"התיירות הצליינית יכולה לעשות לטבריה מה שעשתה התיירות הגאה לתל אביב" / דעה
עוד לא מאוחר, זוהי קריאת השכמה: רגע לפני חגיגות 2000 השנה להיווסדה של טבריה, הגיע הזמן לאחד כוחות, ללמוד ממודלים אחרים שעבדו בארץ ולהציל את התיירות לחופיה של הכנרת. דעה
טבריה היא יעד תיירותי המגלם את כל הדרוש כדי להצליח: היא ממוקמת לשפת ימה יפהפייה, מזג האוויר בה נוח ונעים במרבית ימי השנה, היא מציעה בתי מלון ברמות אירוח שונות ומהווה אתר מורשת לאלפי מאמינים נוצרים ויהודים. ועדיין, זה לא עובד.
צפו בראיון עם ראש העיר טבריה, יוסי בן דוד, אוקטובר 2015:
בחמשת החודשים הראשונים של 2016 נרשמו בטבריה רק כ-285 אלף לינות תיירים, ירידה של 31% לעומת שנת 2014 וירידה של אחוז לעומת 2015. תפוסת מלונות העיר עמדה על 51% כאשר בשנים הקרובות עם הצטרפותם של כאלף חדרי מלון נוספים - המצב אף עשוי להחריף.
המזרקה שקעה והשיווק איתה
שני גורמים משפיעים בעיקר על התיירות בטבריה. הראשון הוא התשתיות, עליהן אחראים העירייה ומשרדי הממשלה. אלה מצויות בבעיה חמורה וברמה ירודה, החל מן הבסיס של שלטי הכוונה בשפות שונות ובצורה נאה, וכלה בניקיון וסדר של מתחמי התיירות, מבנים עתיקים נטושים ומוזנחים, טיילת מרוקנת מתוכן ומחסור באטרקציות תיירותיות. שנים רבות מתדיינים בנושא, מקיימים ועדות, אבני פינה, ראיונות לתקשורת והצהרות - וכמעט כלום לא השתנה. גם כשכבר הושקעו משאבים באטרקציה תיירותית כמו ה"טיבריום" - מזרקת המים המפורסמת - היא נכשלה, ומבקר המדינה בדוח חריף במיוחד קבע כי בוזבזו שבעה מיליון שקלים לשווא.
בחודש מרס האחרון פורסם כי שרידי העיר העתיקה אשר התגלו ב-1990 במבואה הדרומית לעיר מתוכננים לעבור שיקום כולל, שיחזור של העיר היהודית העתיקה ששכנה במקום תחת שלטון רומי - אך תקצוב מסודר ותכנון ראוי עדיין לא נראו בשטח.
הגורם השני המשפיע על התיירות הינו שיווק העיר ומיצובה של טבריה כיעד מוביל על מפת התיירות העולמית בסגמנטים הרלוונטים אליה. אחד הסגמנטים המרכזיים הפוקד את טבריה בימים אלו הם צליינים ממזרח אירופה ואסיה.
אך הנה, כאשר מתקיימים ירידי תיירות מרכזיים בוורשה ובוקרשט במהלך נובמבר, כלל הגופים האמונים על שיווק העיר - משרד התיירות, עמותת התיירות של טבריה והתאחדות המלונות - לא ינכחו בהם בשנה השנייה ברציפות, ואילו סוכני הנסיעות והמלונאים הישראלים מפוזרים בין דוכני היריד במקום להציג מתחם אחד מאוחד.
עמיתינו הפלסטינים, לעומת זאת, מקימים לא רק דוכנים מאוחדים, אלא אף פורשים את חסותם על הירידים ומקבלים בולטות מרכזית כפי שראוי היה שגם אנחנו נעשה והיה אף טוב יותר אם הייינו עושים זאת במושתף בייחוד מאחר שדווקא ביעדים בהם לירידי תיירות עדיין יש השפעה לא מועטה. משרד התיירות והגופים השותפים למלאכה חייבים לסמן את טבריה כשער כניסה מרכזי לישראל לצד ירושלים, תל אביב ואילת ולהציבה בחזית פעילותו של המשרד, לרכז מאמצים בשווקים הרלוונטיים ביותר ולפעול בהם במהלך ארוך טווח ותהליכי.
לא הכרתי את טבריה עד לרגע בו התחלתי לשווק אותה לפני שנתיים כחלק ממלונות רשת ארקדיה. אני אמנם תל-אביבי בכל רמ"ח איבריי ולמעלה מעשור משווק את תל אביב בעולם, אך עם זאת, התאהבתי בטבריה כיעד תיירותי ונשביתי בפוטנציאל של העיר. אני משוכנע שאם הגופים התיירותיים השונים בטבריה יתאחדו, נוכל לגרום לתיירות הצליינית לעשות מה שעשתה התיירות הגאה לתל אביב.
בשנים הקרובות תציין העיר אלפיים שנה להיווסדה וזו צריכה להיות קריאת השכמה לכולנו להתעורר ולהשקיע עכשיו בכדי להוביל את העיר למיקומה הנכון על מפת התיירות העולמית. אני מאמין בלב שלם כי יש לכוחות הפועלים את היכולת להצעיד את העיר קדימה ואם נפעל בדיוק כפי שעשינו כאשר החלטנו למקם את תל אביב על מפת התיירות העולמית, באמצעות בניית תוכנית מסודרת בה יהיה שותפים כלל הגופים הרלוונטיים, ואשר תתוקצב ותיושם על ידי משרד התיירות נצליח ונחזיר את טבריה אל ימי הזוהר שלה.
הכותב הוא מנהל שיווק ומכירות של רשת מלונות ארקדיה ובעברו יוזם ומנהל הקמפיין למיצוב תל-אביב כיעד גאה בינלאומי
לפנייה לכתב/ת 
