קבלן יפצה רוכשי "יד שנייה" על ליקויים בדירה

בני זוג שקנו דירה בת שנתיים בכפר יונה גילו ליקויים שונים ותבעו את חברת "פרץ בוני הנגב" אף שלא היה ביניהם הסכם. הפיצוי: 95 אלף שקל

עו"ד ניר בחריפורסם: 01.09.16 , 07:33

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישו רוכשי דירת יד שנייה בכפר יונה, וקבע כי החברה הקבלנית "פרץ בוני הנגב" תפצה אותם בכ-95 אלף שקל בגין ליקויי בנייה. השופטת עידית ברקוביץ קבעה כי האחריות כלפי הרוכש המקורי תקפה גם לגבי "רוכש משנה".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג רכשו את הדירה ביולי 2009. המוכרים רכשו את הנכס שנתיים קודם לכן מ"פרץ בוני הנגב". עם הזמן גילו הדיירים החדשים ליקויי בנייה חמורים הכוללים בין היתר בעיות ניקוז. מאחר שהדירה נרכשה על ידם בסך הכול כשנתיים לאחר שנבנתה, הם פנו בעניין לחברה הקבלנית, אולם לטענתם היא לא תיקנה את הליקויים אלא ביצעה עבודות חלקיות שהעלימו את הבעיות באופן זמני.

תביעה

4 שנים של רטיבות: הקבלן יפצה את הרוכשים

עו"ד תומר ברבי

בני זוג רכשו בית בקיבוץ אור הנר אבל במשך זמן סבלו מבעיות חשמל ורטיבות. הם דרשו פיצוי של 180 אלף שקל, אבל נאלצו להסתפק בהרבה פחות

4 שנים של רטיבות: הקבלן יפצה את הרוכשים

בתביעה שהגישו ב-2013 טענו בני הזוג שהחברה בנתה את הבניין באופן רשלני ולקוי, בניגוד להתחייבויותיה ובניגוד לתקנים, תוך שהעסיקה עובדים ברמה ירודה. הם דרשו פיצויים בגין הליקויים, שעלות התיקון שלהם הועמדה על ידי מומחה מטעמם על כ-180 אלף שקל. בנוסף הם דרשו פיצויים בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה מהדירה.

מנגד טענה החברה שבהסכם הרכישה מול הבעלים הקודמים ויתרו התובעים על כל טענה לעניין מום, פגם או אי התאמה בדירה. לדבריה היא הסכימה לבצע את התיקונים בדירה לפנים משורת הדין וציינה שאי אפשר לדרוש ממנה את הפיצוי שש שנים לאחר הבנייה, מה גם שהיא כלל לא התקשרה עמם בחוזה.

כך או אחרת, הדגישה החברה הקבלנית, סכום התביעה מופרז. לפי חוות דעת מומחה מטעמה תיקון הליקויים יעלה לכל היותר כ-9,500 שקל. לנוכח הפערים המשמעותיים של חוות דעת הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו שהעמיד את שווי נזקי הליקויים בדירה על 109 אלף שקל.

יפצו, לא יתקנו

השופטת עידית ברקוביץ הכירה בזכות התביעה נגד "פרץ בוני הנגב" בהתאם להוראות חוק המכר, הקובעות כי האחריות כלפי רוכש הדירה תקפה גם לגבי היחסים בין המוכר לקונה המשנה, והתובעים הם בגדר "קונה משנה". היא התייחסה לעניין סעיף הוויתור שבהסכם וקבעה כי "ויתור על כל תביעה בגין ליקויים ופגמים שלא פורטו בהסכם מכר עשוי להיות חסר תוקף".

לאחר שעיינה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומצאה כי היא יסודית ומקיפה, קבעה השופטת ברקוביץ שלא קיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה גורפת מקביעותיו. עם זאת, היא הפחיתה מעלות התיקונים נזקים מסוימים שלא הוכחו כנדרש.

כעקרון, נקבע, התובעים אמורים לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, אך במקרה זה, אף שלא הוכח כי עשו זאת, אין מקום להמיר את הפיצוי בתיקון – וזאת כדי למנוע סכסוך משפטי נוסף בהמשך הדרך "נוכח היחסים העכורים בין הצדדים".

לסיכום הביאה השופטת בחשבון את הפגיעה המתמשכת באיכות חיי התובעים ובמידת הנאתם מהדירה, והורתה לחברה לפצות אותם ב-95,9013 שקל ולשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 16,700 שקל.