הדוגמה הקולומביאנית: כך מסיימים מלחמה מדממת
אחרי שהסכם השלום עם מחתרת FARC נדחה במשאל עם בניגוד לכל התחזיות, נחתם הסכם מתוקן בין המורדים לממשלה בבוגוטה ולא תהיה הצבעה נוספת. איך זה קרה ומה יכולות ללמוד מכך מדינות אחרות?
בחודש אוגוסט, לאחר ארבע שנות משא ומתן, הושג בהוואנה בירת קובה הסכם שלום רשמי בין ממשלת קולומביה לבין המחתרת FARC ("הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה - צבא העם". ההסכם אמור היה להביא לסיומה של מלחמת האזרחים הארוכה ביותר באמריקה הלטינית.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
פריצת הדרך במגעים התבססה ראשית על הנכונות ההדדית לסיום הסכסוך בדרכי שלום, על נכונות הצדדים להגיע להבנות בנוגע ליישום רפורמה לחלוקת האדמות לכפריים, ובעיקר על ההסכמה בדבר עתיד הלוחמים. הנוסחה המוסכמת על שני הצדדים קובעת כי הלוחמים שהשתתפו במלחמה יובאו לדין, יכירו באחריותם, יפצו את קורבנותיהם ויזכו להקלות משמעותיות בעונשם במסגרת תהליך הצדק והשלום הקולומביאני.
החטיפה המפורסמת ביותר
הבולטת והמפורסמת ביותר הייתה חטיפתה של המועמדת לנשיאות לשעבר אינגריד בטאנקור, שהוחזקה בשבי FARC במשך כשש שנים וחצי ושוחררה במבצע צבאי בקיץ 2008. צעד זה המחיש את ההכרה מצד FARC בביצוע של עוולות עבר ואת נכונותו לקחת אחריות על מעשיו ואף לבקש סליחה במסגרת תהליך השלום הקולומביאני.
עם זאת, חרף פריצת הדרך ההיסטורית, ובניגוד גמור לתחזיות המוקדמות, דחה העם הקולומביאני במשאל עם שהתקיים בחודש אוקטובר את ההסכם, ככל הנראה בשל ההתנגדות הרבה שעורר רעיון הענקת חנינות גורפות ללוחמי FARC על רקע חמישה עשורים של היעלמויות, חטיפות, התקפות חסרות הבחנה על כפרים ועקירה של אזרחים מביתם.
הפעם זה סופי - הסכם השלום וסיום המלחמה
ואכן, בחודש שעבר נחתם ההסכם המתוקן בין הצדדים. בהסכם השני הוכנסו עשרות תיקונים, הבולטים בהם עסקו במניעת האפשרות להגשת תביעה נגד אנשי FARC, כמו גם נגד אנשי הצבא הלאומי הקולומביאני, בפני בית דין בינלאומי. בנוסף, יוותרו אנשי FARC על נכסיהם שנצברו לאורך שנות הסכסוך הרבות, בין היתר באמצעות סחר בסמים, והללו ישמשו לפיצוי קורבנות האלימות. גם מספר המושבים בקונגרס המשוריינים למורדים יצומצם, והשריון ייושם לאחר שהארגון יתפרק מנשקו ויחל לפעול כמפלגה פוליטית.
נוסח זה - שהוגדר כנוסח הסופי - אושר בתחילת החודש על ידי הקונגרס הקולומביאני. לאור הצהרתו של סנטוס על כך שלא יתקיים משאל עם נוסף, נראה כי הסכם זה אכן יביא לסיומה הרשמי של מלחמת האזרחים בקולומביה, שלאורך חמשת העשורים שבהם התחוללה גרמה למותם של יותר מ-200 אלף בני אדם, להרס מוחלט של כלכלת המדינה ולעקירת מיליונים רבים מבתיהם.
המקרה של תהליך השלום בקולומביה מדגים היטב כיצד ניתן להביא לסיום ואף ליישוב של מלחמות אזרחים בדרכים של דיפלומטיה ומשא ומתן, כל עוד הצדדים חפצים בכך באופן הדדי.
זה יותר משני עשורים שבולטת התופעה של סכסוכים פנימיים ומלחמות אזרחים בזירה העולמית, וחרף מורכבות הניסיון להביא לסיומם בדרכי שלום, הרי שהמקרה הקולומביאני מצטרף ככל הנראה למקרים נוספים שהסתיימו בצורה מוצלחת, כגון המקרה של אל סלבדור והמקרה של מזרח סלבוניה וקרואטיה.
יתפרקו בקרוב מנשקם: תמונות מחיי המורדים ממחתרת FARC
בהקשר זה, מקרה מעניין נוסף הוא המקרה של סרי לנקה. מלחמת האזרחים באי הסתיימה בשנת 2009 בניצחון צבאי של הממשלה הסינהאלזית ובתבוסת ארגון המורדים "הנמרים הטמילים", שלחם בממשלות סרי לנקה במשך שלושה עשורים במטרה להקים מדינה טמילית עצמאית בצפון-מזרח האי. מאז שורר באי שקט מתוח בין הרוב הסינהאלזי לבין המיעוט הטמילי.
בבחירות לנשיאות שהתקיימו בינואר 2015 נבחר בסרי לנקה במפתיע מייטריפלה סיריסנה, שאותת על כוונותיו לשקם את יחסי שתי הקבוצות באי. יש בכך משום שינוי משמעותי של מדיניות, ודאי לנוכח המדיניות הנוקשה שנקטה הממשלה גם לאחר סיום המלחמה מול המיעוט הטמילי.
המקרה הקולומביאני והמקרים הנוספים שצוינו, להוציא המקרה של סרי לנקה שבו מוקדם עדיין לקבוע שהצדדים בשלים ליישוב הסכסוך בדרכי שלום, משמשים עדות לכך שניתן לסיים סכסוכים פנימיים בדרכי שלום. מעבר לכך, הם מדגישים את חשיבותו של שלב היישום של הסכמי שלום, לאחר החתימה הרשמית עליהם. ביחס למקרה הקולומביאני, נראה שלאחר אישור ההסכם יצטרכו הנהגות הצדדים להחליט אם הן נכונות להמשיך ולגייס את רצונן באופן הדדי על מנת לצלוח גם את אתגרי שלב היישום, כך שיתאפשר לממש את הפיוס ההיסטורי.
ד"ר ירון סלמן הוא חוקר ומרצה בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון ומרצה בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ובחוג הרב-תחומי, המכללה האקדמית צפת
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
