הפיצויים לעובד יקוזזו כי הקים חברה מתחרה

מועסק בחברת ניהול נכסים החל לעבוד במקביל באופן עצמאי. לאחר שעזב ותבע פיצויים, קבע בית הדין: במקום 146 אלף שקל תקבל 89 אלף בלבד

עו"ד גדי פקדופורסם: 06.12.16 , 22:24

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שיש לקזז כ-58 אלף מפיצויי פיטורים של עובד לשעבר בחברה לניהול נכסים, מאחר שהתברר כי במהלך העסקתו כבר הפעיל חברה מתחרה בתחום. לפיכך קבעה השופטת רחל ערקובי שבגלל הפרת האמון יקבל העובד לשעבר כ-89 אלף שקל בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

החל מינואר 2009 עבד התובע כמנהל אחזקת מבנים. בתחילה הוא הועסק ישירות על ידי הנתבע, יוסי ברוק, ובהמשך על ידי חברה שהקים ברוק בשם "בתים ניהול נכסים (ל.ב)". לקראת סוף 2012 הודיע העובד על התפטרותו לאחר שקיבל הצעות עבודה פרטיות ויחסיו עם המנהל הפכו מרוחקים.

דיני עבודה

תביעה: "העובדים שלי הקימו חברה מתחרה"

עו"ד אבישג ראבד

שני צעירים התפטרו מחברת "אופקים פיננסיים" והקימו חברה משלהם לניהול סיכונים. מעסיקתם לשעבר טענה שהם גנבו סודות מסחריים – אבל נדחתה

תביעה: "העובדים שלי הקימו חברה מתחרה"

כמה חודשים לאחר מכן הוא הגיש תביעה כנגד החברה ונגד ברוק, בגין תשלום על עבודה בשעות נוספות. לטענתו, תפקידו דרש זמינות מיידית גם בשעות עבודה לא רגילות, לצורך טיפול בעניינים דחופים, אך הוא מעולם לא קיבל שכר עבור שעות אלה. עוד הוא דרש להחזיר לו סכום שנוכה ממשכורתו האחרונה בגין הודעה מוקדמת ופיצוי עבור פגמים בתלושי שכר.

החברה טענה מנגד ששילמה לתובע את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לו והכחישה שעבד שעות נוספות. בנוסף היא הגישה תביעה נגדית בדרישה לפיצויים על הפרת חובת תום הלב וחובת הנאמנות כלפיה. לטענתה, החל מאוקטובר 2011 החל התובע להפעיל עסק עצמאי דומה, במקביל לעבודתו בחברה ותוך שימוש במשאביה.

במענה לכך הודה התובע שסיפק שירותי ניהול לבניין אחר, אך לטענתו עשה זאת בעיקר בסופי שבוע וכמעט לא היה מעורב בעבודה באופן אישי – וזו גם הסיבה שלא עדכן את המנהל שלו בנושא בזמן אמת.

זכויות וחובות

השופטת חופית גרשון-יזרעאלי הגיעה למסקנה ששתי התביעות צריכות להתקבל בחלקן. היא קבעה שהחברה גבתה מהתובע כספים בגין הודעה מוקדמת שלא כדין, אף שהתובע עדכן אותה חודש מראש על כוונתו להתפטר. בנוסף נקבע כי בתלושי השכר שהונפקו לתובע לא נכללו מלוא הפרטים כמו מעקב אחר ימי המחלה וימי חופשה, וגם על כך הוא זכאי לפיצוי.

גם בנוגע לפיצוי עבור שעות נוספות מצאה השופטת שהצדק עם התובע, שכן חוק הגנת השכר קובע כי במקרה ששעות העבודה שנויות במחלוקת והמעסיק לא ערך רישום נוכחות, הנטל להוכיח את שעות העבודה האמיתיות מוטל על המעסיק. התובע יקבל את הפיצוי המרבי לפי החוק עבור 60 שעות נוספות לחודש, וזאת, עד חודש אוקטובר 2011 בלבד (אז כבר עבד גם עבור החברה שהקים והשקיע בה את מיטב מרצו).

בהקשר זה, השופטת גרשון-יזרעאלי ראתה בחומרה רבה את העובדה שהתובע לא טרח ליידע את המעסיק, וקבעה כי בכך הפר באופן בוטה את חובות האמון וחובות תום הלב שלו כלפי מקום העבודה. לאור זאת פסקה כי החברה זכאית לפיצוי בשיעור רבע משכרו בתקופה שבה עבד במקביל בשתי החברות.

התוצאה הסופית הייתה שהחברה והמעסיק חויבו לשלם 146,398 שקל בעבור זכויותיו, ומתוכם יקוזזו 57,500 שקל – כפיצוי על הפרת חובת הלב והאמון של התובע.