האם החיסון לשפעת באמת לא יעיל ואיך להתגונן מהמחלה?
בעקבות טענות רופאים שהשפעת השנה לא הגיבה לחיסון: מדוע התרכיב לא הגן מפני המחלה, האם יש סיבה לדאגה, מתי צריך לבקש מהרופא תרופה נגד שפעת, והאם בכלל עוד יש טעם להתחסן? כל התשובות
הווירוסים מתגברים על החיסון: חיסוני השפעת השנה לא הכילו את הזנים שגרמו לחלק ניכר מהתחלואה, לטעת רופאים אחדים, וכתוצאה מכך רבים מאלה שהתחסנו - בכל זאת חלו. כל מה שצריך לדעת על החיסון, השפעת ולמה כל זה קורה:
מה הראו הנתונים עד כה?
על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור יעילות חיסוני השפעת הגיעו ל-40 עד 60 אחוזים כך שחלק גדול מאלה שחלו בשפעת היו מחוסנים נגדה. מה שהעלה את הסברה שהחיסון אינו יעיל. אצל חלק מהנדבקים, בודדו במעבדה נגיפים שונים שאינם נמצאים בחיסון.
קראו עוד על החיסון נגד שפעת
החיסון נגד שפעת גורם למחלה להתפרץ? 9 מיתוסים
חיסון נגד שפעת: למי הוא באמת יעיל?
צפו בדיון עם פרופ' איתמר גרוטו, בנושא:
כיצד נבחר הרכב החיסון לשפעת?
תהליך ייצור החיסונים לשפעת מתחיל כשנה עד שנה וחצי לפני מועד שיווקם. על סמך התצפיות מהחורף האחרון נאספים נתונים על נגיפי השפעת העמידים שתקפו את אוכלוסיית כדור הארץ ועל פי הם נבחרים שלושה עד ארבעה הנגיפים שגרמו למרבית התחלואה. אלה יורכבו בייצור החיסון הבא.
מה מכיל החיסון השנה?
החיסון בזריקה הכיל שלושה זני נגיפים מומתים, בהתאם לשכיחותם בחצי כדור הארץ הצפוני. A/California/7/2009 (H1N1)pdm09 , זן A/Hong Kong/4801/2014 (H3N2) וזן B/Brisbane/60/2008.
כיצד פועל החיסון בגוף?
לאחר הזרקת החיסון, המערכת האימונולוגית מתחילה לייצר נוגדנים – אלה החיילים שאמורים לזהות את החיסון המכיל וירוס מומת, כאילו היה וירוס חי. לאחר תהליך הזיהוי, עומדים הנוגדנים "על המשמר" ובכל הדבקה בשפעת הם מתעוררים לפעולה ומזעיקים את מערכת החיסון של הגוף שתוקפת את הווירוס כבר בראשיתו. כך הווירוס מושמד עוד לפני שהצליח להשתכפל בגוף ולגרום למחלה.
מדוע החיסון לא עובד?
חיסונים אינם תמיד מעניקים הגנה של 100% מפני הדבקה. גם הגנה חלקית ההופכת מחלה מקשה וקטלנית ל"קלה" עד "מתונה" מעידה על כך שהחיסון יעיל. כך למשל, החיסון לאבעבועות רוח הפך את המחלה שהייתה פעם קשה ואף גורמת לתמותת ילדים – למחלה קלה. לפיכך, ייתכן שחלק מחולי השפעת שנבדקו במחקר – לקו בשפעת קלה עד מתונה בזכות החיסון.
אפשרות אחרת היא שחלק מנגיפי השפעת החלו לפתח מוטציות. מדובר בשינויים גנטיים המתרחשים כל העת בווירוסים, חיידקים, ואפילו בתאי הגוף שלנו. השינויים הללו נוצרו לאחר תהליך ייצור החיסונים. גופו של מי שקיבל את החיסון נגד שפעת, ייצר נוגדנים בהתאם לחיסון שקיבל, אלא שאלה לא זיהו את הווירוסים המוטנטים, ולא הפעילו את מערכת החיסון שתתקוף את הנגיף שעבר מוטציה.
מה המצב בישראל?
על אף ממצאי העמידות לנגיפי השפעת, נתוני משרד הבריאות מהחורף האחרון בישראל מצביעים על יציבות בתחלואה שאינה גבוהה יותר משנים קודמות. בשבועיים האחרונים נצפתה אף מגמת ירידה עקבית בשיעור התחלואה בשפעת.
אם אכן הווירוסים עברו מוטציות – לא יהיה יותר חיסון לשפעת?
החיסון לשפעת מיוצר בכל שנה מחדש, על סמך זני הווירוסים השכיחים שתועדו בחורף האחרון. לכן, גם אם מדובר במוטציות, ניתן יהיה ליצור את הרכב החיסון הבא שיכלול גם הגנה מפניהם.
האם יש עוד טעם להתחסן החורף הזה?
בהחלט. הנתונים ממיליוני בני אדם ברחבי העולם הוכיחו כי החיסון נגד שפעת הפחית תחלואה ותמותה באופן משמעותי.
איך ניתן לדעת אם חליתי בשפעת?
בניגוד להצטננות, שהיא מחלה קלה וחולפת תוך כמה ימים וכוללת נזלת, עיטוש, וכאבי גרון - הרי ששפעת היא מחלה קשה. חולי שפעת סובלים מחום גבוה, כאב ראש עז, כאבי שרירים ועייפות. תסמינים אחרים, כמו נזלת, כאב גרון, או תחושה של לחץ בחזה, שכיחים פחות בשפעת.
השפעת תוקפת בעיקר בחורף, אך לא בגלל הקור, שאינו משפיע כלל על מהלך המחלה, אלא משום שאנשים מצטופפים בחדרים שאינם מאווררים.
איך אפשר להפחית את סיכויי ההדבקה בשפעת?
כדי למזער את סיכויי ההדבקה כדאי להקפיד להתעטש אל המרפק ולא אל כף היד. בנוסף, מומלץ לחטא את הידיים, הצעצועים והידיות, גם לאחר היציאה מהשירותים וגם לאחר התעטשות.
האם יש צורך במתן אנטיביוטיקה במקרה של שפעת?
אנטיביוטיקה פועלת אך ורק על חיידקים, בעוד ששפעת נגרמת על ידי נגיפים. עם זאת, קיימות שלוש תרופות לשפעת אותן ניתן לקבל בתחילת המחלה,
כשהשכיחה שבהן ניתנת בכדורים ונקראת "טמיפלו".
תרופה זו, המעכבת את שכפול הנגיף, ניתנת כאמור בתחילת המחלה, במקרה שהרופא התרשם כי אכן קיים חשד סביר לשפעת במטופל השייך לקבוצות הסיכון: ילדים מתחת לגיל שש, קשישים ונשים בהריון.
מתי יש לפנות לרופא?
במצב של חום ממושך מעל חמישה ימים
כאשר ישנן הקאות מרובות בכל נסיון שתייה.
בכל מצב של קוצר נשימה המתבטא בכיחלון בשפתיים, נשימת יתר (בתינוקות: מעל 50 נשימות בדקה, בילדים מעל 40 נשימות בדקה, במבוגרים מעל 20 נשימות בדקה).
בכל מצב של הופעת חום עם פריחה נקודתית אדומה על העור שאינה נעלמת בלחיצה או מתיחה של העור.
כשמתרחשת ירידה במצב ההכרה, בלבול, חוסר יציבות בהליכה או חוסר תחושה בחלק כלשהו בגוף או בפנים.
ד"ר איתי גל הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet