מועדון גלישה נשרף - העירייה תפצה גולשים

בדליקה שפרצה בחוף בראשל"צ נהרס ציוד של 21 חברים. בית המשפט קבע שהאחריות מוטלת על העירייה, שתפצה אותם בכ-250 אלף שקל

עו"ד רוני סובוטקהפורסם: 03.01.17 , 07:20

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שעיריית ראשל"צ תפצה בכ-250 אלף שקל קבוצת גולשים שציודם נשרף במועדון בחוף בעיר. השופטת חנה קלוגמן קבעה כי התשלום שקיבלה העירייה מהגולשים היה בין היתר גם עבור השמירה והאחסון של הציוד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

השריפה פרצה לפני שלוש שנים במועדון שיט וגלישה של עיריית ראשל"צ, וכילתה ציוד רב ובו גלשנים, מפרשים וחליפות גלישה מיוחדות. שנה לאחר מכן התאחדו 21 חברי מועדון והגישו תביעה נגד העירייה לפיצוי של כ-730 אלף שקל על נזקי רכוש ועוד 10,000 שקל לכל אחד עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם.

תביעה

הספא נשרף, הרווחים ירדו. מי יפצה?

עו"ד מישל אפשטיין

"ארמון החמאם" בתל אביב עלה באש, ובעליו דרש מהביטוח כמעט מיליון שקל על נזקים ישירים ועקיפים. בית המשפט קבע שהוא יסתפק בהרבה פחות

תביעה: הספא נשרף, הרווחים ירדו. מי יפצה?

התובעים, שלטענתם שילמו גם עבור החברות וגם עבור אחסון הציוד במועדון, טענו שהשריפה התרחשה עקב כשל חשמלי שניתן היה למנוע. לטענתם, מאחר שהעירייה קיבלה כסף כדי לשמור על הציוד שלהם, היא נחשבת כ"שומרת שכר" לפי חוק השומרים - מעמד שמחייב אותה באחריות לציוד תחת השגחתה.

אך העירייה התנערה מאחריות לאירוע, וטענה שהתובעים לא הוכיחו שהשריפה התרחשה עקב קצר, ולא למשל, עקב הצתה מכוונת או כל סיבה אחרת שלא ניתן היה לצפות מראש. בנוסף, העירייה דחתה את הטענה שלפיה שמרה על הציוד תמורת תשלום, וציינה כי הכספים ששילמו התובעים היו רק עבור החברות במועדון, ובכל מקרה הוראות התקנון חייבו אותם לבטח את הציוד.

אלא שהשופטת חנה קלוגמן קיבלה את טענת הגולשים וקבעה שהעירייה אחראית לנזקי השריפה. היא ציינה שאין מחלוקת שהמבנה היה בשליטתה הבלעדית של העירייה, וכי התשלום שקיבלה מהתובעים היה בין היתר גם עבור השמירה והאחסון של ציוד הגלישה.

השופטת הפנתה לחוות דעת מקצועית שהגישו התובעים ולפיה חדירת מי גשמים למערכת החשמל הובילה לשריפה, וציינה שהעירייה לא הציגה כל ראיה הסותרת מסקנה זו ומאפשרת לפטור אותה מאחריות לשריפה.

באשר לסוגיית הביטוח נקבע כי כיום העירייה מתנה את החברות במועדון בהצגת פוליסת ביטוח לציוד, אולם בתקופה שבה התובעים הצטרפו למועדון לא הייתה דרישה כזו, והם לא עודכנו לגבי החובה לבטח את הציוד ואף לא הוחתמו על התקנון. משכך לא ניתן להאשים אותם בכך שלא פעלו לפיו.

עם זאת, בסוגיית הפיצוי הסכימה השופטת קלוגמן עם טענת העירייה שלפיה התובעים הפריזו בהערכת שווי הרכוש, וקבעה כי השמאי מטעמם עשה הערכה כללית בלבד וללא אסמכתאות. משכך התקבלה הערכת השווי של השמאי מטעם העירייה. כמו כן, נדחתה התביעה לפיצוי על עוגמת נפש, כיוון שהתובעים לא הוכיחו שנגרם להם סבל נפשי קיצוני בעקבות האירוע.

לפיכך קיבלה השופטת את התביעה בחלקה, והורתה לעירייה ולחברת הביטוח "כלל" לשלם לתובעים 248,875 שקל על הנזקים שנגרמו לכולם, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 43,677 שקל.