הבלתי נשכחות: השנים הגדולות של האגדות

אחד התחביבים האהובים על אוהדי הספורט הוא התרפקות על העבר. הגעגוע לשחקן גדול מהלך אימים על כולם וזוכה בכל התארים, כמו הזיכרונות מהגביעים ורגעי המשבר של הגיבורים שלנו, הם אלה שבנו את התשוקה לענף שאנחנו אוהבים לצפות בו.

מג'ורדן עד באגס באני: על שנת כדורסל היסטורית

אוהדי הטניס הם ברי מזל במובן הזה, כי הם לא מוכרחים להרחיק לכת עד לקלטות בשחור לבן (לפחות בחלק מהמקרים) כדי להיזכר מי ייצר אצלם את המשיכה למשחק. חלקם עדיין חובטים, חלקם פרשו אבל לא איבדו קשר עין עם המגרש. לכולם יש חלק מהותי בהפיכתו של הטניס למוצר פופולרי ואהוב.

צפו בגמר רולאן גארוס 2011

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0611/0606111022paris_tennis_final.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3.Sport-4866.Sports.Magazin&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

באווירה החגיגית שעוטפת אותנו בחרנו להיזכר בחמש עונות בלתי נשכחות של חמישה שחקנים שהטניס לא היה נראה אותו דבר בלעדיהם (מבלי לדרג אותן – כי כל עונה כאן יכולה לתפוס בקלות את המקום הראשון). וזה עוד בלי שדיברנו על 2015 המדהימה של סרינה וויליאמס, 1984 המהממת של מרטינה נברטילובה, 1988 הבלתי נשכחת של שטפי גראף (שראויה לכתבה משלה) ו-1970 האגדית של מרגרט קורט. סליחה, בנות. גם אתן גדולות מהחיים.

נובאק ג'וקוביץ', 2015

מאזן: 6:82

תארים: 11

גראנד סלאמים: שלושה

לנובאק ג'וקוביץ' כבר הייתה עונה אחת לפנתיאון, ב-2011. בדיוק כשהחל לפקפק בסיכוי שלו לשחזר אותה, באה 2015 ושברה את השיאים של עצמו. היא גם נשקה לשיאים של אחרים ועצם ההצלחה שלה להיכנס לרשימה כל-כך אקסקלוסיבית אומרת עליו הכל, כמו גם על התרומה הענקית של העונה הזו לאופן שבו נזכור אותו לכשיפרוש.

תואר אחרי תואר. ג'וקוביץ' ב-2015(צילום: AP)

בראש ובראשונה הייתה לה משמעות סמלית עמוקה: היא הביאה את ג'וקוביץ' לאזור הספרות הכפולות במדד הגראנד-סלאמים, שהוא עדיין החשוב והמהותי ביותר להערכת טניסאים במבחן הזמן. "נולה" התחיל את 2015 עם שבעה כאלה וסיים אותה עם עשרה, מספר שנתן לו את המפתחות למועדון הדו-ספרתי היוקרתי של ביל טילדן, ביורן בורג, רוד לייבר, רוי אמרסון ואחרים.

מהבחינה הזו ג'וקוביץ' גם עקף את אנדרה אגאסי ואיבן לנדל, ונצרב תודעתית כגדול יותר מפרד פרי וג'ימי קונורס. ג'וקוביץ' לא רק הניף שלושה גביעי מייג'ור, אלא גם הפך לשלישי בהיסטוריה שמעפיל לארבעה גמרים בטורנירים בסדר גודל כזה.

הפך לגדול יותר מאלה שחלם להיות כמוהם. ג'וקוביץ'(צילום: AP)

זה הבליט בצורה יוצאת דופן את השליטה והדורסנות שלו, בטח כשנזכרים בקרב השוורים שניהל מול סטניסלאס ואוורינקה ברולאן גארוס לפני שהרים ידיים והרשה לעצמו להתפרק ברגע לא אופייני של עצבות (ואחרי שניצח 28 משחקים ברציפות). ב-27 המשחקים האחרונים של השנה הפסיד רק פעם אחת, לרוג'ר פדרר, וגם זה בשלב הבתים של טורניר גמר הסבב.

להצלחות הנדירות באוסטרליה, צרפת, אנגליה וארה"ב, הצטרפו גם שש זכיות בטורנירי מאסטרס, כמו גם בטורניר גמר הסבב, וכן רצף של 17 העפלות לגמרים (שנמתח אל מעבר ל-2015 ונקטע רק בתחילת 2016, כשפרש ברבע הגמר בדובאי בגלל בעיה בעין) ו-31 ניצחונות על טניסאי טופ 10. שני הנתונים האחרונים הללו מהווים שיאים של כל הזמנים, שספק אם יישברו בקרוב.

