130 אלף שקל לגנן הוותיק שפוטר ללא שימוע

במשך 20 שנה עבד גנן בחברה שהעניקה שירותים לרשויות ציבוריות, עד שלפתע הפסיק לקבל זימונים לפרויקטים. בית הדין קבע: מדובר בפיטורים ללא הודעה

עו"ד גיל רימוןפורסם: 06.10.16 , 16:37

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שגנן שעבד 20 שנה בחברה שהעניקה שירותים לרשויות ציבוריות, יפוצה ב-130 אלף שקל בגין פיטורים ללא שימוע. השופטת קרן כהן קבעה שהוא חיכה יותר מחודש לזימון לפרויקט חדש, עד שהבין כי למעשה פוטר ללא הודעה מוקדמת.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובע הועסק בחברת "בן עמי שאול גינון והשקיה", העוסקת בעבודות תשתית, גינון ופיתוח עבור רשויות מקומיות ותאגידים ציבוריים. במהלך 2014 הודיע לו מנהל העבודה בפרויקט בבת ים על סיום עבודתו באתר, ואמר לו שעליו ליצור קשר עם מנהל החברה לצורך שיבוצו מחדש. אלא שהוא לא שובץ לעבודה במשך יותר מחודש ימים.

תביעה

'בזק' תשלם 143 אלף ש' על פיטורים פוגעניים

עו"ד שי אדרי

החברה פיטרה עורכת דין מהלשכה המשפטית בטענה לחוסר מקצועיות. אבל שופט קבע: זה לא מסתדר עם השבחים ומענקי ההצטיינות שניתנו לה

'בזק' תשלם 143 אלף ש' על פיטורים פוגעניים

כתוצאה מכך הוא שלח לחברה מכתב דרישה לתשלום זכויותיו עקב סיום עבודתו, ובמקביל הגיש תביעה לקבלת דמי אבטלה. החברה השיבה לו במכתב שבו טענה כי מעולם לא פיטרה אותו, וכי הוא הועבר לפרויקט בתל אביב אך לא התייצב לעבודה. במכתב אף ציינה החברה שהוא מוזמן לשוב לעבודה לאלתר.

זמן קצר לאחר קבלת המכתב הגיש העובד תביעה לבית הדין לעבודה שבה דרש לחייב אותה לפצות אותו על פיטוריו ללא שימוע, ולשלם לו פיצויי פיטורים ויתר זכויות סוציאליות המגיעות לו עם סיום העבודה. הוא הכחיש ששובץ לפרויקט חדש, וטען כי רדף אחרי מנהל הנתבעת במשך כחודש כדי לקבל עבודה, אך המנהל זה אמר לו שאין עבודה בשבילו, ובשלב מסוים אף ביקש ממנו להפסיק להתקשר אליו.

החברה טענה כי מנגד שהגנן הוא שהתפטר מבלי למסור הודעה מוקדמת. לדבריה, לתובע הוצעו כמה הצעות עבודה בפרויקטים שונים, אך הוא סירב לכולן או שהתנה את חזרתו בקבלת פיצויי פיטורים.

לא הצעה אמיתית

השופטת קרן כהן התרשמה שלא היה כאן מעשה פיטורים או התפטרות מובהק, כך שנסיבות סיום יחסי העבודה הן שיכריעו בשאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.

את עדותו של התובע, שסיפר כיצד עבד שישה ימים בשבוע במשך 20 שנה תמורת שכר מינימום, מצאה השופטת כאמינה ועקבית. בניגוד לכך, בגרסת הנתבעת עלו סתירות, למשל כשטענה בתחילה ששיבצה את התובע לעבודה בפרויקט בבלי בתל אביב, בעוד בהמשך ציינה ששיבצה אותו בפרויקט שנערך ברחוב קיבוץ גלויות.

בנוסף, השופטת כהן סברה שהצעת החברה לתובע לחזור לעבודתו – שהועברה לו רק לאחר ששלח לה מכתב דרישה – לא הייתה אמיתית. העובדה שהתובע חיכה כחודש ימים לשיבוץ מחודש לפני שנקט הליכים, הבהירה, מחזקת את גרסתו שלפיה רצה להמשיך לעבוד, ומי שהביאה לסיום יחסי העבודה, ולמעשה פיטרה אותו, היא הנתבעת.

בהתאם, ובהתחשב בזמן הרב שבו עבד בחברה, פסקה השופטת לזכותו 134,042 עבור פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין ועבור זכויות סוציאליות. הנתבעת גם תישא בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.