ביהמ"ש עצר פינוי יתומה מבית אמה בקיבוץ

בת 28 שהתגוררה בבית אמה המנוחה בעין המפרץ גילתה שחפציה פונו ודייר אחר הוכנס במקומה. השופטת ג'ני טנוס קיבלה את בקשתה ועצרה את ההליך

עו"ד אנוש וקסמןפורסם: 28.08.16 , 08:04

בית משפט השלום בעכו אסר לאחרונה על קיבוץ עין המפרץ לפנות צעירה בת 28 שהתגוררה בבית אמה המנוחה, שהייתה חברת הקיבוץ. כמה ימים קודם לכן פרצו נציגים לבית, פינו את חפציה והכניסו דייר אחר, אך השופטת ג'ני טנוס הוציאה צו מניעה וקבעה שקודם יש למצוא לה דיור חלופי ביישוב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כשבועיים הגישה הצעירה לבית המשפט בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני לאסור על הקיבוץ לפנותה אותה מבית אמה, חברת הקיבוץ שהלכה לעולמה לפני כשנתיים. בית המשפט אכן נתן צו ארעי וקבע מועד לדיון תוך כמה ימים, אבל הקיבוץ לא חיכה, ובאותו יום הכניס לבית דייר אחר. משכך הוחלט לדון בעניין כבר למחרת.

תביעה

כך פעל הליך מהיר לפינוי שוכר דירה בירושלים

עו"ד לידיה רוטמן

התקבלה תביעת פינוי שהגישה בעלת נכס בעיר שלא קיבלה את הצ'קים שנקבעו בזיכרון הדברים. הפינוי נדחה לספטמבר בשל מצבו האישי של השוכר

כך פעל הליך מהיר לפינוי שוכר דירה בירושלים

המבקשת סיפרה שמאז שנולדה היא מתגוררת בבית אמה בקיבוץ. לדבריה, כמה ימים קודם לכן, במפתיע וללא התרעה מוקדמת, שברו גורמים מהקיבוץ את מנעול דלת הבית, פרצו פנימה והחלו לפנות את חפציה ללא הסכמתה. היא ציינה שאמנם אינה חברת קיבוץ ואינה בעלת זכויות רשומות בבית, אולם אם יתקיים בעתיד הליך קבלת חברים חדשים, יש להניח כי בהיותה היורשת של אמה היא תקבל זכויות בבית.

הצעירה הדגישה שפעולת הפינוי נעשתה שלא כדין, ללא החלטת גורם שיפוטי, ואף שחלף זמן רב מאז מות אמה. לדבריה הכנסת דייר חדש היא פעולה שנעשתה בחוסר תום לב על מנת להציב בשטח עובדה מוגמרת.

מנגד טען הקיבוץ שלמבקשת אין כל זכויות בבית כיוון שאינה חברת קיבוץ, וכי מאז מות אמה היא התבקשה לפנות את הבית אך ללא הועיל. כך או אחרת, הדגיש, הצעירה כלל לא מתגוררת בבית בקיבוץ אלא במרכז הארץ, ומגיעה לשם לעתים, ככל הנראה כדי לשמור עליו.

קיבלה רשות

השופטת ג'ני טנוס הבהירה כי אמנם למבקשת אין זכויות בעלות או חכירה בבית, אבל ניתן להגדיר אותה "בת רשות" להשתמש בו, בין היתר לנוכח התנהגות הקיבוץ מאז מות האם ועד שביקש לפנות את המבקשת. לפיכך, אף שאין לה זכויות פורמליות, הבקשה התקבלה ונקבע כי לעת עתה היא תוכל להתגורר בבית.

"המעשה החד-צדדי שבו נקט הקיבוץ על ידי פינוי מטלטלי המבקשת מהבית ללא צו שיפוטי המתיר לו לעשות כן היה שלא כדין, שכן המעשה נעשה שלא במסגרת 30 הימים שחוק המקרקעין מאפשר לבעל המקרקעין לנקוט בהם בפעולה עצמית כולל שימוש בכוח סביר לשם שימור זכויותיו הקנייניות והוצאת כל מסיג גבול", נכתב בפסק הדין.

עם זאת הבהירה השופטת טנוס שהמצב הנוכחי לא יוכל להימשך זמן רב, שכן הבת לא צפויה להיות חברת קיבוץ בעתיד הקרוב, והקיבוץ מעוניין להחזיר את הבית לחזקתו: "ומכאן, שקיים ספק לא מבוטל לגבי סיכויי התביעה אשר תוגש מטעם המבקשת".

בסיכומו של דבר אסרה השופטת לפנות את המבקשת ואת רכושה מהבית עד שיימצא לה דיור חלופי במסגרת הקיבוץ.