מנכ"ל ישרוטל: "בעוד עשור התיירות בישראל תהיה שונה לגמרי"
הוא הגיע לתחום המלונאות לגמרי במקרה, והתכוון להישאר שם כבר מההתחלה - ובכל זאת, גם הוא מודה, "מלונאות זה מקצוע קשה של 24/7". מהן התכונות שהוא מחפש אצל עובדים, מה דווקא גורם לו לפטר עובד - ומה דעתו על הקמת קזינו באילת? שיחת מנהלים עם מנכ"ל ישרוטל, ליאור רביב
כשליאור רביב (56), מנכ"ל רשת מלונות ישרוטל, השתחרר מהשירות הצבאי שלו בצנחנים, שאל אותו חבר אם במקרה שמע על מגמת לימודי מינהל בתי מלון בתדמור. רביב השיב שהוא בדרך לקורס מאבטחים, אבל לבסוף השתכנע ועשה את המבדקים במכון הדסה, כדי להתקבל למגמה. "חזרתי מהמבחנים ושכחתי מהם", הוא נזכר.
כתבות נוספות במדור שיחת מנהלים
התאונה ששינתה את חייו של מנכ"ל קפה קפה
"בראיון עבודה אצלי אסור לדבר נגד ישראל"
מנכ"ל מלאנוקס: "מי שנמשך לכסף - זו בעיה שלו"
במקביל פרצה מלחמת לבנון ב-1982, והוא נקרא למילואים. "באחת משיחות הטלפון סיפר לי אבי שקיבלתי מכתב מתדמור. ביקשתי ממנו לפתוח אותו, והסתבר שהתקבלתי לתדמור. כשהמלחמה הסתיימה וחזרתי הביתה, החלטתי לוותר על קורס המאבטחים והתחלתי את הלימודים".
זו בעצם היתה נקודת ההתחלה של הרומן הארוך של רביב עם ענף המלונאות בכלל, ועם ישרוטל בפרט, עד שהגיע לתפקיד מנכ"ל הרשת לפני 6 שנים.
"במקביל ללימודים התחלתי לעבוד כמלצר במסעדת '12 השבטים' במלון שירתון בתל אביב, שנחשבה אז לאחת המסעדות הטובות. בהמשך מינו אותי למנהל מסעדת 'הקומקום' במלון, ולאחר מכן נשלחתי ללונדון לחצי שנה, לקורס אימון מנהלים", הוא מספר, "כשלוש שנים לאחר שחזרתי מלונדון שאל אותי חבר, אם במקרה שמעתי על רשת המלונות החדשה שקמה באילת, 'ישרוטל'. זה היה בשנת 1985. הסתקרנתי, ירדתי לאילת, קיבלתי את ניהול מלון 'ספורט', ומאז אני בישרוטל. למקריות יש מקום עצום בסיפור הזה ובחיי, ולשמחתי היא הביאה אותי למקום בו אני נמצא".
רביב, נשוי ואב לארבעה מתל אביב, היה המנכ"ל הראשון של הרויאל ביץ' באילת. בהמשך מונה לסמנכ"ל התפעול של חברת ישרוטל, עד למינויו כמנכ"ל החברה.
יו"ר חברת ישרוטל הוא ג'וליאן לואיס, בנו של דיויד לואיס ז"ל, המייסד. הכנסות החברה בשנה חוצות את רף ה-2 מיליארד שקלים. נכון להיום יש לרשת 17 מלונות, 7 מהם מלונות יוקרה. לדברי רביב, בעוד כשנה צפוי מספר המלונות להגיע ל-22 מלונות, וקיימות תוכניות להגדיל עוד את הרשת. כיום מועסקים ברשת כ-5,000 עובדים.
סדר יום בנקודות
7.00: מתעורר. אספרסו, עיתון, יוצא לעבודה במשרדים בתל אביב.
8.00-18.00: רצף פגישות וישיבות.
18.00: חדר כושר. כושר זה כמו ישיבת עבודה עבורי. זה רשום ביומן.
19.00, 20.00: חזרה הביתה.
