ישראל תשע"ו: רוצים לשמור על המסורת - בלי כפייה דתית
84% מאזרחי ישראל תומכים בחופש דת, אבל יותר ממחציתם יינשאו על פי ההלכה. 66% בעד פשרה בכותל, אבל הרוב יעדיפו להתפלל ברחבה המסורתית ובהפרדה. "מדד הדת והמדינה" השנתי של ynet ועמותת חדו"ש מגלה: אזרחי ישראל חושבים ליברלי, אבל חיים מסורתי
תומכים בנישואים אזרחיים – ויתחתנו ברבנות; בעד רחבת הכותל המעורבת – אבל יתפללו בהפרדה. "מדד הדת והמדינה" השנתי של ynet ועמותת חדו"ש מגלה כי רוב אזרחי ישראל אוהבים את המסורת היהודית, אך רוצים לשמור עליה מתוך בחירה ולא תחת כפייה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
שבועות ספורים לאחר המשבר הקואליציוני המשמעותי של התשע"ו, בעקבות חילול השבת ברכבת ישראל, מביע הציבור את אכזבתו מהעיסוק הפוליטי בנושאים הדתיים. 81% מאוכזבים מפעילות הממשלה בסוגיות דת-מדינה, וזו אחת ההסכמות היחידות בין חילונים, חרדים, מסורתיים ודתיים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- באיחור של מאה: האדם המבוגר בעולם, ניצול שואה, חגג בר מצווה
- על קבר אביה: הבת אמרה "קדיש" בנוסח ליברלי
- בחנו את עצמכם: מה אתם יודעים על ראש השנה?
84% ממשתתפי המחקר סבורים כי על המדינה לאפשר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ולדתיים לפי השקפת עולמם. גם רוב הציבור החרדי מסכים לכך. 63% אף הביעו תמיכה בהפרדה מוחלטת בין הדת והמדינה - אך לכך הדתיים והחרדים מתנגדים.
מעדיפים חתונה אורתודוכסית
אז הישראלים דוחים מעורבות פוליטית בענייני הדת, אבל לא בטוח שיסתדרו בלעדיה. את המחלוקת על אופי השבת במדינת היהודים, למשל, מתקשים הצדדים לפתור על בסיס הצעות אזרחיות, כגון אמנת גביזון-מדן: 94% מהחרדים ו-70% מהדתיים אמרו כי אינם מוכנים לפשרה במסגרתה מוסדות בידור ותרבות, מסעדות וחנויות נוחות יפעלו בשבת, וכן תחבורה ציבורית חלקית, בתמורה לסגירת קניונים ומרכזי מסחר, ואילו 66% מהחילונים ו-65% מהמסורתיים בעדה.
בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בשבת (במנותק מהסכם פשרה רחב), אמרו 50% כי יש לאפשר זאת בהיקף מצומצם (למשל בקווים מרכזיים, בתדירות נמוכה יחסית או במוניות שירות) – בהם 58% מהחילונים ו-57% מהמסורתיים, ו-23% תומכים בהפעלה מלאה, כמו בימות החול. לעומתם, רק 16% תומכים בהמשך המצב הקיים כיום, ו-11% - בהם 53% מהחרדים - היו רוצים לבטל גם את המעט הזה.
נושא הנישואין והגירושין בין יהודים בישראל, שנתון כיום בידי הרבנות הממלכתית בלבד, ממחיש יותר מכל את העמדה המורכבת הרווחת בציבור בסוגיות דת-מדינה: 66% תומכים בהכרה של המדינה בכל טקסי החתונה, אך 53% היו בוחרים להם או לילדיהם בכל מקרה בחופה אורתודוכסית, כדת משה וישראל.
והנה דוגמה נוספת: 64% מסכימים כי מדינת ישראל צריכה להעניק מעמד שווה בישראל לאורתודוכסים, הקונסרבטיבים והרפורמים, ו-66% תומכים בהקמת רחבה לתפילה שוויונית בכותל, מקבילה לעזרות הנשים והגברים, שתנוהל בשיתוף עם הזרמים הליברלים, אך רק 29% יבחרו להתפלל דווקא בה.
דורשים ליבה ושוויון בנטל
על רקע תיקון "חוק הגיוס" לטובת החרדים, במסגרת הצלחתם לבטל את כל הצעדים שהם מכנים "גזירות לפיד", אמרו 65% ממשתפי הסקר כי יש לגייס את כל תלמידי הישיבה לשירות צבאי או אזרחי מלא. לעומתם, 18% תומכים בקביעת מכסה של "עילויים" שיהיו רק הם פטורים משירות, ורק 17% בעד המצב הקיים, שבו כל צעיר המוּכר כמי ש"תורתו אומנותו" אינו מתגייס.
בעקבות שיעור העבודה הנמוך יחסית בציבור החרדי, סבורים 83% כי המדינה צריכה להעדיף אזרחים הממצים כושר השתכרות על פני אלה שאינם, לעניין קצבאות והטבות שהיא מעניקה להם. משתתפי הסקר החרדים היו היחידים שברובם התנגדו לכך.
ואיך מעודדים את הדור הבא במגזר לצאת לשוק העבודה ולהצליח בו? 82% אמרו כי יש לחייב את מוסדות החינוך בלימודי מקצועות הליבה, הכוללים מתמטיקה, אנגלית, מדעים ואזרחות. 50% סבורים שיש לשלול מימון לבית ספר שיימנע מכך, 36% מציעים לראות בכך גם עבירה שגוררת קנסות כבדים ו-14% אמרו כי ניתן להתספק בכך שתקצוב אותם מוסדות יהיה חלקי.
"הציבור רוצה חופש דת, המדינה מתעלמת"
מנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש, דת ושיוויון), אורי רגב, התייחס לנתונים, ואמר: "המדד משקף התעלמות מוחלטת ואטומה מרצון הציבור בחופש דת ושיוויון בנטל, ומהתמיכה הרחבה בשילוב הציבור החרדי בעבודה ובלימודי ליבה.
"הפער בין רצון הציבור למדיניות הקואליציה ומעשיה, הולך וגדל. היא מוכרת את האינטרסים של הציבור בנזיד המשך שילטון, ומפלגות האופוזיציה נושאות עיניהן לשותפות עתידית עם המפלגות החרדיות, ולכן הן ממעטות להיאבק בנושאי דת ומדינה. זהו תמרור אזהרה למפלגות החילוניות".
"מדד הדת והמדינה" נערך על ידי רפי סמית ואולגה פניאל (מכון סמית), עבור הפרוייקט השנתי השישי במספר של ynet וחדו"ש, בראשות שחר אילן (עד לאחרונה סמנכ"ל המחקר וההסברה בעמותה, וכיום כתב ופרשן בעיתון "כלכליסט"). במחקר השתתפו 600 איש - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה המירבית: 4%).
לפנייה לכתב/ת 
