קרב ירושה: הבן הלוקה בנפשו יקבל מיליונים

אישה שהלכה לעולמה הורישה את רכושה לבנה בלבד. אחותו טענה שהצוואה "הזויה ומקפחת", אבל ביהמ"ש קבע: הצוואה אולי לא הוגנת, אבל כשרה

עו"ד ירון גרוספורסם: 14.09.16 , 07:22

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה לאחרונה בקשה שהגישה אישה לפסילת צוואתה של אמה, שהורישה את כל רכושה – הנאמד במיליוני שקלים – רק לאחיה. השופטת שלי אייזנברג קבעה: הצוואה אולי אינה הוגנת - אך כשרה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האם הלכה לעולמה לפני כארבע שנים ובצוואתה הורישה את רכושה לבנה הסובל מנכות נפשית. היא ביקשה להעביר לבתה תמונות ותכשיטים, במידה שבנה לא ירצה בהם. הבן הגיש לבית המשפט בקשה לקיום הצוואה, אך נתקל בהתנגדותה הנחרצת של אחותו, שטענה כי מדובר בצוואה "הזויה, חריגה ומקפחת", וביקשה לחלק ביניהם את הירושה באופן שווה.

תביעה

כל נכסי הנדל"ן רק לבן אחד? כך בוטלה צוואה

עו"ד רועי ויסמן

בן 93 ואב לשישה הוריש את רכושו הרב רק לזה שסעד אותו בשנותיו האחרונות. אבל שופט סבר שהייתה השפעה לא הוגנת בעת עריכת הצוואה

כל נכסי הנדל"ן רק לבן אחד? כך בוטלה צוואה

לדברי הבת, לא הגיוני שאמה רצתה להוריש את רוב רכושה לבן, שכן יחסיהן היו תקינים, מה גם שבשנים האחרונות היא זו שטיפלה בה עקב מצבה הבריאותי המידרדר, בעוד שהאח כלל לא דאג לה. היא הוסיפה שאמה סבלה מבעיות נפשיות ודיכאונות קשים שבעקבותיהם איבדה קשר עם המציאות. לכן, התעקשה, בזמן עריכת הצוואה ששונתה מספר פעמים המנוחה לא הייתה כשירה לעשות זאת מבחינה נפשית.

מנגד דחה האח את הטענות שלפיהן אמו לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה, וכחיזוק לדבריו הצביע על כך שהמסמך יורד לפרטי פרטים, ואף מצוין בו כי היא ביקשה שמנהל עיזבון ישמור על הכספים (עקב מצבו הנפשי), כדי לוודא שיוכל להמשיך ולהתקיים בכבוד במשך כל חייו.

ואכן, השופטת שלי אייזנברג הבהירה שלא מצאה ראיות ממשיות היכולות ללמד על היעדר כשירותה הנפשית של המנוחה בזמן עריכת הצוואה. היא לא התעלמה מכך שהמנוחה ערכה כמה צוואת שונות ועשרות טיוטות, אך הסבירה כי בחינתן דווקא מלמדת על רצונה להעניק יותר מרכושה לבנה הסובל מנכות נפשית.

"מצוואה לצוואה חלקו של הבן גדל על חשבון חלקה של הבת, כאשר המנוחה מדגישה בצוואות האחרונות כי אין הדבר נעשה מתוך העדפת הבן, אלא מתוך ניסיון להבטיח את עתידו ועצמאותו הכלכלית, לאחר מותה", נכתב בפסק הדין. "אין לומר כי מדובר בהוראות הזויות כטענת המבקשת. עם כל הכאב שבדבר, הן אולי מלמדות על היעדר הוגנות אך לא על היעדר כשרות".

על פי השופטת איינברג, עם כל האמפתיה לבת, אין זה תפקידו של בית המשפט למתוח ביקורת על סבירות רצונו של מנוח, ובטח שלא להחליף את שיקול דעתו. לפי עקרונות דיני הירושה, גם אם מדובר ברצון שנראה חסר היגיון, מקפח ופוגע ככל שיהיה, בהיעדר ראיה ממשית להיעדר כשרות של מנוח לערוך את צוואתו - בית המשפט יכבד את רצונו.

"הצורך לכבד את רצון המת הוא חלק מהמורשת שלנו", פסקה. "הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי המעוגנת בכבודו של האדם. הוא נגזר מזכות הקניין הנתונה למוריש לעשות בקניינו כרצונו".

משכך דחתה השופטת אייזנברג את התנגדות הבת והורתה על קיום צוואת המנוחה.