המשכנתה בוטלה: קשישה חתמה כי אמרו לה "יהיה בסדר"

בת 75 מתל אביב, שאינה דוברת או קוראת עברית, חתמה עבור בנה על הלוואה חוץ-בנקאית. כשעמדה בסכנת פינוי היא פנתה לבית המשפט

עו"ד נתנאל נאמןפורסם: 05.01.17 , 07:08

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה לבטל הלוואת משכנתה חוץ-בנקאית שעליה חתמה בת 75 שאינה דוברת עברית, ובעקבות זאת מצאה את עצמה מתמודדת עם סכנת פינוי מביתה בעיר.

לפני כמה שנים נפתח בהוצאה לפועל תיק נגד הקשישה, המתקיימת מקצבת ביטוח לאומי, למימוש משכנתה על דירתה על סמך שטר משכנתה והסכם הלוואה על סך 600 אלף שקל שנחתמו על ידה ב-2013. את התיק פתח אדם המפעיל עסק למתן הלוואות חוץ-בנקאיות.

תביעה

שכנע קשישה לתת לו דירה – אך ההסכם בוטל

עו"ד דב יורוביץ

אישה ערירית שהועברה לבית אבות הוחתמה ע"י מכר על הסכם מתנה וייפוי כוח על דירתה בצפת. אבל ביהמ"ש קבע: היא לא הבינה על מה היא חתמה

שכנע קשישה לתת לו דירה – אך ההסכם בוטל

עם פתיחת התיק עתרה האישה לבית המשפט וביקשה לבטל את שני המסמכים. היא טענה שהנושה הלווה לבנה כסף, ובמועד החתימה על הסכם ההלוואה ועל שטר המשכנתה לא היה לה מושג במה מדובר, בין השאר משום שאינה דוברת או קוראת עברית. לדבריה היא לא ידעה במה בנה הסתבך, והובטח לה ש"יהיה בסדר". היא הוסיפה שלא ידעה שמדובר בהסכם שמסכן את קורת הגג שלה.

המשיב לעומת זאת טען שהקשישה הבינה היטב על מה חתמה. לטענתו, המסמכים הוקראו לה ולכל מי שהיה נוכח בעת החתימה – עו"ד, חבר, נכדה ובנה – בשפתה (בוכרית). עוד הוא טען שבהליכים אחרים שהתנהלו בנושא היא מעולם לא העלתה טענה באשר לחוקיות ההסכמים.

אולם השופט גדעון גינת פסק לטובת האישה וקבע שלמרות החזקה המשפטית שלפיה אדם שחותם על מסמך נתפס כמי שבהכרח קרא אותו והסכים לתוכנו, הפעם הנסיבות מביאות למסקנה שונה. הוא האמין לעדות הקשישה, שנתמכה בראיות ובעדויות בנה ונכדה, ושוכנע שהיא לא הבינה את משמעות החתימה וכל שאמרו לה – כנהוג בישראל – הוא ש"יהיה בסדר".

הוא פסק שיש "בסיס ראייתי איתן לקביעה כי המבקשת לא ידעה ולא הבינה שהיא חותמת על הסכם הלוואה או על שטר משכנתה מכוחו שמגבש בתוכו גם משכון זכויותיה בדירת המגורים שלה. העובדה כי המבקשת אינה מבינה את השפה העברית וכי בנה של המבקשת (שכביכול תרגם לאמו את הסכם ההלוואה ואת שטר המשכנתא) אף הוא אינו יודע לקרוא ולכתוב בעברית – מבססת את המסקנה כי המבקשת לא הבינה את משמעות המסמכים שעליהם היא הוחתמה".

השופט גינת התפלא מדוע בנסיבות חריגות אלה לא דאג המלווה לתיעוד החתימה והקלטת האירוע, או לכל הפחות לתרגום המסמכים לשפתה של הקשישה. הוא קבע שלו הייתה נפרשת בפני הקשישה תמונת המצב המלאה, ייתכן שמעולם לא הייתה מסכימה לחתום על ההסכמים.

לפיכך ביטל השופט גינת את שני המסמכים הן על סמך הוראות חוק החוזים והן משיקולי צדק ויושר.

בהתאם לכך הוא הורה למחוק את המשכנתה שנרשמה לזכות המלווה, לבטל את מינוי עורך הדין שלו ככונס נכסים ולסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד הקשישה. המלווה חויב להחזיר לה את מלוא הוצאות המשפט בנוסף לתשלום שכר טרחת עו"ד גבוה ביותר של 50 אלף שקל.