דו"ח חמור: הובלת האמוניה לחיפה שקולה ל"אוניית תופת שעליה 5 פצצות אטום"
חוות דעת של פרופ' אהוד קינן מהטכניון מזהירה מסכנה חמורה לחיי חצי מיליון תושבים: "אוניית האמוניה, שנכנסת למפרץ חיפה כל 4 שבועות, שקולה לאוניית תופת שעליה 5 פצצות אטום חמושות, כל אחת קטלנית יותר מזאת שהוטלה על הירושימה". חוות הדעת נמצאת בידי עיריית חיפה כבר למעלה מחצי שנה. גורמי ביטחון דוחים את המסקנות: סבירות נמוכה
תקלה או פגיעה באונייה המובילה אמוניה למפרץ חיפה עלולה להביא למאות אלפי נפגעים, רובם הרוגים - כך קובע דו"ח חמור אודות הסכנות ממכל האמוניה בחיפה, שהגיע לידי ynet. חוות הדעת נכתבה בידי פרופ' אהוד קינן, מהפקולטה לכימיה בטכניון (לשעבר דיקן הפקולטה). היא נמצאת בידי עיריית חיפה כבר למעלה מחצי שנה, ולא ברור מדוע העירייה בחרה שלא להביא את חוות הדעת החמורה לידיעת הציבור מיד עם קבלתה.
לידיעות נוספות בנושא מכל האמוניה
אנשי ביטחון: "זה אחד המכלים הכי מוגנים בעולם"
הצצה נדירה למתקן שמסעיר את מפרץ חיפה
"מערך ייבוא האמוניה מהווה סיכון לחיי אדם"
דעה: צריך לעשות שימוע למדינה בעניין האמוניה
נכשל מכרז הקמת מפעל האמוניה: "הכתובת הייתה על הקיר"
מחר (ג') צפויה העירייה לחשוף דו"ח חמור יותר שנכתב על ידי פרופ' קינן ושורה של מומחים נוספים. הדו"ח נשען על חוות הדעת שפורסמה היום לראשונה. המדינה, יש לציין, דוחה את המסקנות העולות מחוות הדעת של קינן.
בחוות הדעת נכתב בין השאר: "כדי להפיל את מגדלי התאומים בניו יורק לא הזדקקו המחבלים לעשרות טונות של חומרי נפץ תקניים, אלא מימשו את פוטנציאל ההרס הגלום במטוס נוסעים ענק, עמוס בדלק, שנע במהירות גבוהה. מזכ"ל ארגון החיזבאללה צדק לחלוטין לגבי פוטנציאל ההרס הטמון במכל האמוניה ואף יותר מכך - באוניית האמוניה".
לפי הדו"ח, "באף אחד מהדו"חות החשובים שנערכו בנושא מפרץ חיפה, לא נבחן ולא הועלה לדיון עניין מסוכנותה של אוניית האמוניה". בחוות הדעת מציין פרופ' קינן, כי מדי חודש מגיעה האונייה לנמל ועליה כמות של 16,700 טון אמוניה נוזלית (40% יותר מאשר במכל החוף). "מה שמפריד בין האמוניה שבמכלים לבין מי הים, אלו 30-40 מילימטרים של ברזל".
סיכויי הישרדות זעירים
פרופ' קינן מפנה למחקר שפורסם בארה"ב בשנת 1974 של אוניברסיטת קיימברידג', ובו נבדק התרחיש של פגיעה במכל אמוניה בגודל של כ-2,700 טון כתוצאה מתאונה ימית פשוטה. לפי התרחיש הזה, ימותו דגים בטווח של עשרות קילומטרים, וגם הפגיעה באוכלוסיה תהיה בלתי נסבלת וקטלנית בטווח של עשרות קילומטרים.
"התרחיש המינימלי המקביל במפרץ חיפה, שבו ייפרץ רק אחד מתוך חמשת המכלים באונייה, יגרום לשפיכה של 3,500 טון אמוניה נוזלית לים, כלומר ב-30% יותר חמור מהאירוע שתואר במחקר. כל איזור המטרופולין והקריות נמצא בתחום הקטלני של אסון זה, אפילו אם מדובר במכל אחד מתוך החמישה ואפילו אם פריצת המכל תתרחש כאשר האנייה תשהה באיזור ההמתנה שבמרכז המפרץ".
צפו: הצצה ייחודית של ynet באתר של מכל האמוניה
לדבריו, אחת המסקנות העיקריות מאותו מחקר היא שהמפגש שבין אמוניה נוזלית לבין מי ים, שמליחותם גבוהה, מביאה לריאקציה בעלת משמעות קטסטרופלית, שתביא לתמותה מיידית של כל בעלי החיים הימיים ברדיוס של עשרות ק"מ. "אבל לא בכך טמון הסיכון לחיים שעל היבשה. החום הרב שישתחרר בתהליך ההמסה של מחצית כמות האמוניה יגרום למחצית השנייה לרתוח באופן מיידי וליצור ענן של אמוניה גזית במשקל של מעל 8,000 טונות".
