קולות ממוסול: "מחכים שאלוהים יציל אותנו, שניפטר מדאעש"

הכוחות הלוחמים בהובלת צבא עיראק מתקדמים במהירות לעבר העיר מוסול, שבקרוב תהפוך לזירת קרבות רחוב כחלק מהמלחמה בארגון הטרור הסוני "המדינה האיסלאמית" (דאעש). רוב תושבי מוסול נותקו משאר העולם מאז שארגון הטרור השתלט על העיר ביוני 2014 - טלפונים ניידים אסורים לשימוש ומי שנתפס עם אחד מהם עלול לחטוף עונש בסגנון ימי הביניים.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר CNN

תושבים רבים מפחדים להישאר במוסול ערב תחילת המתקפה הגדולה על העיר מצד הכוחות העיראקיים והכורדיים, אבל הם גם מפחדים לברוח ממנה בהיעדר נתיב יציאה בטוח.

סלפי ליד שדה נפט שהוצת בידי דאעש באזור מוסול (צילום: AFP)

הכוחות העיראקיים והכורדיים בדרך ל"בירת דאעש", מוסול(צילום: AFP)

אבו אחמד

כשאבו אחמד שמע על תקיפה אחרונה במוסול, הוא ומשפחתו עזבו את מזרח העיר וברחו לחלקה המערבי, שבו מרגישים יותר בטוחים באופן יחסי. מאז שהותיר מאחוריו קיוסק בבעלותו, אחמד ורעייתו מתקשים בשבועות האחרונים להסתדר עם המחירים מרקיעי השחקים. לאחמד ארבעה ילדים והוא דואג בעיקר לבתו. ארגון דאעש מפעיל בדרך כלל לחץ גדול על משפחות שיחתנו את בנותיהם עם לוחמיו. "ראשית, אני פוחד מדאעש. יש לי בת בגיל 11 ואני חושש שהם ייקחו אותה", אמר אחמד. "שנית, אני פוחד מה'פשמרגה' (הכוחות הכורדיים) משום שהם עשויים לשאול אותי מדוע לא עזבתי את האזורים שבשליטת דאעש וברחתי לכורדיסטן".

"שלישית, אני פוחד משום שאני סוני והשיעים עשויים לנקום בי".

(צילום: AFP)

מוסטפה

"אנחנו רק רוצים שהחיים במוסול ישובו להיות נורמליים. אנחנו רוצים שהילדים שלנו ישובו לבית הספר ואנחנו רוצים חיים שמתאימים לנו", אמרה מוסטפה בת ה-24, תושבת מוסול נשואה עם חמישה ילדים.

"אנחנו רוצים שאנשים ישובו לעבודה. לכמה אנשים אין עבודה זה שנתיים. אבל הדבר הכי חשוב זה להיפטר מדאעש ומהטרוריסטים. אנחנו רק מחפשים ביטחון לעצמנו ולילדים שלנו".

משפחות רבות במוסול חסרות עבודה מאז שדאעש השתלט על העיר. כמה אנשים ששוחחו עם רשת CNN תיארו קשיים כלכליים ומתיחות גדולה בחיי המשפחה שנובעת מקשיים אלה.  

(צילום: AFP)

חאג'ה פאווזי

"אני רק רוצה לראות את הילדים שלי לפני שאמות", אמרה חאג'ה פאווזי, עיראקית תושבת מוסול בשנות השבעים לחייה. לפאווזי יש שני בנים שמשרתים בכוחות הביטחון שנסוגו מהעיר כשדאעש השתלט עליה. מאז היא לא ראתה אותם. כיום היא חיה עם הרעיות של שני בניה וילדיהם. "אני אישה מבוגרת, אני חולה ואני מפחדת שהמוות יבוא ואני אפספס את הילדים שלי", היא אמרה ודמעות רבות זלגו מעיניה והיא התקשתה להמשיך בדיבורה.

(צילום: AFP)

פלאח

פלאח, שוטר לשעבר, ניצב בפני שתי אפשרויות כשדאעש הגיע למוסול - תעבוד איתנו או שתברח. הוא בחר לעבוד עם דאעש כעובד מנהלה של הארגון, ומספר שהוא לא מפחד מההפגזות על העיר, אבל אשתו וילדיו מפחדים מאוד. "אני לא רוצה שדאעש יישאר במוסול, אמר העיראקי בן ה-40, אבל הוא מפחד שיחשיבו אותו בוגד ויכלאו אותו אם יעזוב את מוסול. הוא מכר את אקדחו המשטרתי כשהיה חסר לו כסף, והוא מודאג מכך. "אם יכלאו אותי ישאלו אותי מה עשיתי בתקופת זמן זו? ואני חושש מאוד מזה. אם הממשלה תחזור ואני אלך לכלא, מי ידאג למשפחה ולילדים שלי".

שנתיים של דיכוי וטרור. אנשי דאעש במוסול(צילום: AP)

אום עימאד

"אנחנו מחכים שאלוהים יציל אותנו משום שאנחנו עייפים", אומרת אום עימאד, אם בשנות העשרים לחייה. "אנו שמחים על מבצעי השחרור, אבל אנחנו רוצים שהם יתרחשו מהר יותר!". היא אמרה שאנשים במוסול מתפללים שחייהם ישובו למצב נורמלי. "אנו שונאים את הדרך שבה אנו חיים כעת", היא אמרה בקול החלטי. "אנו רוצות שהבעלים שלנו ישובו לעבודה. אנו רוצים שהילדים שלנו ישובו לבית הספר. סירבתי לשלוח את הילדים שלי לבית ספר אחרי שדאעש השתלט משום שאני חוששת מתוכנית הלימודים הקיצונית שהם ילמדו בכפייה".

לא כולם יכולים לברוח מהעיר(צילום: AP)

חאג'ה אום סאלח

"לא ראיתי את הבנים שלי וכמה מהנכדים שלי זה שנתיים. אני רואה תמונות של הנכדים ורואה כמה הם גדלו. אני מתפללת לאלוהים שייתן לי מספיק שנות חיים כדי לראות שוב את הנכדים שלי", אמרה חאג'ה אום סאלח, תושבת מבוגרת במוסול. "הבית שלי כה רע וחשוך בלי המשפחה שלי".