"באש ובמים": נווה מדבר קולנועי
על רקע הבצורת המדאיגה שעוברת על הוליווד, סרטו החדש של דיוויד מקנזי "באש ובמים" הוא חידוש מרענן. הוא משיב למסך את ז'אנר המערבון ומטמיע בו מסרים אקטואליים מארצות הברית של היום. ויש בו גם תצוגות משחק נפלאות של ג'ף ברידג'ס, בן פוסטר וכריס פיין
הקריירה של הבמאי הסקוטי דיוויד מקנזי החלה בתנופה עם סרטים כמו "אדם הצעיר" (2003) ו"האלאם פו" (2007) אך בשנים האחרונות עבודתו לא זכתה להד משמעותי. המטוטלת החלה לנוע בכיוון השני בסרטו הקודם מ-2013 - דרמת הכלא "Starred Up", שלא הייתה הצלחה קופתית אך זכתה לאחדות דעים חיובית מצד הביקורת. כעת הוא עושה את הטוב בסרטיו "באש ובמים" ("Hell or High Water"), וללא ספק אחד הסרטים הטובים שעלו מאז תחילת שנה שחונה זו על המסכים.
אין זה הסרט הראשון שמקנזי מביים בארצות הברית (קדם לו סרט האינדי "Spread" מ-2009 שבו אשטון קוצ'ר היה ג'יגולו מלוס אנג'לס), אך הפעם הוא מביא את מבט הזר לטריטוריה אמריקאית שמעט סרטים הוליוודים עכשוויים מגיעים אליה (עיירות קטנות בצפון מערב טקסס) ולז'אנר האמריקאי ביותר, אך גם הזנוח ביותר - המערבון. לכאורה זהו סרט פשע שעלילתו חוסה בצל המשבר הכלכלי והאופן בו הוא משפיע על חיי אנשים שבתיהם נגזלים על ידי הבנקים. בכך הוא בר השוואה לסרטים כמו "הורג אותם ברכות" של אנדרו דומיניק (2102) ו"99 בתים" של ראמין בהראני (2014).
ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע:
בממד המהותי יותר "באש ובמים" מהדהד את עולם המערבון. אמנם הוא מתרחש בהווה, אבל הוא מודע למשמעותה המיתית של הטריטוריה בה הוא מתרחש. עבודת הצילום הנהדרת של ג'יילס נאטגנס מציגה את מרחב העיירות הקטנות והדלילות ואת פניהם של שחקני המשנה הנראים כנטועים בטריטוריה זו. אלו לא רק נופים של עולם המערבונים, אלא נוכחות מתמשכת של המרחב בדרך המאפיינת את הז'אנר.
העלילה נעה בין שתי מערכות יחסים. למרות היותן ממוקמות משני צידי המתרס שתיהן מוצגות באופן אמפתי. הראשונה היא בין שני האחים הווארד: האח הבכור טאנר (בן פוסטר), בסוף שנות ה-30 לחייו, עם עבר פשיעה וכליאה עשיר ואופי פרוע שיחזיר אותו במהרה למאסר או גרוע מכך. האח הצעיר טובי (כריס פיין) טיפל באימם החולה בזמן שטאנר היה בכלא, עד שזו מתה. האם הורישה את החווה העלובה של המשפחה לטובי, והוא רוצה להעביר אותה לשני בניו החיים יחד עם גרושתו. אך הבנק, בהתנהלותו האכזרית מול האם, גזל מהם את רכושם. שני האחים מתכננים סדרת מעשי שוד של סניפי הבנק בכדי להשיג את הכסף שיאפשר את השבת את הרכוש המשפחתי.
מערכת היחסים השנייה היא בין שני ריינג'רים טקסנים ותיקים המתחקים אחר השודדים. מרקוס המילטון (ג'ף בריג'ס) הוא הבכיר בין השניים, ומי שנמצא שבועות ספורים לפני פרישה לפנסיה. הסגן שלו אלברטו פרקר (ג'יל בירמינגהם) הוא בן תערובת אינדיאני-מכסיקני. מתחת להקנטות הדדיות יש בין השניים חיבה רבה, אך יש הדים הנוגעים בשכבות העומק של הסרט.
