סיוט ברח' בזל: חוזי הבלהות של השוכרים
בעל דירה שסחט 2,000 שקל על מזגן שבור; משכיר שבמקום שכ"ד ביקש "שכר בסיס צמוד למדד, כולל פירות וירקות"; ובעלים שדרש סיוד תמורת שטר ערבות. לקראת אירוע בנושא שכירות שעורכת מחר עיריית ת"א, שוחחנו עם שוכרי דירות בעיר ללא הפסקה שסיפרו על חוזים דרקוניים שבהם נתקלו
הבעיות של שוכרי הדירות בישראל כבר ידועות ומוכרות לכולם: רק לאחרונה שוק השכירות עלה לכותרות בעקבות הצעת החוק של שר האוצר - להטיל מס על בעלי דירה שלישית ומעלה, שמאיימים לגלגל אותו על השוכרים. אבל לא רק שכר הדירה הגבוה, שבחמש השנים האחרונות זינק ב-20%, מהווה מכשול עבור מי שאין בבעלותו דירה. גם חוזי השכירות הדרקוניים, שמקבלים חלק ניכר מהשוכרים, מקשים עליהם למצוא נכס ראוי למגורים בתנאים שפויים.
כתבות נוספות בנושא שכירות בערוץ הנדל"ן :
בעל דירה לשוכר: "לא אספוג שקל מהמס"
שכ"ד של דירות קטנות בת"א נסק ב-32%
בעקבות המס על דירה שלישית: שכ"ד מזנק
דרישות לשטרות חוב בגובה אלפי שקלים, סעיפים המחייבים את השוכרים לשלם על תיקונים של בלאי סביר או ריביות על איחור בתשלום חשבונות - אלה מהווים רק חלק קטן מהמקרים שבהם נתקלים שוכרי הדירות כאשר הם מגיעים לחתום על חוזה. לקראת אירוע "עוברים דירה" שתערוך מחר (ב') עיריית תל-אביב בנושא שכירות, שוחחנו עם ארבעה שוכרים בעיר ללא הפסקה, שנתקלו במהלך חיפושיהם אחר נכס למגורים בחוזים הזויים או בבעלי דירות חמדנים.
בעל הדירה ניסה לסחוט 2,000 שקל על מזגן שבור
"ההתנהלות של בעל הדירה הקודמת שגרתי בה בתל-אביב הייתה פשוט הזויה", מספר בשיחה עם ynet אמיר ממו (28), מתכנת מתל-אביב. "מצאתי דירת ארבעה חדרים ברחוב אבן גבירול והייתי השותף השלישי בה. כשהגעתי לחתום על החוזה, ראיתי שלא היה מפורט מי צריך לתקן מה, רק היה כתוב שהדייר צריך לתקן תקלה שאינה נובעת מבלאי סביר. אבל כשנכנסתי לדירה גיליתי שהמזגן בחדר פשוט לא עובד. התקשרתי לבעל הדירה שהודיע לי בלי להתבלבל: 'חתמת על סעיף בחוזה לפיו הכל לשביעות רצונך - אתה צריך לשלם על התיקון'".
מעבר לעובדה שמזגן שמתקלקל נחשב בלאי סביר (אם נצא מנקודת הנחה שהדייר הקודם שאותו החליף ממו לא קלקל את המזגן בעצמו), לדברי ממו המגזן לא פעל עת נכנס לדירה. לכן נראה לו תמוה שבעל הבית מתעקש לא לשלם על התיקון. "הוא אמר לי שהוא לא מתכוון להתעסק בזה ושאפנה לדייר הקודם לגבי התשלום כי זה מה שכתוב בחוזה. לא היה לי כוח לזה בעצמי, אז פשוט נשארתי בחדר בלי מזגן. 2,700 שקל בחודש על חדר קטן בחום של תל-אביב - לא לקח לי הרבה זמן להחליט שאני יוצא משם", הוא אומר.
