מבית הספר, לכפר הנוער ואל הקיבוץ: מסע בתחנות חייו של פרס
בבית הספר בלפור בת"א שבו למד הנשיא לשעבר בילדותו הדליקו נר נשמה ונזכרו בביקור שערך במקום. בכפר הנוער בן שמן, מתקופת נעוריו, זוכרים היכן לפי האגדה הכיר את סוניה, ובקיבוץ אלומות מספרים כיצד עבד עם העזים והכבשים. "קשה לעכל שהוא מת, שהוא איננו"
בבית הנשיא כבר ספדו לו, כך עשו גם שרי ממשלת ישראל - שבעבר עמד בראשה וכיהן בראשות רבים ממשרדיה. אך גם בתחנות חייו המוקדמות יותר של שמעון פרס, שנפטר אתמול (יום ד') והוא בן 93, ביקשו רבים להיפרד ממנו, ונזכרו בהתרגשות בפגישות האחרונות שערך בהן.
לקיבוץ אלומות שליד הכנרת הגיע פרס עם סיום לימודיו בכפר הנוער בן שמן, לאחר הכשרה חקלאית. באותה תקופה נהוגה הייתה הכשרה שכזו במטרה להכין צעירים מקצועית ואידיאולוגית להתיישבות. "לפרס תמיד הייתה פינה חמה בלב לאלומות, הוא דאג ועזר בכל מה שהיה יכול שהקיבוץ החדש יצליח – ובאמת אפשר לראות מסביב שזה עבד", כך סיפר אברהם קלדרון מאלומות. הקיבוץ הוקם בסוף שנות ה-30 באזור פוריה, ופרס הגיע לשם בשנת 1942 לאחר הכשרה בקבוצת גבע. הוא עבד כרועה צאן, רפתן וגזבר, ובילה ימים רבים עם הצאן במרעה.
"אלומות היה הקיבוץ האחרון שהוקם בעמק הירדן", סיפר קלדרון. "על המדרון היו 5,000 דונם ריקים ששימשו מרעה. שמעון היה יוצא בבוקר עם העזים והכבשים, ומחזיר אותן לדיר בסוף היום. באמצע שנות ה-40 החל פרס למלא תפקידים ציבוריים במזכירות תנועת הנוער העובד והלומד, ועם הקמת המדינה עבר מהקיבוץ והחל לעסוק בפעילות ביטחונית.
באמצע שנות ה-60 התפרק הקיבוץ והוקם מחדש ב-68', על ידי גרעין של תנועת "החלוץ למרחב" מדרום אמריקה. "הוא תמך בתנועה ובחידוש ההתיישבות באלומות", מספר קלדרון. "לאורך השנים הוא חזר לקיבוץ בכל אירוע משפחתי ולאומי, והביא לפה גם את גדולי העולם שאיתם נפגש. באחד המקרים הגיע לכאן עם מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג ברית המועצות ומי שהביא לפירוקה". קלדרון סיפר עוד: "מבחינתנו פרס היה ועודנו אישיות משמעותית בקיבוץ".
"ממש כאן פרס פגש את סוניה"
ימי נעוריו של פרס עברו עליו בכפר הנוער בן שמן. הוא הקפיד להזכיר את אותה תקופה לאורך השנים וציין את החוויות מהכפר ככאלה שעיצבו את עולמו. שם גם פגש את רעייתו, סוניה פרס, שהוריה היו ממייסדי הכפר. ובחצר הפנימית שבמקום נישאו השניים, ולימים נערכה באותו מקום הלווייתה.