מערכות היחסים מעוגנות בשני צירים - אופקי (מרחבי) ואנכי (ציר זמן). החורבן הכלכלי מוצג על ציר מרחבי של המסע בין העיירות. עולם שבו גם הבנקים הם לא יותר מסניפים קטנים המופעלים על ידי התושבים המקומיים. סימני החורבן הכלכלי ניכרים בתוך המרחב, בביתי הבלויים, בסיסמאות המחאה המופיעות פה ושם על קירות הבתים. בדקות הראשונות נראה שהסרט מציג רעיונות אלו בצורה לא מעודנת ומוגבלת, אך בהדרגה נחשף הסרט כעמוק יותר.
הציר האנכי נקשר להיסטוריה של המקום - ליחסים בין הלבנים והאינדיאנים, יחסים שגם בהם יש ממד של עוולה ונישול. חרף הטון המבודח של ההקנטות בין הריינג'ר הלבן והאינדיאני יש להיסטוריה אלימה זו הד. היא גם נוכחת בתפקיד שאותו יש לבתי הקזינו האינדיאנים בתוכניתם של שני האחים. השם המקורי שהיה לסרט הוא "קומאנצ'ריה" - כלומר הטריטוריה שהייתה שייכת לשבט הקומאנצ'י שהיא גם הטריטוריה בה מתרחשת עלילת הסרט.
ההתכתבות של מערבונים מודרניים עם ההיסטוריה של הטריטוריה בה הם מתרחשים אינה דבר חדש. ב "תלמה ולואיז" (רידלי סקוט, 1991) שתי הגיבורות הנמלטות נעות כפורעות חוק על רקע נופי המוניומנט ואלי (האיקונוגרפיה של מערבוניו הגדולים של ג'ון פורד). במערבון העדין והיפה "כוכב בודד" (ג'ון סיילס, 1996) יש תנועה בין שכבות הזמן והזהות במדינת "הכוכב הבודד" טקסס, תוך חשיפת השפעתם המתמשכת של היחסים בין הלבנים והמקסיקנים. ב"באש ובמים" ההד המרומז הוא הצבה של שני האחים הלבנים כסוג של אינדיאנים הנעים בטריטוריה שנגזלה מהם.
הסאבטקסט עולה לפני השטח בסצנה בה טאנר נמצא ליד שולחן פוקר בקזינו אינדיאני. הערה שאינה במקומה כמעט מובילה לעימות פיזי בינו לבין אחד השחקנים - אינדיאני משבט הקומאנצ'י בעל מראה מאיים. בחילופי הדברים המתוחים מציין האינדיאני כי משמעות השם קומאנצ'י הוא "אויב". טאנר מצהיר כי הוא קומאנצ'י. האינדיאנים קיבלו פיצוי על נחלתם שנגזלה באמצעות בתי הקזינו, עכשיו תורם של האחים.
לשני מרכיבים נוספים יש תרומה מיוחדת לאיכותו של "באש ובמים". המשחק של בן פוסטר, כריס פיין (המתגלה, לראשונה, כשחקן משמעותי), ושל ג'ף בריג'ס שעושה את אחד התפקידים הגדולים בקריירה המפוארת שלו. אגב, יש בסרט גם ממד של סגירת מעגל מכיוון שסצנת הפתיחה צולמה בעיירה ארצ'ר סיטי, זו שבה צולם "הצגת הקולנוע האחרונה" (1971) של פיטר בוגדנוביץ', הקלאסיקה הראשונה בה שיחק בריג'ס.
המרכיב השני הוא התסריט המדויק של טיילור שרידן. זוהי עבודתו השנייה שהופכת לסרט אחרי "סיקאריו" (2015) המרשים של דני וילנב (תסריט הנושא קווי דמיון תמאטיים לסרט הנוכחי). בשנה הבא עומד לצאת "Wind River", הפעם הראשונה בה ישמש שרידן כבימאי-תסריטאי, עם עלילה העוסקת בחקירת רצח בשמורה אינדיאנית. לאור שתי עבודותיו האחרונות בהחלט מתעוררות ציפיות גבוהות.
"באש ובמים" (ארצות הברית) - במאי: דיוויד מקנזי. שחקנים ראשיים: בן פוסטר, כריס פיין, ג'ף ברידג'ס וג'יל בירמינגהאם. אורך הסרט: 102 דקות.