כאשר מזג האוויר בהיר או מעונן חלקית יכסה את אזור חיפה ענן אמוניה קטלני, שקוטרו עלול להגיע ליותר מ-20 ק"מ. "הוא ינוע למרחקים של עשרות ק"מ עד אשר יתפזר בהדרגה וייספג בקרקע. האירוע יימשך לפחות 8 שעות ובמשך הזמן הזה כל מי שיהיה בטווח המסוכן ולא יהיה מצויד במערכת נשימה אוטונומית על מכלי חמצן ייחנק למוות תוך 5 עד 60 דקות. מסיכות המגן המפורסמות שנמצאות ברשות כוחות הביטחון וברשות חלק מהאזרחים אינן מספקות הגנה מאמוניה. המשמעות היא מאות אלפי נפגעים, רובם הרוגים".
פרופ' קינן מציין כי הטכניון, לדוגמא, נמצא במרחק של 4 ק"מ בלבד מהנמל והאוניברסיטה במרחק 5.5 ק"מ, כלומר בטווח הקטלני. "סיכויי ההישרדות בקמפוסים הללו יהיו זעירים למדי. הפגיעה בבתי החולים בחיפה תהיה אנושה. אפילו אם תהיה התראה כלשהי. לא ניתן יהיה לחלץ את החולים והצוותים הרפואיים בפרק זמן סביר. ולמעשה ינוטרל כל מערך הבריאות במטרופולין חיפה, כולל ביה"ח רמב"ם הקרוב ביותר לנמל, ביה"ח האיטלקי בעיר התחתית, בתי החולים כרמל ובני ציון".
בלתי אפשרי למנוע פיגוע
לדבריו, אוניית האמוניה אינה בת הגנה מפני גורמי טרור. "היכולת למנוע פיגוע באוניית האמוניה הוא למעשה בלתי אפשרי. אפילו אם יוחלף כל צוות האונייה בחיילי חיל הים ואפילו אם יפונה כל איזור נמל חיפה וסביבתו ברדיוס של קילומטר בזמן שהייתה של האונייה בנמל".
פרופ' קינן מסכם כי "אוניית האמוניה, אשר נכנסת למפרץ חיפה כל 4 שבועות שקולה לאוניית תופת שעל סיפונה 5 פצצות אטום חמושות ומוכנות להפעלה בלחיצת כפתור, כל אחת קטלנית יותר מזאת שהוטלה על הירושימה.
"אונייה זו עוגנת בנמל הקישון יממה כדי להזרים את האמוניה למכל שעל היבשה ובעת הזו חייהם של 500 אלף תושבי המטרופולין של חיפה רבתי והקריות מוטלים על הכף ללא ידיעתם. התסריט הזה לא רק שאיננו דמיוני, הוא מתרחש 27 שנים ברציפות, לפחות פעם אחת בכל חודש".
הדו"ח הוכן במסגרת הדיונים המשפטיים בבית המשפט העליון בעניין המעמד התכנוני של מכל האמוניה. מדינת ישראל הגישה הודעה בנושא לבית המשפט העליון, ובו לפי עמדת המטה לביטחון לאומי, לאחר בחינת הנושא בשיתוף שב"כ, חיל הים, המשטרה וגורמים נוספים, סבירות התרחיש אליו טוענת עיריית חיפה הוא נמוך מאוד. בעקבות חוות הדעת הביאו את הנושא לבחינת גורמי הביטחון הרלוונטים ואלה לא מצאו צורך לשנות את מצב הדברים הקיים.
מעיריית חיפה נמסר, כי תגובת המדינה לבית משפט מרמזת על נסיגה מהכוונה להעביר את מכל האמוניה, ולכן העירייה החליטה כעת לפרסם את הדו"ח המורחב.
גורמי ביטחון: תרחיש בסבירות נמוכה
במכתב של תת אלוף (במיל') זאב צוק-רם (ווה), סגן ראש המל"ל, לראש העיר חיפה יונה יהב טען כי מדובר בתרחיש קיצון בסבירות נמוכה. "הסיכוי להתרחשות אירוע קיצוני כמו שמתואר בחוות הדעת של פרופ' קינן לאירוע 'פתע-פתע' הינו בסבירות נמוכה מאוד (ההדגשה במקור), ומדינת ישראל לוקחת ברצינות רבה את נושא החומרים המסוכנים ומבצעת הערכת סיכונים באופן שוטף". המכתב נשלח באוקטובר 2016.
