנהל הסוכנות והודיע שהוא חוזר בו מהסכמתו ואינו מעוניין שייעשה שימוש בזרעו.

בתביעת שהגישה ב-2015 טענה האישה שבן זוגה לשעבר הפר את התחייבותו להביא עמה ילד. היא הוסיפה כי הסתמכה על הבטחותיו ואילו הוא ניפץ את חלומה. היא דרשה ממנו פיצוי של 450 אלף שקל בגין הפרת הסכם הפונדקאות, השבת הכספים שהשקיעה, אובדן הזכות להורות ועוגמת נפש.

מנגד טען הנתבע שלאחר תחילת ההליך זוגתו התרחקה ממנו וכל מה שעניין אותה היה לידת הילד. הוא הוסיף כי היא סירבה לכל קשר גופני עמו והוא חי תחת "טרור הפוריות" שלה. בנסיבות אלה הוא הסיק כי אין עתיד לזוגיות ולכן ביטל את ההליך. הוא הדגיש שלא היה ביניהם הסכם מחייב ועומדת לו הזכות הבסיסית שלא להפוך לאב נגד רצונו. הוא הוסיף כי שילם על שאיבת הביציות והקפאתן מכיסו במחווה של "אבירות", על מנת שהתובעת תוכל להשתמש בהן כעתיד.

הסכם רופף

השופט נפתלי שילה התרשם מהעדויות כי הקשר בין הצדדים לא היה הדוק במיוחד. כך למשל, חברתה הטובה של התובעת לא פגשה מעולם את הנתבע והורי הצדדים לא נפגשו.

הוא הבהיר כי הפרת ההתחייבות להיות שותף לטיפולי פוריות השוותה בפסיקה להפרת הבטחת נישואים. העליון קבע בעבר כי כשם שלא ניתן לאכוף על אדם שיינשא, לא ניתן לאכוף עליו להפוך להורה. בית המשפט הסביר אז כי הסכם להבאת ילד לעולם אינו חוזה רגיל ומדובר ב"הסכם רופף" שאינו ניתן לאכיפה, אך בנסיבות מסוימות הוא מזכה את הצד שהסתמך על ההבטחה בפיצויים.

לפיכך נקבע כי הפסקת הליך הפונדקאות על ידי הנתבע גרמה לכך שהכספים ששילמה האישה יחד עמו לביצוע ההליך ירדו לטמיון, והיא זכאית לפיצוי על כך. עם זאת הוא קבע כי אין מקום לפיצוי על עוגמת נפש, שכן מערכות יחסים מטבען תלויות בהסכמת הצד השני להישאר בקשר.

בסיכומו של דבר פסק השופט שילה שהנתבע יפצה את התובעת ב-53,781 שקל עבור הכספים שהשקיעה בהליך.