43 אלף שקל לאוהד כדורגל שנפגע מרימון עשן
במהלך משחק באצטדיון רמת גן ב-2004 אושפז אוהד עקב שאיפת עשן. בתביעה שהגיש קבע בית המשפט: המשטרה אחראית לנזק שנגרם לו
בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שאוהד כדורגל של מכבי חיפה, שנפצע לפני כ-13 שנים במשחק באצטדיון רמת גן מרימון עשן שזרק אוהד אחר, יפוצה על ידי המשטרה ב-43.5 אלף שקל.
השופטת מלכה ספינזי שניאור קבעה שהמשטרה לא נערכה כראוי לאירוע ולכן היא האחראית הבלעדית לנזק שנגרם לתובע.
הוא טען שהנתבעות אחראיות להחרפה המשמעותית במחלת האסתמה שממנה הוא סובל ולכך שהוא בעל 40% נכות, מה שמקשה עליו להתפתח מקצועית וכלכלית. לדבריו רשלנות הנתבעות התבטאה בכך שלא אבטחו את המקום כמו שצריך, מה שהביא לכך שאוהד הצליח להבריח לתוך האצטדיון רימון עשן מסוכן.
לפני כ-13 שנה אירחה מכבי חיפה את קבוצת רוזנבורג הנורבגית באצטדיון רמת גן למשחק מוקדמות ליגת האלופות. זמן קצר לאחר תחילת המשחק, התפוצץ רימון עשן ליד אחד האוהדים, אז בן 24, והוא הובהל לבית החולים "מאיר" בכפר סבא עקב שאיפת עשן. ב-2007 הוא הגיש תביעה נגד עיריית רמת גן (בעלת האצטדיון), משטרת ישראל שאבטחה את האירוע, ומכבי חיפה, שרכשה את זכות השימוש באצטדיון ומכרה כרטיסים למשחק.
תביעה
150 אלף שקל לאוהד כדורגל שהוכה ע"י שוטר
עו"ד דרור תגר
ב-1996 הוכו 3 בני משפחה אוהדי הפועל כפ"ס במהומה במגרש בהרצליה, ודווקא הם מצאו עצמם נאשמים. אחרי 20 שנה המשטרה תפצה אותם
כל הנתבעות טענו מנגד שאינן אחראיות לתאונה. העירייה הציגה הסכם שלפיו התאחדות הכדורגל היא זו שאחראית לתחזוקת האצטדיון ולנזקי צד שלישי. המשטרה טענה שלא היה בידיה מידע מודיעני שהצריך נקיטת אמצעי בטיחות מעבר לאלה שננקטו. היא הוסיפה שלא ניתן לצפות ממנה לערוך בדיקות פרטניות ומקיפות לכל אוהד ואוהד.
מכבי חיפה טענה שתפקידה הסתכם בתשלום השכר למשטרה ולמאבטחים במקום, והדגישה כי ערכה בקרב אוהדיה פעילות הסברה רחבה למניעת אלימות.
היערכות לקויה
השופטת מלכה ספינזי שניאור הסירה את האחריות מהעירייה על סמך ההסכם עם ההתאחדות, וממכבי חיפה, שלדבריה הוכיחה כי "פעלה במרץ וכפי שקבוצת כדורגל סבירה בנסיבות הייתה צריכה לפעול, כדי למגר את האלימות מקרב אוהדיה". למעשה, נקבע, האחראית היחידה לנזקי התובע היא המשטרה.
פסק הדין הסתמך על עדותו של התובע, שלפיה אוהדים שנכנסו עמו ליציע לא נבדקו בקפידה. העדות נתמכה ביומן האירוע של המשטרה, שבו נכתב באופן מפורש על לחץ הקהל, ניסיונות של החדרת אמצעי לחימה וחוסר בכוח אדם בכניסה לשער הספציפי שבו ישב התובע.
"לא מן הנמנע כי השילוב בין השניים הוא שגרם לכך שהבדיקות שנערכו לקהל היו כטענת התובע, קצרות מאד ושטחיות מאוד", כתבה השופטת. "לטעמי, לו הייתה המשטרה מציבה כוחות שיטור ואבטחה גדולים יותר בשערים מיד עם קבלת הדיווח על אודות הלחץ והיעדר כוח אדם בשערים אלה, יכול להיות שניתן היה לבצע בדיקות גופניות רציניות ומקיפות לקהל".
לפני סיום הבהירה השופטת ספינזי שניאור שאין להטיל כל אשמה על התובע – צופה תמים ש"היה במקום הנכון בזמן הלא נכון". אולם נקבע כי הוא לא זכאי לפיצוי על הפסדי שכר כיוון שלא הוכיח שהאירוע החריף את מחלתו או פגע בפרנסתו. לפיכך נפסק שהוא זכאי לפיצוי רק עבור כאב וסבל, והמשטרה חויבה לשלם לו 43,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ירון סרור
- ב"כ העירייה: עו"ד גיל עטר
- ב"כ מכבי חיפה: עו"ד ניר רפפורט
- ב"כ המדינה: עו"ד ניר גנצ'רסקי
- עו"ד בועז מאירי עוסק בדיני נזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
