איום בעברית וילדים לבושים כמחבלים בעצרת ענק של חמאס בעזה
רבבות השתתפו בעצרת לציון 29 שנים לארגון השולט ברצועת עזה. בכיר חמאס חליל אל-חיה נשא נאום שנאה נגד ישראל וקרא לפיוס עם הפתח, אבל בתנאים של חמאס. על שלטי פרסום בשולי הכביש נתלו כרזות בעברית: "באים מתחת האדמה" - רמז לאיום המנהרות
רבבות פלסטינים צעדו היום (ד') ברצועת עזה במצעד ענק לציון 29 שנים לייסוד חמאס, הארגון השולט ברצועה מאז 2007. בין היתר נראו שם ילדים קטנים לבושים כמחבלים, עם אפודים ורובי צעצוע. על שלטי פרסום בשולי הכביש נתלו כרזות בעברית: "באים מתחת האדמה" - רמז לאיום המנהרות שנחשף במלוא עוצמתו במהלך מבצע "צוק איתן".
בין ההמונים נראו מאות אנשי הזרוע הצבאית של חמאס. הם נשאו רובי קלצ'ניקוב, רקטות, מטולי פצצות מרגמה וציוד הסוואה. בכיר חמאס פתחי חמד הופיע לצד מחמוד א-זהאר עם רובה M-16 מקוצר. חליל אל-חיה, בכיר חמאס, נשא נאום שנאה נגד ישראל וקרא לפיוס עם הפתח, אבל בתנאים של חמאס.
הוא ציין שאזרחי עזה צריכים ליהנות מחופש תנועה, מהזדמנויות תעסוקה, גישה למים נקיים ולאספקת חשמל - אך לא נקב בשום תוכנית להשגת יעדים אלו. המצעד נערך בשעה שחמאס מתקשה לשלם משכורות והממשל המקומי הטיל עוד מסים על האזרחים הסובלים ממילא מעוני ומאבטלה.
"אנשים כאן עייפים, הם רוצים לחיות כבני אדם", אמר אבו אחמד, בעל חנות קוסמטיקה שישב בפתח חנותו בשעה שהמצעד עבר לידו. "מי יתקומם נגדם?", תהה במבט על החמושים הרבים שעברו שם, "הם חייבים להתפשר למען החיים שלנו". הפרשן העזתי אכרם אטאללה אמר כי חמאס אינה יכולה לשנות את עמדותיה המדיניות משום שהיא מוגבלת על-ידי האידיאולוגיה הדתית, "לכן לא נראה שינויים משמעותיים ביחס לפיוס עם אבו מאזן וביחס לסגר על עזה".
הקשיים בהקמת מכשול נגד המנהרות
שלט הפרסום ואיומי חמאס בנוגע לשימוש במנהרות מופיעים חודשיים לאחר שהוועדה הצבאית שבחנה את התמודדות הצבא עם איום המנהרות בזמן מבצע צוק איתן, קבעה כי צה"ל לא התכונן לקראתו כראוי. עוד קבעה הוועדה כי מספר הנפגעים בחמאס היה נמוך ביחס לעוצמת האש שהופעלה נגדו.
הוועדה שבראשה עמד האלוף במילואים יוסי בכר, קבעה כי החטיבות של זרוע היבשה שנלחמו במבצע לא היו מוכנות לטפל במנהרות תוך כדי תמרון התקפי. למעשה, רק סדרה של אלתורים ושינויים שביצעו הדרגים בשטח שבועות ספורים לפני המלחמה, אפשרו לפגוע קשות במנהרות במהלך המבצע, אם כי בעצלתיים ולאורך זמן ממושך - יותר מחודש נדרש לשם כך מתוך 50 ימי הלחימה.
ממסקנות הוועדה עולה שאיום המנהרות היה ידוע לכוחות המתמרנים, אך שיטת הנטרול שלהן תוך כדי מלחמה, לצד עוצמת האיום וכמות המנהרות (כ-30) לא היו ידועים מראש למפקדי החטיבות והאוגדות שתמרנו בעזה. הוועדה פסקה עוד כי שיטות הפעולה של הצבא לטיפול במנהרות לא נעשו בהתאם לתוכנית אופרטיבית מסודרת. תוכנית כזו למעשה לא הייתה קיימת ולכן גדודים ופלוגות שהתאמנו לקראת מבצע צבאי לא יכלו להתבסס עליה. תורת לחימה מסודרת נגד המנהרות הייתה נחלתן של יחידות מובחרות בלבד, דוגמת סיירת מטכ"ל, שלוחמיה "התרוצצו" לאורך גבול הרצועה לנטרול המנהרות ולטיפול מעשי בהן. עוד קבעה הוועדה כי חמאס הצליח לפקד על גדודיו ועל חטיבותיו לאורך המבצע בצורה טובה יחסית עד ליומו האחרון, למרות מאות התקיפות, בעיקר באש מדוייקת שצה"ל ביצע מדי יום.
שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר בראיון נדיר לעיתון "אל-קודס" כי אם הפלסטינים בהנהגת חמאס בעזה "יקבלו החלטה ויפסיקו את חפירת המנהרות, את הברחת הנשק ואת ירי הרקטות נגדנו - אנחנו נהיה ראשוני המשקיעים בשיקום כל רצועת עזה. נהיה ראשוני המשקיעים בנמל הימי שלהם, בשדה התעופה שלהם ובאזורי התעשייה שלהם. ישנה אפשרות שביום מן הימים עזה תהיה סינגפור או הונג קונג החדשה. חמאס משקיע יותר מ-100 מיליון שקל בתוכניות הצבאיות שלו במקום בחינוך ובבריאות".
הניסיון להתמודד עם איום המנהרות בעוטף עזה מתבצע תחת אבטחה כבדה. החברות האזרחיות יחד עם סולל בונה מוציאות לפועל את פרויקט המכשול, בעלות של 2.5 מיליארד שקלים ובמטרה לשים סוף לאיום המנהרות ההתקפיות של חמאס. פרויקט המכשול מורכב משלושה שלבים: הקמת מכשול תת־קרקעי של לוחות בטון, הקמת גדר גבוהה לאורך הגבול והצבת שורה של אמצעים טכנולוגיים. בספר התקציב לשנים 2017-2016 מתוקצב הפרויקט בכ־600 מיליון שקלים, אלא שראשי הרשויות בעוטף עזה מוטרדים מהעובדה שהפרויקט לא תוקצב במלואו. במשרד הביטחון הבטיחו שהכסף יימצא בחודשים הקרובים, גם אם יידרש ביצוע של קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה.