הפיצוי על תלושי שכר פגומים: 40 אלף שקל

בתלושי המשכורת שניתנו לעובדת חנות קוסמטיקה הופיע השכר בערכי נטו במקום ברוטו. בית הדין הארצי לעבודה קבע שנגרם לה נזק במימוש זכויותיה

עו"ד ירון ברששתפורסם: 13.11.16 , 07:11

בית הדין הארצי לעבודה הטיל לאחרונה על בעלי חנות קוסמטיקה בבת ים "פיצויים לדוגמה" בסך 40 אלף שקל, משום שהנפיק לעובדת שלו תלושים פגומים שבהם הופיע השכר בערכי נטו במקום ברוטו. סכום זה מתווסף ל-105 אלף שקל שנפסקו לזכותה בבית הדין האזורי עבור פיטורים ללא הודעה מוקדמת, הפסקת עבודה בזמן היריון ופיצויים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

העובדת הועסקה בחנות במשך כשנתיים. בתביעה שהגישה בתחילה לבית הדין האזורי לעבודה טענה שתלושי השכר שהונפקו לה היו לקויים ולא שיקפו את שכרה האמיתי. היא ביקשה לקבל פיצוי של 5,000 שקל על כל אחד מ-22 התלושים, אך בית הדין קבע כי הדרישה מוגזמת וחייב את המעסיק בפיצוי של 5,000 שקל בלבד.

תביעה

80 אלף שקל לסַפָּר שלא קיבל שכר מינימום

עו"ד שי אליאס

צעיר שהועסק במספרת "רוני האומן" בי-ם לא זכה לתנאים סוציאליים, תלושי השכר שלו היו מפוקפקים והוא פוטר שלא בהתאם לחוק. בית הדין קבע שהוא יפוצה

80 אלף שקל לסַפָּר שלא קיבל שכר מינימום

בערעור שהגישה לבית הדין הארצי על סוגיית התלושים טענה התובעת שהפיצוי שנפסק נמוך מדי ולא משקף את חומרת מעשיו של המעסיק. לטענתה, כל תלושי השכר שהונפקו לה למעט שניים נקבו בשכר נטו של 3,500 שקל, הנמוך מהשכר שקיבלה בפועל, שהשתנה מדי חודש ונקבע על פי מספר השעות שעבדה. לדבריה, בית הדין האזורי אישר שתלושי השכר לא שיקפו את ימי עבודה והשעות שבהן הועסקה בפועל.

לטענתה לא מדובר בליקויים קלים, אלא בתלושים פיקטיביים שהמעסיק הנפיק ביודעין ומתוך תרמית מתמשכת הן כלפיה והן כלפי רשויות המס. היא ציינה שהרישום הלקוי גרם לה לקשיים ועיכובים כשניגשה לממש את זכויותיה בביטוח לאומי.

מנגד טען המעסיק שהעובדת הועסקה במתכונת לא פורמלית והוא הרשה לה ליטול מקדמות מקופת החנות מדי חודש. הוא הוסיף שבתה של המערערת ניצלה את הסכומים הנמוכים שצוינו בתלושים כדי להשיג אישור עבודה בזמן שירותה הצבאי.

תלושים ללא ערך

השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק ציינו שיש להבחין בין תלוש שנוקב בשכר שאין לו קשר לסכום המשולם בפועל, לבין תלוש שנתוניו הכלליים (כמו פרטי הצדדים, מספר ימי העבודה וכד') אינם מדויקים.

לתלושי השכר שהמערערת קיבלה ממעסיקה, נקבע, לא היה כל ערך שכן הם לא שיקפו את השתכרותה ואת הבסיס לחישוב שכרה. בתלוש לא פורטו זכויותיה המהותיות וכתוצאה מכך נגרם לה "נזק של ממש" במימוש זכויותיה בביטוח הלאומי.

השופטים הבהירו כי בפסיקת הפיצויים על הפרת החובה לנפק תלוש תקין יש להתייחס לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים ולתכלית ההרתעתית של חוק הגנת השכר.

לדבריהם, חלק הארי של התלושים שנמסרו למערערת לא היה תקין, מספר התלושים הפגומים היה גבוה (22 מתוך 24), והליקוי גרם למערערת לפגיעה מיידית, שכן זכויותיה הנלוות נגזרו מהסכום שצוין בתלוש. לפיכך קיבלו השופטים את הערעור וחייבו את המעסיק בפיצויים לדוגמה של 40 אלף שקל. המעסיק חויב גם בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.