בימים שאני באילת - סדר היום שונה, בהתאם לנדרש שם.
מתי הבנת שאתה במסלול הצלחה?
"בשלבים די מוקדמים בקריירה שלי בישרוטל הבנתי שאני רוצה להיות חלק מהחברה הזאת לטווח ארוך. ככל שעברו השנים והתחלתי להתקדם במסלול הניהול, התשוקה הזאת להישאר בחברה הזאת רק הלכה והתחזקה, עד שהתמניתי למנכ"ל. זה הסיפור של החברה, ה DNA שלה ותנופת הפיתוח שלה. כל אלו גרמו לי להבין שזה המקום שלי לטווח הארוך".
מה ההישג הכי גדול שלך?
"ב-5 השנים האחרונות נעשה פיתוח יוצא דופן של החברה. ישרוטל הפכה מחברה אילתית לחברה שפרושה על פני כל המדינה: ים המלח, מצפה הימים, תל אביב, ירושלים, ועוד. בעוד 5 שנים החברה לא תהיה דומה בכלום לחברה שקיבלתי, כשנכנסתי לתפקיד, מכל ההיבטים: מספר המלונות, מספר העובדים והרווחיות של הרשת. גם הקמת קבוצת שבעת מלונות היוקרה של הרשת היא הישג. זה נתן לנו דחיפה אדירה קדימה מבחינת תפיסת האיכות והיוקרה של הרשת".
ספר על כישלון שלך בדרך
"מלון הנסיכה, שנסגר לפני כשנה, הוא פספוס שלי. ניהלנו אותו במשך 4 שנים ונאלצנו לצאת משם בגלל הוראה של הממונה על ההגבלים העסקיים. היו לנו תוכניות, השקענו בו מאמצים כבירים ומשאבים כספים, כדי לקחת את הניהול שלו, ובסוף אנחנו לא שם. אולי היינו צריכים לבדוק טוב יותר את הנושא לפני שנכנסנו לעובי הקורה, או לקבל עוד חוות דעת. עם זאת, כל כישלון הוא חלק מתהליך למידה. חבל לי על זה, אבל המשכנו הלאה".
מודל לחיקוי ומנטור
"דייויד לואיס, המייסד של ישרוטל, שנפטר לאחר מחלה קשה. הוא דמות שאני מעריך על אופן הניהול שלו, על החזון ועל האומץ. אני מגיע היום ממלון בראשית במצפה רמון, שנחשב הצלחה ענקית. אבל כשהוא הגיע עם הרעיון להקים מלון פאר במצפה רמון, הסתכלו עליו כעל משוגע.
"חשבו: 'מי ההזוי הזה שמגיע לכזה הר שכוח אל ומוכן להשקיע בו 200 מיליון שקלים?' הרי אם היו בודקים את ההיתכנות הכלכלית של המקום בשעתו, אין ספק שלא היו מתחילים לבנות אותו. והנה, הצלחה ענקית. דייויד היה איש צנוע, ציוני ברמ"ח אבריו, קר רוח, אבל התייחס לעובדים בצורה חמה, אחד בדורו".
מה אתה מחפש בעובד שמגיע אליך לראיון?
"אנרגיה חיובית, ברק בעיניים, רעב ורצון להצליח. אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה עם אנשים וראיונות, נוצר קליק, תחושת בטן, משהו שקשה להסביר במילים. אתה יודע די מהר אם האדם מתאים או לא לעבודה. מלונאות זה מקצוע קשה של 24/7, לכן יש ערך לניסיון וליחסי אנוש. אני גם מעריך אנשים מבוגרים שמבקשים לעבוד, ובישרוטל בודקים כל בקשה ברצינות".
מה אסור ומה צריך, לדעתך, להגיד לך בראיון עבודה?
"מותר וצריך להגיד הכל, כי מה שלא נאמר בתחילה, דינו שיתגלה לאחר זמן, ואז יש פספוס. כדאי שהמרואיין יהיה גלוי ופתוח וכנה, ישים את כל הדברים על השולחן, לא להשאיר שלדים בארון, כי דינם להתגלות".
מה יכולה להיות עילה לפיטורים של עובד?
