נתנה לבעל צ'ק לקניות ונתבעה ב-150 אלף ש'

אישה שלחה את בעלה לסופרמרקט, והוא השתמש בהמחאה לעסקיו. עד מהרה התברר לה שהאדם שאליו התגלגל הצ'ק פנה להוצל"פ. מה נקבע בביהמ"ש?

עו"ד יובל גנותפורסם: 16.11.16 , 07:29

בית משפט השלום ברחובות נדרש לאחרונה להכריע לגבי צ'ק פתוח שנתנה אישה לבעלה כדי לערוך קניות בסופרמרקט, אך הוא רשם עליו 150 אלף שקל והשתמש בו לעסקיו הפרטיים: השופטת רנה הירש קבעה שהבעל השתמש בהמחאה ב"הרשאה חריגה", ולכן התובע שקיבל אותו ממנו לא יוכל לממש אותו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כשנתיים הגיש התובע בקשה להוצאה לפועל בגין צ'ק של 150 אלף שקל על שמה של האישה. היא הגישה התנגדות והתיק עבר לבית משפט. התובע טען שב-2012 נערך הסכם בינו לבין בעלה של האישה ושותף נוסף, שבו התחייבו השניים להפחית חוב שלו בבנק דיסקונט.

תביעה

ההורים זייפו צ'ק - בתם הסתבכה בהוצל"פ

עו"ד דור אליעז

צעירה מהצפון גילתה שהמחאה בחתימתה על סך 30 אלף שקל התגלגלה לחברה לניכיון צ'קים. רק בית המשפט הצליח להוציא אותה מהתסבוכת

ההורים זייפו צ'ק - בתם הסתבכה בהוצל"פ

בתמורה לשירות זה העביר להם התובע שישה צ'קים בסכום כולל של 150 אלף שקל. לדבריו, לשם הבטחת ביצוע העסקה מסר לו הבעל במעמד החתימה צ'ק ביטחון של 150 אלף שקל שעליו הייתה חתומה אשתו. לטענת התובע, כל ההמחאות שמסר לבעל ולשותף נפרעו, אך הם לא מילאו את חלקם בהסכם.

בבית המשפט טענה האישה שמסרה את הצ'ק לבעלה כדי שיערוך קניות לביתם. לדבריה, היא הותירה את הסכום פתוח ובעלה השתמש בו במרמה והעביר אותו לתובע תוך חריגה מהרשאה. בנסיבות אלה, התעקשה, הצ'ק לא מחייב אותה. הבעל אישר שקיבל את הצ'ק כדי לערוך קניות בסופר והוסיף שהתובע ידע שההמחאה מועברת אליו ללא ידיעת אשתו או הסכמתה.

התובע השיב שמדובר בזוג נשוי ואין לעשות הפרדה מלאכותית ביניהם. בנוסף, עצם העובדה שהאישה מסרה את הצ'ק ללא ציון הסכום או שם המוטב יוצרת חזקה שהצ'ק אמור להיות סחיר לכל דבר ועניין.

"נורה אדומה"

אבל השופטת רנה הירש דחתה את טענת התובע שלפיה הוא "אוחז כשורה" בצ'ק, שלא אמור היה להיות סחיר וסומן עליו "למוטב בלבד". לדבריה, גם לא ניתן לקבוע שהאישה קיבלה תמורה עבור הצ'ק, בין השאר משום שלא הוכח שהתמורה הופקדה בחשבון הבנק שלה או שימשה לניהול משק הבית המשותף.

השופטת הוסיפה כי ניכר מהעדויות שהייתה היכרות מוקדמת בין התובע והנתבעת, ומכיוון שמדובר היה בסכום כסף נכבד, הוא היה צריך לברר עמה שהצ'ק נמסר לו על דעתה. הפסק הדין נכתב שיש בהתנהלות התובע משום היעדר תום לב.

יחד עם זאת קיבלה השופטת הירש את טענת האישה שלפיה בעלה השתמש בצ'ק תוך חריגה מהרשאה. נקבע כי לא כל מקרה של ניהול משק בית משותף מעיד על הרשאה בין בני זוג.

לדבריה, כשמדובר בצ'ק ביטחון בסכום משמעותי שעליו חתומה בת הזוג, אך נמסר כצ'ק ביטחון במסגרת עסקיו של בן הזוג, צריכה להידלק אצל המקבל נורה אדומה. בנסיבות אלה נדחתה התביעה והתובע חויב לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולשלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 17 אלף שקל.