בלי הפסקת אוכל: 72 אלף ש' לעובד שהתפטר

סדרן ברשת המרכולים "רב חסד שפע חיים" עזב בשל הפרת זכויות. שופטת קבעה שהוא יקבל פיצויי פיטורים: "בגלל המצב העגום, לא הייתה לו ברירה"

עו"ד איליה שריירפורסם: 29.01.17 , 23:21

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע לאחרונה שרשת המרכולים "רב חסד שפע חיים" תשלם פיצויי פיטורים של 72 אלף שקל לעובד לשעבר שבמשך עשור הועסק כסדרן סחורה, אף שבחר להתפטר בעצמו. השופטת רחל בר"ג-הירשברג קיבלה את טענתו שלפיה נאלץ לעזוב בגלל שורה של הפרת זכויות, בהן אי תשלום שעות נוספות, זכויות סוציאליות ותנאים הוגנים כגון הפסקות מנוחה ואוכל.

התובע, שעלה לארץ מהודו ב-2001, הועסק בשניים מסניפי הרשת עד שהתפטר בסוף 2012. הוא השתכר כעובד שעתי בשכר מינימום או מעט למעלה מכך. בתביעתו הוא עתר לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון ימי חופשה, דמי חגים ופיצויים בשל הפרת הוראות חוק הודעה לעובד. הצדדים הסכימו על סכומים מסוימים שישולמו לו בגין הזכויות הסוציאליות והשעות הנוספות, והרשת הדגישה שעשתה זאת מטעמים "פרקטיים" בלבד.

תביעה

סטארט-אפ סירב לשלם פיצויים: "הסטודנט התנדב"

עו"ד עימאד נאסראלדין

חברת "קונטרולס פורס" העסיקה סטודנט מהטכניון, אבל כשעזב התכחשה ליחסי העבודה ביניהם. בית הדין קבע שהיא תשלם לו 57 אלף שקל

סטארט-אפ סירב לשלם פיצויים: "הסטודנט התנדב"

מה שנותר להכרעה הוא נסיבות סיום יחסי העבודה, והשאלה האם הן מזכות את התובע בפיצויים. לטענתו, על רקע אי התשלום על השעות הנוספות והזכויות הסוציאליות, לא נותרה לו ברירה אלא לעזוב – מהלך "שדינו כפיטורים" ולכן מצדיק תשלום פיצויי פיטורים.

הנתבעת טענה מנגד שמדובר בתביעה מלאה בסיסמאות ריקות וטענות "דמגוגיות ואמוציונליות". לשיטתה, התובע ביקש להיות מפוטר כי התעייף, ומשלא נענה בחיוב עשה כל שביכולתו כדי שעבודתו תופסק, אולם "מזימתו" לא צלחה.

השופטת רחל בר"ג-הירשברג הסבירה שעובד שמבקש כי התפטרותו תיראה כפיטורים צריך להוכיח שלושה תנאים: "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה, ההתפטרות באה בשל אותה הרעה, ולאחר התראה סבירה למעביד. לפיכך, במקרה הנדון היא החליטה לקבל את התביעה.

בין היתר התבססה ההחלטה על כך שהנתבעת עצמה הודתה שלא שילמה לעובד שעות נוספות במשך שנים. "ממצב דברים עגום זה לא יכולה לצמוח מסקנה אחרת להוציא זכותו של התובע להתפטר מעבודתו אצלה", כתבה השופטת.

כמו כן הזכירה השופטת שמדובר בעולה חדש שאינו מעורה בארץ ובשפה העברית. היא גם האמינה לתובע שסיפר שלא קיבל לאכול, לשתות ולנוח כמו שצריך במהלך העבודה.

"הנתבעת לא שילמה לתובע גמול בעד עבודה בשעות נוספות בכל תקופת עבודתו הארוכה, ודי בכך כדי לבסס טענה לנסיבות אחרות שביחסי עבודה בהן אין לדרוש מהתובע כי ימשיך לעבוד אצל הנתבעת", נכתב בפסק הדין. "לכך התווספו שורת הליקויים וההפרות הנוספות של זכויותיו".

לאחר שחישבה את זכויותיו השונות, כולל פיצויי פיטורים, השופטת חייבה את הנתבעת בפיצויים בסך כ-72 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.