"חוסר יושר, חוסר מקצועיות וחוסר נאמנות לחברה. אני לא מפטר בקלות, אבל כשגומלת בי החלטה - זה יקרה".
איך אתה מפטר עובד?
"חוזק וערך של חברה נמדדים, בין היתר, באיך היא נפרדת ממנהלים ומעובדים שלה, ואם אתה לא מסוגל ולא יכול לפטר עובדים - אל תנהל. זו דרכו של עולם הניהול. מצד אחד זה תהליך פשוט, כי יש חוקים ויש הליך שימוע, בודקים את הנושא ביחד. אצלי עוברים רק העובדים הבכירים, הוותיקים, ואני תמיד משתדל שההליך הזה יהיה כמה שיותר בהסכמה. כל תהליך פרידה הוא פשוט ולא קל לשני הצדדים, לכן צריך לדעת לעשות אותו בצורה הכי ערכית".
מה תדאג שהעובדים שלך ידעו עליך?
"אנחנו חיים בעולם שכולם יודעים הכל על כולם. בלי פילטרים. ישרוטל היא חברה ציבורית והשקיפות היא חלק ממנה. בעידן הדיגיטאלי אנחנו חשופים כחברה וכאדם פרטי".
מה לעולם לא תרצה שהעובדים ידעו עליך?
"זה החצי השני של אותו מטבע. בעידן הנוכחי אין איך להסתיר, ואין לי גם מה להסתיר".
איך אתה מעלה מוטיבציה של עובדים בכלל ובימים קשים בפרט?
"הגינות, הוגנות, וקודים של תרבות ארגונית של חברה הן חלק ממוטיבציה של עובדים בכל ארגון. יש תורה שלמה של איך להתנהל במשברים. עובדים יודעים להעריך חברה שנוהגת בהם בהגינות בתקופות הטובות ובעיקר בתקופות הקשות. תמיד עמדנו לצד מנהלים ועובדים ולא פיטרנו בתקופות משבר. הקמנו מסגרות לתמוך בעובדים שקשה להם, עזרנו בכל דרך אפשרית לעובדים במשבר.
"דינם של משברים בענף התיירות לחלוף, לכן אנחנו עושים כל מאמץ ושומרים על מנהלי ועובדי החברה גם בתקופות משבר בשביל העתיד. אנחנו משקיעים בהון האנושי, וכשהעובדים יודעים שיש להם על מי לסמוך, הם מקבלים דרייב רציני. העובדים שיודעים שאני, כמנכ"ל הרשת, נאמן להם, זה ערך חשוב בעיניי. בנוסף, אני דוגל בדוגמא אישית, עובדים תמיד מסתכלים על המנהלים שלהם ולוקחים מהם דוגמא".
אתה עובד כ-30 שנה ברשת. איך זה מרגיש לך?
"קיבלתי לא מעט הצעות ופיתויים במהלך השנים, ולא פעם הייתי על הסף לעזוב את החברה. ותמיד החלטתי להישאר, כי אני מאמין שיש ערך גדול להתמדה. בעידן של היום, יש לא מעט שקופצים ממקום למקום עבודה אחר, אני מחסידי ההתמדה".
איך אתה מאפיין את התייר הישראלי?
"התייר של היום הוא מתוחכם, מודע לעצמו ויש לו מודעות לאיכות השירות. האחריות שלנו לתת לו את השירות הטוב ביותר".
מה דעתך על ענף המלונאות בישראל? גם מבחינת תיירות נכנסת וגם מבחינת תיירות פנים?
"השיווק היום הוא שיווק מודרני: שיווק ריגשי, שבנוי על ערכים של חיבה, קשב והבנה לכל לקוח. ללקוחות שונים יש צרכים שונים. למשל, באילת הנופש הוא משפחתי, בתל אביב הוא יותר בוטיקי, והצרכים של האורחים ביערות הכרמל ובמצפה הימים שונים.
"אפשר גם לומר שהתיירים המערביים, והישראלים בתוכם, מגיעים עם רמת מודעות, ביקורת ודרישות גבוהות. לתיירים, שמגיעים מהמזרח, תיירים יפניים וסיניים, יש רמת דרישות נמוכה יותר.
