שתף קטע נבחר

מאומצת נדחתה בביהמ"ש: לא תפגוש את אמה

בת 40 שנתקלה בסירוב של אמה הביולוגית לפגוש אותה, ביקשה לפתוח את תיק האימוץ. השופט יחזקאל אליהו קבע שזכות האם לפרטיות גוברת

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה בקשה שהגישה אישה שאומצה בילדותה לפתוח את תיק האימוץ ולדעת מיהי אמה הביולוגית. השופט יחזקאל אליהו אמנם הביע אהדה לרצונה של הבת, אך לנוכח התנגדותה הנחרצת של האם וזכותה לפרטיות, נאלץ לדחות את הבקשה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

על פי החוק, ילדים מאומצים שהגיעו לגיל 18 יכולים לבקש היתר לעיין בתיק שלהם. מדובר בפריבילגיה הנתונה בלעדית למאומץ (ולא להורה המאמץ). המבקשת במקרה הנוכחי ביקשה לפתוח את תיק האימוץ שלה כשהגיעה לגיל 21. בעזרת עובדים סוציאליים היא קיבלה כמה פרטים לגבי אמה הביולוגית, ששלחה לה מכתב ובו הסבירה את נסיבות כניסתה להיריון ומסירתה לאימוץ, ואף הביעה הסכמתה למפגש, אולם תוך זמן קצר חזרה בה.

 

לפני כשנתיים, בהיותה בת 40, שוב פנתה המבקשת לעובדים סוציאליים בשירות למען הילד בבקשה למסור לאמה מכתב ולעיין בתיק האימוץ שלה פעם נוספת. אלא שהאם הביולוגית סירבה, ובתגובה פנתה הבת לבית המשפט. היא ציינה שאינה מעוניינת להציק או להטריד את אמה הביולוגית, כי אם לממש את רצונה הטבעי לגלות כל פרט שישפוך אור על שורשיה. לדבריה, עיון בפנקס האימוץ שלה יאפשר לה סגירת מעגל ויקנה לה תחושה של המשכיות.

 

המדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, ביקשה לדחות את הבקשה תוך שחזרה על כך שסירובה נובע אך ורק מהחובה לכבד את זכותה של האם הביולוגית שלא להיחשף.

 

במהלך אחד הדיונים בתיק הוגש לבית המשפט תסקיר שהעלה כי האם הביולוגית לא יכולה להתמודד עם מפגש שכזה, בין היתר משום שיש לה ילד שלא יודע על האימוץ. לתחושתה, פגישה עם המבקשת תהווה למעשה "בגידה" בבנה.

 

זכות ההורים לפרטיות

השופט יחזקאל אליהו הדגיש את החשיבות העליונה בשמירה על פרטיותם של כל הצדדים הקשורים להליך האימוץ. הוא הוסיף כי זכותו הבלעדית והייחודית של המאומץ לבקש את פתיחת תיק האימוץ אינה מסיימת את מסע השורשים שלו ואינה רחבה דיה כדי לחייב גם את ההורה הביולוגי לקחת בו חלק.

 

לפיכך, בקשה של המאומץ להיפגש עם הוריו הביולוגיים מחייבת בדיקה של עמדתם, ובאם הם לא מעוניינים והרצון אינו הדדי - לא ניתן לכפות זאת עליהם.

 

השופט גם ציין כי המבקשת כבר קיבלה מידע רב מאמה – תחילה במכתב שחשף בפניה את נסיבות האימוץ ולאחר מכן במכתב שנמסר לה במהלך הדיונים, ובו תיארה את מאפייניה החיצוניים, מקצועה ומחלותיה, וכן את ההיסטוריה הרפואית של הוריה.

 

בנסיבות אלה, ולנוכח עמדתה הנחרצת של האם, החליט השופט אליהו לדחות את העתירה חרף ההבנה והאמפתיה לרצון המבקשת להתחקות אחר שורשיה. בניסיון אחרון לסייע לבת הוא הורה למדינה לבדוק עם האם את עמדתה בעוד שנה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקשת: עו"ד עיינה אונגר לטין
  • ב"כ המדינה: עו"ד ענת בר אילן
  • עו"ד איתן ליפסקר עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים