נדחתה תביעה של 900 אלף ש' על גניבת זרע

גבר שניהל רומן עם אישה שסיפרה לו כי היא עקרה, טען שנפל קורבן למעשה רמייה. ביהמ"ש דחה אותו בנימוק שהיא עברה טיפולי פוריות שכשלו ושגם לו יש אחריות על יחסי המין

עו"ד אסף לאורפורסם: 20.01.17 , 09:00

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה על סך 900 אלף שקל שהגיש גבר נגד אישה, בטענה ש"גנבה ממנו זרע" אחרי שנכנסה להיריון אף שטענה שהיא עקרה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה טען הגבר ש"נפל קורבן למעשה רמייה והונאה", משום שהנתבעת פעלה במודע ובמתכוון לגזול ממנו את זרעו. הוא הוסיף שלאחר הלידה היא לא השלימה עם בקשתו לנתק עמה את הקשר, הטרידה ואיימה עליו ועל אשתו הטרייה תוך פגיעה בפרטיותו. לדבריו היא פגעה בזכותו שלא להיות הורה והעמיסה עליו "נטלים רגשיים, מוסריים וכלכליים כבדים לכל ימי חייו". לביסוס תביעתו הוסיף ש"גניבת הזרע" מהווה בין היתר הפרת חוזה, תרמית, גזל, תקיפה ורשלנות.

תביעה

בית המשפט: שיקרה לגבר וגנבה ממנו זרע

עו"ד נטע כהן

אישה שכנעה צעיר שהיא עקרה, ואחרי שנולד בנם חויב האב לשלם מזונות. הצעיר החליט לתבוע, ושתי ערכאות משפטיות הסכימו שהיא הונתה אותו

בית המשפט: שיקרה לגבר וגנבה ממנו זרע

הנתבעת מצדה טענה שהכירה את התובע כבר ב-2002 וניהלה עמו קשר זוגי כשנתיים. במאי 2005 חודש הקשר ביניהם וארבעה חודשים מאוחר יותר הם נפגשו בבסיס המילואים של התובע ביוזמתו. במהלך המפגש, טענה, הוא כפה עצמו עליה וכתוצאה מכך היא הרתה ונולד בנם. לדבריה, התובע שקיים עמה יחסים לא מוגנים צריך לקחת אחריות על מעשיו ותוצאותיהם.

קיום יחסי מין זו לא גניבת זרע

השופט מיכאל תמיר הבהיר שטענות של גניבת זרע התקבלו בישראל ובארה"ב במקרים בודדים ובנסיבות חריגות מאוד שבהן ההיריון לא נוצר כתוצאה מקיום יחסי מין מלאים אלא משימוש שעשתה האישה בזרעו של גבר ללא ידיעתו והסכמתו. הוא הדגיש שהפסיקה קבעה שגבר שמקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך שבמעשיו הוא נוטל על עצמו אחריות להתפתחויות האפשריות.

ביחס לעוולת התרמית הזכיר השופט שהמונח "עקרות" לאו דווקא מתייחס לחוסר יכולת מוחלטת להרות ויכול לבטא גם קשיים להיכנס להיריון. הוא הביא דוגמה מספר בראשית שבו מסופר ששלוש מתוך ארבע האימהות – שרה, רבקה ורחל – הרו לאחר שנחשבו עקרות.

לדבריו, במקרה זה הוכח שהנתבעת עברה טיפולי פוריות שכשלו, והאמינה "באמת ובתמים" שהיא לא יכולה להרות ולכן אין בסיס לטענת התובע שהיא רימתה אותו במתכוון. השופט תמיר הדגיש שהתובע היה מודע לאותם טיפולי פוריות והיה צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי כלשהו, גם אם קלוש, שהנתבעת תיכנס להיריון.

בהתייחס לעילת הפרת חוזה כתב השופט שקיים "קושי ערכי" לקבל טענה שלפיה בעצם הבאתו של ילד לעולם אמו הפרה חוזה עם אביו. הנתבעת לא "גזלה" את זרעו של התובע, והוא זה שהעביר לה את אותו במהלך המגע המיני ביניהם ולא יכול להיות שציפה שהזרע יחזור אליו.

השופט תמיר דחה את התביעה גם מטעמים מוסריים של תקנת הציבור: "קביעה שלפיה בהיוולדו של הילד נפגעה זכות יסוד של התובע לא להיות אביו עשויה לפגוע משמעותית בילד ובזכותו לכבוד".

השופט הזכיר שלפי הדין הקיים, גם אם יוכח שזרעו של אב הושג במרמה, אין אפשרות לפטור אותו מתשלום מזונות וגם קיים גם קושי רב לפצות אותו בגין נזק כלכלי או נפשי שנגרם לו כתוצאה מהלידה.