"לדעתי, בעוד עשור, התיירות בישראל והמלונאות יהיו שונים לגמרי. הצרכים של הדור של הילדים שלנו שונים משלנו. אנחנו רואים בעולם מלונאות שפונה למלונות חברתיים, כך יהיה מלון פאבליקה, שנפתח בהרצליה בעוד כחצי שנה. האורחים במלון יתערבבו עם הקהילה המקומית בחדר הכושר ובמועדון החברתי שיהיה במלון. לשם הולך העולם המלונאי העתידי".
מה אתה חושב על הכלכלה הישראלית?
"זו כלכלה שמתאפיינת בעודף רגולציה בלתי סביר, שמקשה על עסקים להתנהל באופן תקין, ויוצר עלויות גבוהות שקשה להתנהל איתן. עודף הרגולציה גם מביא לכך, שהשקעות זרות נמנעות מלהשקיע בישראל. בנייה של בניינים ובתי מלון, שלוקחת במדינות אחרות שנתיים, לוקחת בישראל שבע שנים בגלל הבירוקרטיה והרגולציה, שהן שנ האויבים הכי גדולים של הכלכלה הישראלית. אנחנו מרגישים בבעיה הזאת על כל סוגיה באופן יומיומי".
כל אורח מקבל בישרוטל תעודת אחריות, בה מתחייבת הרשת לפצות אותו על מה שאינו עומד בסטנדרט של שירות מלונאי. למה?
"התעודה הזאת, שמחייבת את הרשת כלפי הלקוח בשירות מעולה, קיימת הרבה שנים. לאורך השנים העלינו את הרף, ואנחנו ממשיכים להעלות אותו, ומעמידים לעצמנו רף גבוה של מחויבות כלפי האורחים, ופיצוי על היעדר שירות נאות. החלום הכי גדול שלי זה להגיע למשפט שיחליף את תעודת האחריות ויכלול שורה אחת: "לא נהנית - לא שילמת". בלי סעיפים, בלי פירוט מערך פיצויים לכשלים שבשירות, כמו שיש היום, רק את המשפט הזה. כשאגיע לרגע הזה, אדע שמימשתי חלום".
יש מולך רשתות מלונאיות מתחרות כמו פתאל, רימונים, פרימה, ומלונות בוטיק רבים. איך שורדים בעידן של תחרות?
"אנחנו מחשיבים את איכות השירות כערך עליון, והאיכות הזאת היא חלק בלתי נפרד מה-DNA של ישרוטל. בעקבות כך יש שביעות רצון בקרב האורחים שלנו, מה שמבדל אותנו מהמתחרים. בסופו של דבר אנחנו רואים שהתפוסה עולה, ובקו ישר גדלה הרווחיות ורמת ההכנסות עולה".
צפו: ליאור רביב בטקס קבלת דירוג מלונות הרשת, במעמד שר התיירות יריב לוין
מה דעתך על הקמת קזינו באילת?
"אני בהחלט בעד קזינו באלת, כי הוא יתן לעיר דחיפה בהיבט השיווקי. קזינו הוא לא חזות הכל והוא יכול להרים את העיר למקום גבוה, אם הוא יהיה משולב בתוך מרכז כנסים וינוהל על ידי גורם ממשלתי ולא פרטי".
מה המשמעות של כסף עבורך?
"כסף זה אמצעי עיקרי לשני דברים: העתיד של הילדים שלי ואיכות חיים".
תפתיע אותנו במשהו אישי שלא יודעים עליך.
לפני כ-15 שנה השתתפתי בתחרות ראלי לאופנוענים במרוקו. 4,000 ק"מ של תחרות, שהסתיימה לאחר טיפוס על הרי האטלס והגעה למרקש. למדתי הרבה על עצמי בתחרות הזאת, עד היום אני זוכר כל פרט ממנה. זה חלק מהחיבור שלי לספורט ולאקסטרים, זו היתה חוויה יוצאת דופן בחיי".
לפנייה לכתב/ת 
