מפוטרת תפוצה: 'לא קיבלה הזדמנות להשתפר'

לאחר 12 שנה פוטרה עובדת באוניברסיטת בן גוריון עקב חוסר שביעות רצון מתפקודה. בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע שהיא תפוצה ב-50 אלף שקל

עו"ד שלמה מושיץפורסם: 31.10.16 , 22:18

בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה שעובדת שפוטרה מאוניברסיטת בן גוריון עקב חוסר שביעות רצון מתפקודה, תפוצה בכ-50 אלף שקל בשל פגמים בהליך הפסקת עבודתה. השופט אילן סופר קבע שנמנעה מהעובדת ההזדמנות להבין במה עליה להשתפר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת הועסקה באוניברסיטה כעובדת ארעית החל מ-2004 כמתאמת בחינות ומדי שנה הוארך חוזה ההעסקה שלה. לפני כשלוש שנים היא זכתה במכרז לתפקיד רכזת במזכירות האקדמית, ומאוחר יותר זכתה במכרז לתפקיד אחר במדור הרישום.

תביעה

144 אלף ש' בגין פיטורים אחרי שימוע לא תקין

עו"ד עופרה קוניין

שעות נוספות, נסיבות מעורפלות של הפסקת העבודה ואי מתן אפשרות ראויה להגיב – בית הדין העמיד במקומה את רשת "זול בגדול" שפיטרה מנהל סניף

144 אלף ש' בגין פיטורים אחרי שימוע לא תקין

אבל לפני כמה חודשים, בתום תקופת ניסיון של כשנתיים בתפקידה החדש, המליצה הממונה עליה לא להעניק לה קביעות. העובדת זומנה לשימוע, וזמן קצר אחריו התבשרה שהוחלט לסיים את העסקתה באוניברסיטה.

בתביעה שהגישה טענה שפיטוריה נבעו משיקולים זרים עקב מערכת יחסים רעועה בינה לבין המנהלת שלה. היא הוסיפה שהועסקה במשך שנים כעובדת ארעית באופן בלתי חוקי, תוך כדי מניעת זכויות סוציאליות ובניגוד להסכמים הקיבוציים באוניברסיטה.

האוניברסיטה הכחישה את הטענות והתעקשה שהתובעת הועסקה כדין, בהתאם להסכמים קיבוציים המסדירים העסקת עובדים ארעיים. בנוסף נטען כי פיטוריה נבעו משיקולים מקצועיים בלבד על רקע חוסר שביעות רצון מתפקודה.

השופט אילן סופר הסכים עם האוניברסיטה שעל העסקה כדין של התובעת, שלא הוכיחה כי הייתה זכאית לקבלת קביעות. לדבריו, במסגרת החירות הנתונה לצדדים בהסכם הקיבוצי, העניק המחוקק לשותפים ליחסי העבודה את הסמכות והכוח לקבוע את תכנם של ההסכמים במסגרת משא ומתן. הוא הסביר שגם אם הסכם קיבוצי אינו חסין מביקורת שיפוטית, במקרה זה לא מדובר בהסכם חריג שבו הוכחה פגיעה קיצונית בתובעת.

כמו כן קיבל השופט את טענת האוניברסיטה שלפיה הוחלט שלא להמשיך את עבודתה של התובעת מסיבות מקצועיות, זאת לאחר שגם חבריה סיפרו שהיא סבלה מקשיים בעבודתה. לפיכך נדחתה בקשת התובעת לבטל את פיטוריה.

ואולם, השופט סופר מצא גם פגמים בהליך הפיטורים. הוא הבהיר שבניגוד לנוהלי האוניברסיטה, המחייבים לערוך משוב לעובד בניסיון באמצע התקופה, במקרה זה לא נערך משוב כזה. בכך נמנעה מהעובדת הזדמנות להבין במה עליה להשתפר, ולמעשה גם לא נמנע המצב שבו היא פוטרה בתחושה שהדבר נבע משיקולים זרים.

לפיכך, ובהתחשב בשנים הרבות שבהן עבדה התובעת בנאמנות, הורה השופט סופר לאוניברסיטה לפצות אותה ב-50 אלף שקל עקב פגמים בהליך פיטוריה, בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.