כשממו החליט לצאת מהדירה, הוא התקשר לבעל הבית ואמר לו שהוא מוכן להזמין טכנאי על חשבונו כדי שיתקן את המזגן - "אבל לא הייתי מוכן לשלם על מזגן חדש, הרי נכנסתי לדירה עם מזגן תקול", הוא מבהיר. אלא שכאן לא הסתיים הסיפור. אף שעלות תיקון המזגן עמדה על כ-900 שקלים, סכום שממו היה מוכן לשלם, בעל הבית שלח לו מכתב ובו דרש לא פחות מ-2,000 שקלים, "אחרת הוא יפנה להוצאה לפועל עבור שטר החוב שנתתי לו בגובה 30 אלף שקל, וזה 'לפנים משורת הדין'. והרי שטר חוב נותנים במקרה שהדירה תישרף, חלילה, לא כדי שבעל הבית יפרע אותו מתי שיתחשק לו", טוען ממו.
"באותה התקופה לא הייתה לי עבודה והייתי במינוס מטורף. אבל לא הייתי מוכן להיות צד בסחיטה הזאת, אז פניתי למחלקת הייעוץ המשפטי של בית הצעירים מזא"ה בעיריית תל-אביב, שם הרגיעו אותי ואמרו לי שמדובר רק באיומים", הוא מספר. "בשלב הזה כבר הרגשתי יותר ביטחון, פניתי לעורכת דין שניסחה מכתב תגובה לבעל הבית בעלות של 700 שקלים, אבל כשבעל הבית לא התייחס ופנה לבית המשפט לתביעות קטנות, היא כנראה הבינה במה מדובר - ועזרה לי לנסח את כתב ההגנה כבר ללא תשלום".
בשלב הזה פסק שופט בית המשפט על בעל הבית לשלם 2,000 שקלים - לממו. "האבסורד הוא שאם בעל הבית לא היה מאיים לתבוע אותי - הייתי נכנע ומשלם לו 900 שקלים. למרבה המזל בית המשפט פסק לטובתי. כששאלתי את השותף שלי, שנתקל באותה סיטואציה, למה הוא לא נלחם בבעל הבית שישלם בעצמו על המזגן התקול, הוא השיב לי שהוא מפחד שבעל הבית יעיף אותו מהדירה. המשכיר פשוט התרגל לעשות מה שהוא רוצה. הוא מרוויח הון תועפות - אבל תובע את הדיירים שלו".
ממו, אגב, עבר אחרי הדירה ההיא לגבעתיים. "בגלל הטראומה יצאתי מהעיר", הוא מודה. הוא התגורר עם שלושה שותפים בדירת ארבעה חדרים, עליה שילם את חלקו בסך של 1,650 שקלים - כ-1,000 שקלים פחות. "מחוץ לתל-אביב בעלי הדירות לא עפים על עצמם. היה לי מזגן חדש, הדוד התקלקל ובעל הבית החליף אותו. בדירה הקודמת השותפה שלי שילמה 2,500 שקל על חדר קטן שאפילו לא היה בו מקום לארון", הוא מספר. בימים אלה חזר לתל-אביב כדי להיות קרוב למקום עבודתו, אבל הפעם הוא מרוצה.
עוד בערוץ הנדל"ן - מה חושבים הסטודנטים על שוק השכירות? מוזמנים לצפות בכתבה:
סיוד ב-800 שקל תמורת צ'ק ביטחון
טלי טסלר (31), יועצת פרלמנטרית של ח"כ תמר זנדברג (מרצ), סבלה גם היא בדירה הקודמת שבה התגוררה בשכירות בשכונת הצפון הישן בתל-אביב. "אני ובן זוגי גרנו בדירת שלושה חדרים ושילמנו כ-5,000 שקלים בחודש - מחיר שנחשב סביר לגודל של הדירה באזור הזה", היא מספרת. "אבל הדירה הייתה במצב לא טוב - למרות שבחוזה השכירות היה כתוב שהדיירים מתחייבים להשאיר אותה מסוידת ללא תקלות, קיבלנו אותה עם חורים בקיר".