עוד כתב כי "המטה לביטחון לאומי ציין בעבר, לא מעט פעמים, בפני הגורמים הרלוונטים כי תרחיש של פגיעה באוניית האמוניה המתדלקת תהיה אכן קשה יותר מאשר פגיעה במכל האמוניה שבמפרץ חיפה. יחד עם זאת, יש למדינת ישראל מנגנון להסדרת כניסתה של האניה המתדלקת לגבולותיה הימיים של מדינת ישראל".
עוד ציין במכתבו כי במצבי חירום מלחמתיים אניות "מתדלקות" לא תאושרנה להיכנס למעגן לפריקה אלא באישור מפקד פיקוד העורף. "אם וכאשר תצטרך האניה בכל זאת להיכנס למדינת ישראל ישנן יכולות רבות, שלא יפורטו במסמך זה, שבאמצעותן תתקיים הגנה באמצעות חיל הים על האניה".
במכתבו לראש העיר יהב צירף את חוות דעתו של ד"ר אלכס כהן מחברת "הזמט", המתמחה בביצוע הערכות סיכונים וניתוחם. "הזמט" היא חברת הנדסה, המתמחה בשירותי תכנון, ייעוץ וליווי בתחומי סביבה, בטיחות, הנדסת סיכונים ועוד.
בחוות הדעת של המנכ"ל, ד"ר אלכס כהן, ד"ר מטעם בית הספר לכימיה של אוניברסיטת תל אביב, טען כי לפי המחקר עליו התבסס פרופ' קינן משנת 1974, כמויות האמוניה שעשויות להשתחרר הן קטנות יותר ממה שקינן מעריך. עוד ציין כי כי רק 5% מהאמוניה שעלולה להישפך לים במקרה של אסון, תגיע לאוויר.
"מחבר חוות הדעת לא לקח בחשבון את האפשרות הסבירה שהאמוניה תישאר לכודה בבטן האונייה ולא תגרום לסיכון של העיר חיפה", כתב. עוד ציין כי על פי בסיס המשוואות שפרסמו מחברי המחקר משנת 1974, ענן הגז ירחף גבוה מעל העיר, "ועיקר המסה של הענן תמצא הרחק למעלה ואינה מגיעה לתושבים. בנסיבות אלו מיותר לומר כי האחוז מהמסה הכוללת שמגיע לקרקע קטן בכמות משמעותית והסיכון פוחת בהתאם".
עוד טען כי בדרך בה ביצע פרופ' קינן את חישובי הסיכונים, יש בה כדי להביא להגזמה ולהפרזה רבה בטווחי הסיכון שמתקבלים: "לא ברור כיצד התקבל החישוב לטווחים רחוקים כל כך".
"ענן האמוניה יכול לנוע רק במורד הרוח. אם הרוח משתנה במהלך הפיזור הענן ממשיך לנוע במורד הרוח תוך כדי זה שהוא ממשיך להימהל ולאבד כפועל יוצא מכך את התכונות המסוכנות שלו", כתב והוסיף כי תרחיש בו ייפגעו האוניברסיטה ובתי החולים "הינו בלתי אפשרי".
בחוות הדעת של ד"ר כהן הוא מציין תאונה שהתרחשה ב-2002 בארה"ב ובו שוחררו 380 טון אמוניה באופן מיידי ושחרור רציף במשך 5 ימים של עוד 190 טון. אדם אחד נפטר ומעל ל-60 פונו לבית החולים, 7 מהם בטיפול נמרץ.
עוד מציינים אירוע בליטא בו דלפו 7,000 טון אמוניה, בו נהרגו 7 עובדי מפעל. "מבלי להמעיט בתוצאות האירוע", כתב ד"ר כהן, "ברור כי מדובר בתאונת עבודה ולא במשהו שניתן להשוותו לפצצת אטום כפי שראה מחבר חוות הדעת לדמות".
"הנחות היסוד של מחבר חוות הדעת והקביעות בהן השתמש נמצאו כלא מבוססות", נכתב. "חזרנו על החישובים ועל ההנחיות של מחברי המאמר (משנת 1974), והראנו כי האמוניה עולה למעלה בצורה משמעותית ובכך מוקטן הסיכון לאוכלוסיה.
"הסיכון המתואר בחוות הדעת הינו מופרז בהשוואה לסיכון המוערך על ידי שימוש במודלים מקובלים ובשיטות הערכת סיכונים מקובלות. לא ניתן להתבסס על חוות הדעת בכל הנוגע לתרחישי הסיכון הנטענים מאוניית האמוניה".
לפנייה לכתב/ת 