דוקטור אילנה טישלר, מנהלת כפר הנוער, סיפרה כי פרס הגיע לבן שמן ב-1939, "כאן הוא התחנך, כאן הוא נשבע להגנה, וכפי שאמר בעבר - כאן היה כור מחצבתו". היא הוסיפה ואמרה: "אנחנו ביום מאוד קשה. זו אבידה מאוד גדולה. בוגרי הכפר נשארים בדרך כלל בקשר. במקרה של פרס הוא היה בקשר עם הכפר כל השנים. הוא הזכיר את הכפר בנאום שלו בפרס נובל, הוא הזכיר את הרפת ולאחרונה אף תרם לשיפוץ מבנה לזכרה של סוניה".
בארכיון הכפר המטופח נשמרו מכתבים רבים ותמונות של פרס מהימים ההם, כמו ההזמנה המקורית לחתונה, וגם מכתבים חדשים ותמונות מביקורים של התלמיד לשעבר שרצה להיות רועה צאן והפך לשר, ראש ממשלה ונשיא מדינת ישראל.
בכפר מוצב פסל שחור של ראשו של פרס, מעשה ידיה של לאה מיכאלסון, בת מחזור שלו. ברפת הוותיקה של בן שמן ממשיך במלאכת החליבה גלעד גבאי, בוגר הכפר בעצמו וסגן מנהל הרפת. הוא יודע בדיוק איפה פרס פגש את סוניה ושכאן במחלבה של בן שמן - הכול התחיל. "מאוד מרגש להיות דווקא כאן ביום הזה. זאת הרפת ההיסטורית, האגדה אומרת שממש כאן פרס פגש את סוניה והם הכירו בזמן שהוא האכיל את הפרות".
עידן ידין בן 16, תלמיד כיתה י"א בבן שמן, פגש את פרס באחד מביקוריו במקום. "הספקתי להכיר את שמעון באופן אישי. השם שלו גדול ועורר הרבה כבוד, לכן הפטירה שלו לא קלה עבורנו, כל הכפר עסוק בזה. למרות שלא היה לו קשר אישי לכל התלמידים, השם שלו מאוד מרכזי כאן, קשור לכפר וקשור לכל החניכים".
"אני יודעת הכול על פרס"
את תחילת דרכו כילד עשה פרס בבית הספר היסודי בלפור שבתל אביב. הבשורה על מותו של תלמיד מחזור ב' בבית הספר משנת 1936, העלתה בקרב התלמידים היום תחושות מעורבות. מצד אחד מותו של הנשיא לשעבר עורר עצב גדול, אך העובדה שנמנה עם בוגרי בית הספר לפני יותר מ-80 שנה הציפה תחושות גאווה. "אני יודעת הכול על פרס, כשקמתי בבוקר ושמעתי את החדשות היה לי קשה לעכל שהוא מת, שהוא איננו", אמרה ריקי ורטהיים, תלמידת כיתה ו'.
במסדרון הוצבה עמדת זיכרון עם נר נשמה לזכרו. איילת ורטהיים, אמן של ריקי ושירי שלומדות בבית הספר, הוסיפה: "זה יום עצוב מאוד, פרס היה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של כולנו. הילדים יודעים טוב מאוד מיהו, והשם שלו מופיע רבות בהווי בית הספר". רמז לפועלו מוזכר בהמנון הבית ספרי: "בין עצי שקמים, כבר תשעים שנה. פעם למד פה נשיא המדינה".
בכניסה לבית הספר מוצב שלט המפרט את ההיסטוריה המפוארת של המוסד החינוכי שנוסד בשנת 1919. בשנת 2000 ביקר פרס בבית הספר והצטלם עם סגל המורים, המורות והתלמידים. אחת המורות שתועדו בצילום, מחנכת כיתה א' דליה צור, סיפרה כי היא זוכרת כל רגע. "פרס שאל את התלמידים מי זה בלפור והם לא ידעו. הוא ישב והסביר להם על האיש ועל ההצהרה המפורסמת", אמרה. "הוא שאל את הילדים אחרי זה שאלות והתעניין מאוד. הוא נהנה מאוד וגם אנחנו נשארנו מוקסמים ממנו".
לפנייה לכתב/ת 