לכן, היא אומרת, נראה היה לה לא סביר כאשר בעלי הדירה החדשים, שבזמן המגורים של טסלר ובן זוגה בשכירות רכשו את הדירה מבעל הבית הקודם, דרשו ממנה לסייד את הנכס - "אחרת לא יחזירו לנו את שטר החוב. נכון, זה היה כתוב בחוזה - אבל בעל הבית הקודם לא אכף את זה, והדרישה של בעל הבית החדש גבלה בסחיטה", היא נזכרת.
לדבריה, "בעלי הבית אפילו לא טרחו להגיע לפגישה איתנו בעצמם - הם שלחו את הבן שלהם, שהגיע לדירה עם בעלי מקצוע ומתח ביקורת על מצב הקירות. הוא התעקש שנסייד את הדירה, למרות שתכנן גם כך לשפץ אותה, ופשוט לא הסכים לתת לנו את הצ'ק בחזרה".
גם בעל הבית הקודם לא הסכים להתערב, ובסופו של דבר טסלר ובן זוגה ביטלו את הצ'ק, "אבל לא רצינו להסתבך, רצינו אותו בחזרה. שאלתי את הבן של הבעלים - 'למה אתה מתעקש שנצבע אם גם כך אתה מתכוון לשפץ ויודע שאנחנו קיבלנו כך את הדירה?'. והוא פשוט השיב לי: "לפחות היית עושה כאילו סיידת'. בסופו של דבר סיכמנו שנשלם להם 800 שקל רק כדי לקבל את צ'ק הביטחון בחזרה. זו הייתה תחושה לא נעימה - מגיע בחור בגילי, שההורים שלו קנו את הדירה הזו ב-2.6 מיליון שקל, והתחושה הייתה שהוא סוחט ממני 800 שקל".
בנוסף, בעלי הבית החדשים התכוונו להעלות את שכר הדירה ב-1,000 שקל - מ-5,000 שקל ל-6,000. "ניסינו לנהל איתם משא ומתן אבל לרוב הם לא ענו לנו, לא נפגשו איתנו ולא היו מוכנים לא להעלות את השכירות. זה היה ברור שהם רוצים שנצא החוצה כדי שיוכלו להקפיץ את המחיר", מספרת טסלר.
אגב במסגרת החוזה עם בעל הבית הקודם, הוחלט כי שכר הדירה יהיה צמוד למדד, כך שבני הזוג היו חייבים לשלם לו תוספת של 150 שקל בסוף השנה. היום, בכל אופן, מצאה טסלר ובן זוגה דירת שלושה חדרים במרכז תל-אביב עם חוזה שכירות שפוי ושכר דירה של כ-5,600 שקל בחודש.
שטר חוב ובנוסף גם צ'ק פתוח. "כמה אפשר לדרוש?"
גם ישראל רובוטניק (31), מהנדס תוכנה המתגורר כיום במרכז תל-אביב, נתקל במצב דומה. "חיפשתי דירה עם שותפים בתל-אביב ומצאתי נכס בשכונת נחלת יצחק עם שלושה חדרים קטנים בשטח ממוצע של 75 מ"ר", הוא מספר.
"לא נכנסתי לדירה כי היו כל מיני סעיפים מוגזמים מדי - למשל לצבוע את הדירה כשיוצאים ממנה, כולל התקרה והמשקופים, בצבע ספציפי שנבחר על ידי בעל הבית ובגוון המסוים שבחר. הוא אפילו צריך היה לאשר את החברה שמשווקת את הצבע ואת איש המקצוע שהיה אמור להגיע לבצע את הסיוד והצביעה".
רובוטניק מוסיף כי בעל הבית חייב את הדיירים בחוזה לשלם על עבודת הצביעה, "ואם הוא היה מגיע ולא מאשר את העבודה - הדייר היה צריך להזמין שוב איש מקצוע ושוב לשלם על הצביעה". בנוסף, הוא דרש שטר חוב בגובה של 75 אלף שקל, כולל צ'ק בלי ערך נקוב שהוא ימלא את ערכו במידת הצורך. "איפה זה נגמר", תוהה רובוטניק, "כמה אפשר לדרוש?".
