25 שנה אחרי הלידה: פיצוי על רשלנות ביה"ח

ב-1991 הסתבכה לידה בביה"ח זיו צפת, והתינוקת נולדה עם נכות קשה. בית המשפט קבע שהמדינה תשלם לה ולהוריה פיצוי של כ-2.6 מיליון שקל

עו"ד שגיא דותןפורסם: 13.09.16 , 22:57

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה בת 25 בטענה שרשלנות של צוות בית החולים "רבקה זיו" בצפת בזמן לידתה גרם לה לנכות קשה. השופט ד"ר מנחם רניאל קבע שצריך היה ליילד אותה בניתוח קיסרי ולא בלידה רגילה, ולכן היא והוריה יפוצו בכ-2.6 מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את התביעה הגישו הצעירה והוריה נגד המדינה. לטענתם, ב-1991 הגיעה האם לבית החולים בעקבות ירידת מים, ואחרי בדיקות וצילומים הוחלט לבצע לידת עכוז נרתיקית – כלומר, לידה שבה האיבר האחרון שיוצא הוא הראש. אלא הראש נתקע לכמה דקות, מה שגרם ככל הנראה לאובדן חמצן.

תביעה

בגלל המלצת הרב: עובר נולד עם שיתוק מוחין

עו"ד טל לביא

רופא של קופת חולים מאוחדת המליץ לזוג דתי להפסיק הריון בסיכון, אבל הם בחרו להקשיב לרב. בית המשפט העליון קבע שהאחריות המלאה עליהם

בגלל המלצת הרב: עובר נולד עם שיתוק מוחין

לאחר הלידה בוצעה בתינוקת החייאה על ידי מפוח יד וחמצן. היא אובחנה כסובלת מהיפוטוניה כללית (חולשת שרירים), פגיעה במקלעת העצבים ושיתוק באחת מזרועותיה. מומחים נוירולוגים מטעם שני הצדדים הסכימו שנכותה הרפואית של הצעירה נאמדת ב-40% משמאל ו-20% מימין.

המחלוקת הייתה סביב השאלה באיזה מצב היה העובר לפני הלידה: האם במצב עכוז "שלם", כפי שטענה המדינה (ושאינו מחייב ניתוח קיסרי לפי הפרקטיקה באותה עת), או שמא במצב עכוז "בלתי שלם" (עכוז רגליים). התובעת והוריה טענו שצריך היה לבצע ניתוח קיסרי, בשל מצג העובר המורכב והבעייתי והיסטוריה קשה של האם (כמה הריונות הסתיימו באסונות), ואי ביצועו מהווה רשלנות.

המדינה טענה מנגד שבזכות המיומנות של הצוות הרפואי ניצלו חייה של התובעת. לגישתה, ב-1991 לא הייתה כל הוראה נגד יילוד וגינאלי במצב של האם, ולא הייתה כל רשלנות בניהול הלידה.

נזק ראייתי לתובעים

אבל השופט ד"ר מנחם רניאל הגיע למסקנה שניתן וצריך היה למנוע את נזקי הלידה של התובעת על ידי ניתוח קיסרי. ראיה שעשויה הייתה לשפוך אור על העניין היא צילום הרנטגן, אלא שהמדינה לא סיפקה אותו, והסבירה שמחובתה לשמור מסמכים עשר שנים בלבד.

בהקשר זה השופט ציין כי "אין ראיות שצילום הרנטגן בוער כדין, וספק רב בעיניי אם הוא אכן בוער, ולא נמצא עדיין במשמורת עבור בית החולים. בית החולים הפר את חובתו על פי הדין בכל הנוגע להליך הביעור ולאיתור צילום הרנטגן. ונגרם לתובעים נזק ראייתי".

עוד נפסק כי ב-1991, הפרקטיקה הנוהגת במקרה של מצג עכוז רגליים הייתה להפנות לניתוח קיסרי, ולא לבצע לידה נרתיקית. "לפיכך, אי-ביצוע ניתוח קיסרי לאם מהווה התרשלות מצד בית החולים", פסק השופט.

לתובעת נקבע פיצוי של כשלושה מיליון שקל, שמהם נוכו תגמולי ביטוח לאומי בסך כ-400 אלף שקל, בין היתר בגין הפסדי שכר וכאב וסבל. כמיליון שקל מתוך הפיצוי נפסקו עבור עזרה לעתיד, משום שהתובעת לא יכולה לבשל או לנקות בעצמה, ואפילו לא להתלבש או לחפוף את הראש. המדינה חויבה לשלם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כ-306 אלף שקל.