איך מכניסים תוכן משמעותי למסיבת בת מצווה?
שאלה:
בבית כנסת, בבית או באולם, גיל מצוות הוא גיל חשוב ובעל משמעות גם לבנות. איזה טקס דתי ניתן לערוך לבת שהגיע לגיל מצוות? האם מותר לה, למשל, להיות "חזנית" בתפילות שחרית כמו בבית ספר? (אורה, מרכז).
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
תשובה:
חגיגת בת מצווה
היא מנהג שהחל להתפתח בעם ישראל רק במהלך המאה הקודמת, ועדיין לא התגבשו דפוסים אחידים לדרכי ציון האירוע. חגיגות בת ובר מצווה הן מבחינה מסוימת טקסי מעבר, המציינים את התפתחות הילדים משלב הילדות לשלב הבגרות.ברם, בעולמה של היהדות נוצקו תכנים משמעותיים לשלב המעבר הזה. ציון בר או בת המצווה נוסד במסורת ישראל על שני אדנים: האחד הוא הרצון להביע שמחה והודיה ל-ה' על כך שהילדה או הילד הגיעו לגיל מצוות, והשני - רצון לטעת בילדים בשלב זה את ההכוונה להתפתח כבוגרים השואפים לצמוח מבחינה דתית ורוחנית, ומרבים בעשייה חיובית ובתרומה לחברה.
בהתאם למגמה זו, המקור הראשון שמזכיר מנהג בר מצווה, מספר על מנהג ירושלמי קדום להביא את הבנים שעמדו להגיע לגיל מצוות לזקני העיר, על מנת לקבל את ברכתם "כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים" (מסכת סופרים, י"ח, ז').
אירועים לרגל בת מצווה התפתחו רק במהלך 120 השנים האחרונות, תחילה באירופה ובארה"ב ומאוחר יותר גם בישראל, ובמשך הזמן, עוד ועוד רבנים מקבלים בעין יפה חגיגות בת מצווה. בין הגדולים והראשונים שצידדו בכך יש לציין את הרב יחיאל יעקב וינברג (שרידי אש, ג, צג), הראשל"צ הרב יצחק נסים (נועם ספר ז, עמוד ד) והרב עובדיה יוסף, שכתב: "וראוי לחוג את כניסתה למצוות בסעודת הודאה ושמחה, כיון שמהבחינה הזאת אין כל הבדל בין נער ונערה, בהגיעם לחיוב מצוות" (יחווה דעת ב, כט).
ברם רבנים אלה דיברו על חגיגת בת המצווה בסעודת הודיה חגיגית, ולא על אירוע דתי שבו ממלאת הילדה תפקיד אקטיבי ומשמעותי, בדומה לקריאה בתורה של הבנים באירוע בר המצווה. בעשורים האחרונים מעוניינות נשים רבות להשתתף באופן פעיל יותר בטקסים דתיים, וישנם חילוקי דעות רבים בין רבנים וחברי קהילות בשאלה מה מותר מבחינת ההלכה, ומה רצוי מבחינה דתית וחינוכית.
הנה כמה רעיונות שהונהגו במקומות שונים
לקיים סעודת מצווה שבמהלכה תישא בת המצווה דרשה
. בנוסף על הדרשה, יכולה בת המצווה לשאת תפילה מיוחדת לבת מצווה. דוגמאות של תפילות כאלו מצויות ספרה של ד"ר עליזה לביא, "תפילת נשים", ובחוברת לבר ובת מצווה שהופקה על ידי ארגון "עתים".אפשר לקרוא את אחת התפילות כלשונן, ואפשר גם לשנות מהנוסח המוצע ולהתאימו. ניתן לקיים את סעודת המצווה באולם של בית הכנסת לאחר תפילת השבת, וכך יקבל האירוע באופן חלקי אופי דתי יותר וצביון הדומה לזה של בר מצווה, שנחגג כמקובל בשבת בבית הכנסת.
אפשר ללמוד עם הילדה סדר משניות או מסכת גמרא, ובמסגרת האירוע הילדה תסיים את הלימוד, ותאמר את התפילה הנאמרת בסיום מסכת. לחילופין, אפשר לערוך סיום של ספר תורני אחר שהבת תלמד ביסודיות לקראת הגיעה לגיל מצוות, כגון ספר מקיף בהלכות תפילה, ברכות או שבת, ספר מוסר דוגמת "מסילת ישרים" וכדומה.
למעוניינים לציין את האירוע בתוך בית הכנסת, אפשר שבת המצווה תאמר את התפילה או תישא את דרשתה בבית הכנסת, ולאחריה רב הקהילה או אדם אחד ידרוש בדברי תורה, ויברך אותה.
במקרה שמועד יום ההולדת קרוב יחסית לחג שבו קוראים את אחת המגילות, אפשר שבת המצווה תלמד לקרוא את המגילה בטעמים, ותקרא את המגילה או חלק ממנה בפני קהל של נשים.
רעיונות אלה, לכל הדעות, אינם סותרים את ההלכה, אם כי בקהילות שחרטו על דגלן הימנעות מחידושים בטקסים דתיים, יימנעו מהם. באשר לקריאה של מגילת אסתר, יש המתנגדים לכך גם משיקולים הלכתיים, אך רבים מאוד מתירים זאת.
תפילת נשים? הכי הלכתי
יש אפשרויות נוספות המציעות פעילות דתית משמעותית יותר מצד בת המצווה, המתקיימות בתפילות שונות שבהן תשתתפנה נשים בלבד:
ניתן לקיים קבלת שבת של נשים, כאשר כלת האירוע תשמש כחזנית ותוביל את התפילה.
בדומה לכך ניתן לקיים תפילת שחרית של נשים בשבת, כאשר בת המצווה תשמש כחזנית ללא "ברכו" וקדיש וללא חזרת הש"ץ.
יש לציין שתפילת נשים עולה בקנה אחד עם ההלכה, ועם זאת רבנים רבים הביעו הסתייגות ממנייני נשים, מסיבות שונות.
והעיקר, תעשו משהו
לסיכום, יש חשיבות רבה לציין את הגעת הבת לגיל מצוות בדרך שבה הבת מבצעת פעילות דתית משמעותית, ובאופן בו לא מדובר באירוע חגיגי בלבד, אלא באירוע בעל משמעות רוחנית, שהבת לומדת ומתכוננת לקראתו.
בדרך זו חגיגת בת המצווה משמשת כהזדמנות להעשיר את עולמה הדתי של הבת, ולהעניק לה חוויה חיובית התורמת לעיצוב עולמה הרוחני. חשוב מאוד להתאים את חגיגת בת המצווה לאופיה, לכישוריה ולמאווייה של הילדה, ולשתף אותה במידע ובתהליך קבלת ההחלטות.
כמו כן, כל יוזמה שאמורה להתבצע בבית הכנסת, צריכה להתבצע תוך תיאום עם רב הקהילה והנהלתה, ולקחת בחשבון את גישתם של חברי הקהילה. כל טוב ובהצלחה (משיב: הרב רונן לוביץ).
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.