חי על חשבון אשתו, ולכן לא יקבל חצי מהרכוש

במשך עשור מימנה האישה את הוצאות הבית, ואילו בעלה לא הוכיח שתרם מהכנסותיו מ"מכון עיסוי" שבו עבד. מהגירושים הוא יצא עם 75 אלף ש' בלבד

עו"ד רויטל טלי מגלפורסם: 23.10.16 , 07:53

בית הדין הרבני בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד אשתו לשעבר, ובה דרש חלוקה שוויונית של הרכוש המשותף. הדיינים קבעו שהוא זכאי לשווי של 20% בלבד מהכספים (כ-75 אלף שקל), משום שלמעשה לא תרם למאמץ הכלכלי המשפחתי בעשר שנות הנישואים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג התחתנו בנישואים אזרחיים בקפריסין ב-2003 ולא הביאו ילדים לעולם. האישה הייתה כבר גרושה עם ילדים (כיום בגירים) ואילו הבעל רווק. הליכי הגירושים החלו ב-2013, כשהצדדים הגישו בקשה משותפת לאישור הסכם. אולם בדיון שנערך סירב הבעל לאשר את ההסכמות שהוצגו בפני בית הדין. הוא פתח תיק תביעה לגירושים וכרך אליה תביעה לחלוקת רכוש.

תביעה

בגלל האלימות: הגרוש הפסיד בחלוקת הרכוש

עו"ד מור אוזרקובסקי

על רקע פרידת בני זוג דרשה האישה לקבל חלק גדול יותר מהמשאבים בטענה שבמשך שנים סבלה מנחת זרועו של הבעל. בית המשט הסכים איתה

בגלל האלימות: הגרוש הפסיד בחלוקת הרכוש

ב-2014 הם התגרשו, ובית הדין מינה רואה חשבון שיעריך את זכויות הצדדים. בחוות הדעת וכן בדיונים עצמם, התברר שהבעל לא צבר זכויות כלל, ואילו האישה צברה זכויות רבות בזמן החיים המשותפים. למרות זאת, הבעל ביקש לאזן את הזכויות בצורה שוויונית. הוא טען שהפקיד בחשבון אשתו סכומים ניכרים – אלפי שקלים בחודש, בהמחאות ובמזומן – לצורך כלכלת הבית.

לטענתו, שניהם עבדו במהלך חייהם המשותפים וכל אחד תרם את חלקו לתא המשפחתי – היא בעבודה מסודרת במשרד החינוך והוא בעבודות מזדמנות, בעיקר במכון עיסוי, שחלק מהכנסותיו לא דווח. הוא הוסיף כי הצדדים ניהלו חשבונות בנק נפרדים לצורכי נוחות ולא מתוך כוונה להפרדה רכושית. כלומר, לשיטתו, הם חיו בשיתוף מלא, ולכן יש לאזן את כלל הזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים באופן שווה בהתאם לחוק יחסי ממון.

מנגד טענה האישה שבעלה לשעבר מעולם לא נתן לה כספים ולא שילם בגין הוצאות. לדבריה, במהלך הנישואים היא גילתה שהוא מכור לסמים ואלכוהול, סובל מבעיות נפשיות, ניהל בית בושת ואף היה בכלא לתקופת מסוימת. היא התעקשה שראוי לבצע חלוקה שאינה שוויונית, כפי שמאפשר חוק יחסי ממון, היות שהתובע לא היה שותף בנשיאת הנטל הכלכלי ולא תרם תרומה אחרת לתא המשפחתי.

לא תרם למאמץ

הדיינים - הרב מימון נהרי, הרב יוסף יגודה והרב יצחק רפפורט - הסבירו שבענייני רכוש, הכלל הוא חלוקת נכסים בצורה שוויונית, אולם במקרים חריגים ניתן לסטות מכך. הם בחנו אם הבעל לשעבר תרם את חלקו למאמץ המשפחתי הכלכלי, וציינו שהוא לא הציג אף ראייה להוכחת טענותיו.

"אפשר לקבוע באופן קרוב לוודאי שהנתבע לא השתתף ותרם למאמץ הכלכלי של התא המשפחתי. ייתכן שלא נחטא לאמת אם נאמר, שהתובע חי על חשבון האישה", נכתב בפסק הדין.

לפיכך הוחלט לאזן את הזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים באופן לא שוויוני. הדיינים קבעו שהנתבעת תעביר לתובע 20% מתוך כלל הזכויות המהוונות על פי חוות דעת רואה החשבון. התוצאה הייתה שהאישה נדרשה להעביר לבעלה-לשעבר כ-74 אלף שקל (מתוך סך הזכויות שצברה – כ-367 אלף שקל).

בעניין זה הדיינים הבהירו שלא מקובל לשלול לגמרי את הזכויות שנצברו במהלך חיי הנישואין, אפילו לצד שלא תרם למאמץ המשותף.