מי היה מאמין שהוא יכול להתעלות על 2011?(צילום: AFP)

רוג'ר פדרר, 2006

מאזן: 5:92

תארים: 12

גראנד סלאמים: שלושה

עוד לפני אחד ממשחקי הטניס הגדולים אי פעם מול רפאל נדאל, שבמובן מסוים הכניס לקריירה של פדרר נופך טראגי שהיה קצת "חסר" לה לפניו, הגיעה עונה שהגדירה בצורה מושלמת את הקריירה שלו. הסיבה לכך פשוטה: היא באמת נגעה בשלמות.

עד לא מזמן היה קונצנזוס באשר לזהות העונה הטובה ביותר של טניסאי בעשור האחרון. 2006 של רוג'ר פדרר הייתה המתאימה ביותר לסופרלטיב, מכל הבחינות, עד שהגיעה העונה האדירה של ג'וקוביץ' והחזירה את הדיון הזה לשולחן.

פדרר. אין סופרלטיב שלא נאמר(צילום: AFP)

פדרר הגיע גם כן לארבעה גמרי גראנד סלאם ואמנם זכה בתואר מאסטרס אחד פחות (חמישה לעומת שישה), אבל אם נצמדים לדקויות - הפסיד בגמר הרולאן גארוס למלך החימר הבלתי מעורער רפאל נדאל. ההפסד של ג'וקוביץ' לואוורינקה יקוטלג על-ידי רבים כמעידה, גם אם נכנע לתצוגת על של השווייצרי, משום שהגיע למפגש ביניהם כפייבוריט מובהק. מבחינה סטטיסטית ג'וקוביץ' נוצח לאורך העונה על-ידי שחקנים בעלי דירוג ממוצע של 7.8, לעומת 5.8 של פדרר. כן, זו התקטננות גמורה, אבל אם לא לדבוק בה עכשיו אז מתי כן?

כמה קלאסה. פדרר(צילום: AFP)

רוד לייבר, 1969

מאזן: 16:106

תארים: 17

גראנד סלאמים: ארבעה

אם הוויכוח המודרני הנפוץ בין חובבי הטניס נוגע לשאלה איזו אגדה בת זמננו סיפקה עונה מפוארת יותר (ג'וקוביץ' של 2015 או פדרר של 2006), הוויכוח בהקשר של אגדת העבר האוסטרלית נע בין שתי עונות שלו עצמו. גם ב-1962 וגם ב-1969 הוא זכה בכל תארי הגראנד סלאם בשנה אחת. מפני שהתכנסנו להתעסק באירועים שהתרחשו מאז תחילת העידן הפתוח ב-1968, ניתן את הכבוד לעונה הממוסגרת המאוחרת יותר של לייבר, מהסוג שספק אם נחזה בה שוב בתקופתנו.

לייבר הוא כמובן השחקן היחיד אי פעם (גבר או אישה) שהצליח לזכות בארבעה תארים כאלה בעונה אחת פעמיים, והסברה הרווחת היא ש-1969 זוכה לעדיפות קלה על פני 1962 בעיקר בגלל התחרות שקיבל בעידן שבו הטניס האוסטרלי שלט ביד רמה בסבב העולמי, עם שמות כמו קן רוזוול ורוי אמרסון.

106 ניצחונות, ארבעה תארי גראנד סלאם. לייבר(צילום: גטי אימג'ס)

17 זכיות, מאזן מפלצתי של 16:106 ו-17 מערכות בלבד שהפסיד לאורך כל טורנירי הגראנד סלאם לא משאירים מקום אמיתי לספק לגבי העליונות ההיסטורית שלו על פני ג'וקוביץ' ופדרר.

קשה להשוות, הזמנים היו שונים, המשחק השתנה והפך לתובעני וארוך יותר, אבל כשמדובר בהגמוניה המוחלטת של לייבר בתקופה ההיא המספרים הבלתי נתפסים מאפילים כמעט על כל טיעון שהוא. בגיל מבוגר יחסית, כשהיה רק בן 31, העלה לייבר את הרף עוד לפני שנות ה-70 עבור כל שחקן שרוצה להיכנס לרשימה המצומצמת של הגדולים באמת.

העלה את הרף. לייבר בפעולה(צילום: גטי אימג'ס)

ג'ימי קונורס, 1974

מאזן: 4:93

תארים: 15

גראנד סלאמים: שלושה

חמש שנים אחרי עונת טניס מופתית, כמעט חסרת תקדים, ג'ימי קונורס הצליח לשחזר חלק מההישגים העצומים של לייבר. הוא ניצח פחות ממנו אבל גם הפסיד הרבה פחות. כמו כל טניסאי אחר במצעד הזה גם הוא גילה דומיננטיות חסרת פשרות, רק שבמקרה שלו היא בלטה בצורה מעוררת השראה בחלק האחרון של העונה. בשני הגמרים האחרונים ניצח את אחד מיריביו המרכזיים אז, קן רוזוול, בשלוש מערכות קלילות.

