102 אלף ש' לעובד אריתראי שנלקח ל"חולות"
עובד זר הועסק במשך 3.5 שנים במסעדת "מרתה" בת"א. דווקא כשהאשרה שלו פגה הגיעה ביקורת של רשות האוכלוסין. הוא תבע פיצויי פיטורים - וזכה
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שבעלת מסעדת "מרתה" בעיר תשלם 102 אלף שקל
לעובד זר מאריתריאה שנתפס בביקורת של רשות האוכלוסין ונלקח למתקן השהייה חולות בדרום. השופטת דגית ויסמן קבעה שסיום העבודה בנסיבות אלה נחשבות לפיטורים, ולכן הוא זכאי לפיצויים וזכויות נוספות שלא שולמו במהלך השנים.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד ולדימיר פוסטרנק, טען כי היות שסיום העבודה נגרם בעקבות ביקורת רשות האוכלוסין וההגירה, מדובר בפיטורים המזכים אותו בפיצויים. עניין נוסף שעמד במוקד המחלוקת היה גובה השכר: לדבריו תלושי השכר לא משקפים את האופן שבו השכר שולם. לטענתו החל מינואר 2012 הוא השתכר שכר שעתי של 27 שקל לשעה, אולם לא קיבל תשלום עבור שעות נוספות וזכויות אחרות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- גילה שהילד לא שלו - אבל ימשיך לשלם מזונות
- כך טורטר נכה צה"ל שסובל מפוסט-טראומה
- המדינה איחרה עם הערעור, המנכ"ל לא יורשע
- עורכי דין - כך תכתבו כדי שהשופט יבין אתכם
התובע עבד במסעדת "מרתה" מ-2011 עד 2014. לאורך רוב התקופה היה לו אישור עבודה, אולם חודשיים אחרי שפג נערכה במקום ביקורת של רשויות ההגירה, והוא נעצר והועבר למתקן חולות בדרום. זמן קצר לאחר מכן הוא הגיש תביעה לפיצויים נגד בעלת המסעדה, חברת "רוזטי מזון בע"מ".
תביעה
"מנורה" סירבה לשלם פנסיה לאלמנת עובד זר
עו"ד אמיר שושני
אזרח ניגרי שעבד באילת מת כמה חודשים אחרי שפוטר. מאחר שלא עודכנה בחובה להמשיך להפריש תגמולים, נתקלה אשתו בהתנגדות המבטחת
בעלת המסעדה טענה שהתובע השתכר שכר מינימום שעתי וקיבל את כל זכויותיו כדין, כפי שמפורט בתלושי השכר. לגבי סיום העבודה היא הוסיפה שהסתמכה על העובד שאמר שיש לו אשרת עבודה, ובעקבות הביקורת הוטל עליה קנס של 5,000 שקל. בנסיבות אלה, הסבירה, מדובר בסיכול של חוזה העבודה על ידי אקט שלטוני, והתובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים.
אלא שהשופטת דגית ויסמן הצביעה על כך שעל פי עדי הנתבעת עצמה, התובע ביקש יום חופש על מנת לחדש אשרת עבודה. מכאן שהנתבעת ידעה שאישורו פג או עתיד לפוג בקרוב, ולכן היה עליה לדרוש ממנו אישור חדש. "על הנתבעת היה לבדוק אם אשרת העבודה של התובע הוארכה, ובהתאם לכך להמשיך להעסיקו או לסיים את עבודתו", נכתב בפסק הדין. משלא עשתה זאת, הרי שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים.
בנוגע לשכר ולתנאים, היא קיבלה את גרסת התובע וציינה שבעלת המסעדה לא הציגה חוזה עבודה או מסמך כלשהו שיכול היה לפזר את הערפל סביב גובה השכר.
בהקשר זה נדחתה הטענה שלפיה שכרו של התובע יכול היה להשתנות מחודש לחודש על פי רצונו של המעסיק. "התנהלות זו אינה מקובלת בשוק העבודה הישראלי, וספק אם יש בה את תום הלב הנדרש ביחסי עבודה, במיוחד כאשר העובד נמנה על קבוצת עובדים מוחלשת", כתבה השופטת ויסמן בפסק הדין.
לבסוף נפסקו לזכות התובע פיצויים בסך כ-102 אלף שקל, בין היתר עבור פיצויי פיטורים, פדיון הבראה, דמי חגים, הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה. בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 17 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ולדימיר פוסטרנק
- עוה"ד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
