אוטובוסים בשבת? בעוד 20 שנה הרוב יתהפך

אני בעד תחבורה ציבורית בשבת. כן, אני יודע שכבוגר מערכת החינוך החרדית אני אמור לזעוק "גוועלד" ולאיים במשבר קואליציוני, אבל באמת שלא ברור לי למה החילונים העשירים יכולים לנסוע בשבת מתי ולאן שבא להם, ואילו העניים צריכים לכתת רגליים או לנסוע במוניות יקרות.

• קרב הגירושים של החרדית שהפכה לדוגמנית
• צפו: בית המקדש השלישי נבנה במרוקו
• הסיפור של הרב וג'ניס ג'ופלין   
  

מאחר שהתחבורה הציבורית תפעל גם בימי שישי בערב, כשבני הנוער חוזרים מהבילויים, זה אולי גם יוריד מהכביש כמה נהגים שיכורים - וזה בכלל נפלא. לכן, ההחלטה של עיריית תל אביב לפעול למען תחבורה ציבורית בשבת, היא לכאורה צודקת, שוויונית, ליברלית, ואולי אפילו מוסרית.

אלא שהבעיה היא שזה לא ייעצר כאן. הרי התחבורה הציבורית צריכה להוביל לאנשהו, ומאחר שלחילונים מגיע גם לבלות בשבת, יש לפתוח גם את בתי הקולנוע. ומכיוון שבית קולנוע בלי קפה איכותי, או ארוחה במסעדה, לאחר מכן, זה כמעט חילול שם הקולנוע, על-פי אותו היגיון צריך לפתוח גם בתי הקפה והמסעדות בשבת.

בעצם, למה לעצור פה? מדוע שהמדינה תקבע לנו שאנחנו לא יכולים לעשות שופינג בשבת? גם אם באירופה ובארה"ב, רבים מבתי העסק נחים יום אחד בשבוע, בגלל איזו תפיסה אידיאולוגית מיושנת שמקורה בתנ"ך שלפיה אדם צריך לנוח יום בשבוע.

אז בואו נשים על השולחן אחת ולתמיד את מה שמסתתר מאחורי הגישה הליברלית של התומכת בתחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת: העיקרון הוא די ברור - העניים, אלה שמרוויחים שכר מינימום (או טיפה יותר), ייאלצו לעבוד גם בשבתות תמורת תוספת נחוצה מבחינם למשכורת, מה שיאפשר לבעלי הממון לקנות מתי שבא להם (ולשלם כמובן מחיר מופקע על מוצרים, בגלל שעלות העסקת העובדים בשבתות תגולגל כמובן לכיס הצרכן). אז באמת תודה רבה לשוויוניות.

גם לכלכלה זה לא עוזר

ויש עוד בעיה קטנה. ברגע שפותחים חנויות בשבת, בעלי עסקים לא משתדלים שלא להעסיק דתיים או חרדים. אני יודע את זה מקרוב, לאחר שבכלי תקשורת גדול (שלא קשור לקבוצת התקשורת שבה אני עובד כיום) אחד הבכירים הבהיר לי כי הוא לא יזדקק עוד לשירותיי הטובים, אם אני לא יכול לעבוד בשבת.

מעניין שדווקא החילוניים הליברלים, שזועקים כי אין מספיק חרדים בשוק העבודה, לא מבינים שחילול שבת מקטין את הסיכוי לשילוב חרדים בכלכלה. נראה שיותר מעניינת אותם הנוחות האישית שלהם, הכוללת קניות ובילוי בשבת, ולא רווחת העובדים וטובת המדינה.

ומה יהיה בעוד 20 שנה?

וכדאי להפנים עוד עניין פעוט. כפי שציינתי, אין לי שום בעיה שהליברלים בתל-אביבים יחליטו שהרוב קובע, ושאפשר לחלל שבת בפרהסיה. אני רק מבקש שהם לא יתפלאו, כאשר בעוד שנים ספורות, במדינה יהיה רוב דתי-חרדי שיקבע למשל שאסור לנסוע ברכבים פרטיים יום אחד בשבוע, בשבת למשל. לא ככפייה

דתית, כמובן, אלא כניסיון להקטין את זיהום האוויר.

הרוב שומר-המצוות גם יקבע בחוק שהפלות ייאסרו (למעט במקרה שההיריון מסכן את האשה), כדי להילחם בבעיה הדמוגרפית. חובשי הכיפות והשביסים גם ייקבעו שכל אשה ובת לא רק תדליק נרות שבת, אלא גם תשנן פרקי תנ"ך. לא חלילה כסוג של כפייה דוסית, אלא מתוך רצון להילחם בבעיות זיכרון ובאלצהיימר.

בפרפרזה על דברי צ'רצ'יל, שטען כי "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום", הסטטוס-קוו שאותו יזם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, היא צורת החיים הכי פחות-גרועה, לפחות עבור אלו שמבינים כי מלחמת דת בארץ הקודש, תיטיב רק עם הפוליטיקאים הקטנוניים שיוזמים אותה.

• יצחק טסלר הוא עורך ברשת "ידיעות תקשורת"