לנצח נתחבט בשאלה האם היה יכול לשחזר את ה-4 מ-4 של לייבר, אחרי שהאפשרות להשתתף ברולאן גארוס נחסמה בפניו. קונורס הושעה מהתחרות אחרי שחתם על חוזה בליגת הטניס העולמית בארה"ב, שתאריכיה התנגשו עם משחקי האליפות.

דומיננטיות חסרת פשרות. קונורס(צילום: גטי אימג'ס)

כך או כך הוא אחד מתוך שישה בלבד שהצליחו לסמן 'וי' על שלושה גראנד סלאמים מתוך ארבעה, אבל גם הראשון שלא יכול היה להשתתף בגראנד סלאם היחיד שבו לא זכה. ביולי של אותה שנה עלה למקום הראשון בעולם והחזיק בו במשך 160 שבועות רצופים - שיא שנשבר רק על-ידי רוג'ר פדרר בפברואר 2007. בהמשך יבליח לחיינו כמאמנו של אנדי רודיק, וגם של מריה שראפובה. למשחק אחד בדיוק...

ג'ון מקנרו, 1984

מאזן: 3:82

תארים: 13

גראנד סלאמים: שניים

עשור לאחר העונה הגדולה בחייו של קונורס, היריב המושבע שלו הצליח כמעט להתעלות עליה. מקנרו אולי זכה ב-1984 הקסומה שלו בשני תארי גראנד סלאם "בלבד", אבל מבחינה סטטיסטית זו העונה הכי מרשימה של טניסאי בכל הזמנים. הוא הפסיד במהלכה שלוש פעמים בלבד (96.5 אחוזי הצלחה - יותר מכל אחד אחר), ולמעשה מהווה מעין מקבילת טניס לגולדן סטייט מודל 2015/2016. בדיוק כמוה, גם הוא הגיע לקו הסיום בלי אוויר בריאות ובלי "אליפות" - זכייה בכל תארי הגראנד סלאם. או לפחות בשלושה מהם.

מקנרו היה חתום בעונה הזו על השיא האלמותי שנובאק ג'וקוביץ' כמעט שבר ב-2011, וגם באספקט הזה מזכיר קצת את המקרה הייחודי של הווריורס. הקבוצה של סטיב קר הייתה אחראית בעונה החולפת על פתיחת העונה הכי טובה בתולדות הספורט האמריקני (0:24). מקנרו סיפק את פתיחת עונת הטניס הגדולה בכל הזמנים, עם רצף של 42 ניצחונות שנקטע רק בגמר הרולאן גארוס (עם הפסד דרמטי לאיבן לנדל בחמש מערכות - אחרי שכבר הוביל 0:2!).

מקביל לגולדן סטייט 15/16. מקנרו(צילום: גטי אימג'ס)

כמו קולגות אחרות גם הוא לא זכה אז באליפות אוסטרליה הפתוחה, ובדיוק מהסיבה הזו ההפסד בצרפת היה כל-כך טראגי מבחינתו. המאזן שלו מול הנמסיס הספורטיבי קונורס עמד על 0:6 מוחץ. מול לנדל הוא ניצח שישה מתוך שבעה משחקים שהתקיימו ביניהם.

ראויות לאזכור: נובאק ג'וקוביץ', 2011 | רפאל נדאל, 2010 | רוג'ר פדרר, 2007 | איבן לנדל, 1986 | ביורן בורג, 1978.

ניצחון אחרי ניצחון אחרי ניצחון. מקנרו בפוזה אופיינית(צילום: גטי אימג'ס)

בונוס: שטפי גראף, 1988

מאזן: 3:73

תארים: 11

גראנד סלאמים: ארבעה

קשה לנסוע אחורה במנהרת הזמן אל עונות טניס מכוננות מבלי להעלות על נס את השנה היפה בחייה, בתקופה היפה בחייה, של שטפי גראף. 1988 שלה אפילו לא הייתה השנה הכי מוצלחת שניפקה מבחינה סטטיסטית: היא הפסידה בה שלוש פעמים לעומת ה-2:75 ב-1987 וה-2:86 ב-1989.

בין לבין, לעומת זאת, הצליחה להפוך לאישה השנייה בעידן הפתוח (אחרי מרגרט קורט) שזוכה בארבעה טורנירי גראנד סלאם בשנה אחת - ולראשונה שמוסיפה על המגדל הענק שבנתה גם מדליית זהב אולימפית ונוצצת.

עונה בלתי נשכחת. שטפי גראף(צילום: getty images)

כי אם כבר להיות מושלמת, גרסה גראף ההיא, אז עד הסוף. בלי פשרות, בלי וויתור על אף הישג. מושלמת כמו שרק גראף בשיא כוחה ידעה להיות.