סעיף נוסף התייחס לאיחור בתשלום החשבונות. "אם הדייר מאחר בתשלומים, צריך לשלם לבעל הבית ריבית מטורפת של 8.5%, ואם חס וחלילה הייתי צריך להישאר אחרי תום החוזה כמה ימים כי לא מצאתי מקום חלופי, הוא דרש 130 דולר ליום כאילו מדובר במלון פאר עם חמישה כוכבים", הוא חושף.
שכר דירה? שכר בסיס צמוד למדד
איתי נטר (32), חבר בוועד שוכרי הדירות של ישראל שעוסק בניהול פרויקטים, מתגורר כיום בשדרות רוטשילד אבל נתקל גם הוא בחוזה דומה בדירה ששקל לגור בה בשכירות. "לפני כשנה התפנתה דירת שלושה חדרים ברחוב גורדון. הזמן היה קצוב ולכן חשבתי להיכנס אליה כדי לא לפספס אותה - ורק אז להכניס שותף. הבעיה הייתה שבעל הבית דרש תשלום של 500 שקל על כל חוזה חדש כי הוא נערך על ידי עורך דין". אבל זו הייתה הבעיה הקטנה של נטר.
בחוזה השכירות נכתב כי "שכר הבסיס" לתשלום עבור מגורים בדירה עומד על 5,950 שקלים. מדוע שכר בסיס? משום שכמו במקרה של טסלר, גם כאן שכר הדירה היה צמוד למדד, אלא שהסעיף היה מחמיר יותר: "שכר הדירה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, כולל פירות וירקות", נכתב שם, "אבל אם המדד יורד - הדייר משלם את שכר הבסיס. כלומר משלמים יותר, אבל לא פחות", מסביר נטר. "בנוסף, נכתב בחוזה שאם יש איחור באחד התשלומים, יש לשלם לבעל הבית קנס של 200 שקל".
גם שטר החוב שהתבקש נטר לספק היה גבוה - 80 אלף שקל; ובעל הבית התחייב לתקן רק פגמים בעקבות פיצוצים בצנרת - כל שינוי אחר על חשבון הדייר. "היה גם סעיף שהתייחס למצב שבו אחד הערבים שלי מת", הוא נזכר, "בחוזה היה כתוב שאם זה קורה, עלי להתחייב שתוך 30 ימים אני כבר מספק ערב חלופי. כלומר איך שנגמר השלושים על קרוב המשפחה שלי שנפטר, אני כבר צריך לספק לו קרוב משפחה אחר שיהיה ערב לי".
אפילו הזמן לסיום החוזה היה כתוב - 15:00 בצהריים. "ידענו שבעל הבית מחזיק ברחוב בניין שלם שפועלים בו בתי עסק, הבעיה היא שהוא התייחס גם אל הדיירים שלו כאילו היו אחד העסקים ששוכרים שטחים בבניין שהוא מחזיק. אבל אני בסך הכל אדם פרטי", מסכם נטר.
אז מה צריך לדעת לפני שחותמים על חוזה שכירות? במרכז הדיור של מזא"ה 9 בעיריית תל-אביב מבהירים: "לא לחתום על חוזה שכירות עד שאתם לא מבינים במאה אחוז מה משמעות כל סעיף וסעיף בחוזה. הניסיון שלנו מלמד שהסעיפים הקטנים יכולים לגרום בהמשך לעוגמת נפש, ובעיקר להוצאות כלכליות גבוהות. שימו לב - כל סיכום בעל פה ביניכם לבין בעל הבית אינו תקף. חשוב לוודא שכל הפרטים יצוינו בחוזה".
אירוע מסיבת השכירות "עוברים דירה" של עיריית תל-אביב-יפו ייערך מחר (ב') בשעה 19:00 בערב בבניין העירייה, ויעסוק בנושא מגורים בשכירות. האירוע מתקיים בהמשך לפרסום חוזה השכירות המומלץ שהשיקה העירייה לפני כחודשיים , המציג נוסח אחיד לבעלי הדירות ולשוכרים.
