נדחה פסק דין אמריקני שדרש להחזיר ילדה מישראל

בני זוג שחיו בארה"ב נפרדו, ומאז חיה האם עם בתם בארץ. בית משפט אמריקני פסק שיש להחזיר את הבת לארה"ב, אבל בארץ נקבע אחרת

עו"ד ורה קירשטייןפורסם: 12.02.17 , 23:18

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגיש ישראלי המתגורר בארה"ב, שביקש לאכוף פסק דין אמריקני שלפיו יש להחזיר לו את בתו, שחיה בארץ עם אמה. השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קבעה שאכיפת פסק הדין האמריקני נוגדת את טובת הילדה ותקנת הציבור.

בני זוג שחיו בארה"ב מ-2006 הגיעו לביקור בארץ במרס 2010. באותה תקופה הגיע הסכסוך ביניהם לשיאו והאישה החליטה להישאר בישראל עם בתם, שהייתה אז כבת שבעה חודשים. במקביל היא הגישה כאן נגד בעלה תביעת גירושין ומשמורת. הבעל סירב להתגרש והגיש שתי תביעות להחזרת הילדה: אחת בבית המשפט למשפחה בנצרת ושנייה בארה"ב.

תביעה

חטפה את בתה לחו"ל ותשלם לאב כ-2 מיליון

עו"ד איתן ליפסקר

ב-2004 נסעה אישה עם בתה לטורקיה, ובמשך 4 שנים היא חיה שם בזהות בדויה כמוסלמית. בית המשפט קיבל את תביעת הפיצויים שהגיש האב

חטפה את בתה לחו"ל ותשלם לאב כ-2 מיליון

לאחר גלגולים שונים הגיעה התביעה בארץ לבית המשפט העליון, ובמאי 2011 נקבע שאין להחזיר את הילדה לארה"ב ושסוגיית המשמורת צריכה להתברר בישראל. מאז ועד היום נשאר האב בארה"ב ואילו הילדה ואמה התגוררו כאן.

לפני כשנתיים הפתיע האב כשהגיש תביעה נוספת לבית המשפט בנצרת, ובה דרישה לאכיפת פסק דין שניתן בארה"ב באוגוסט 2011 ובו נקבע כי הילדה נחטפה ועל האם להחזיר אותה ולשלם מזונות. הוא טען שפסק הדין עומד בכל התנאים המנויים בחוק לאכיפת פסקי חוץ, וצירף חוות דעת של מומחה לדין האמריקני המאשרת זאת.

האישה טענה מנגד שפסק הדין האמריקני סותר לחלוטין את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בישראל. לטענתה, פסק הדין האמריקני ניתן ללא סמכות, שכן לפי אמנת האג בית המשפט בארה"ב היה אמור לכבד את פסק הדין הישראלי הקודם. עוד לדבריה, פסק הדין סותר את תקנת הציבור שכן הוא מחייב אותה במזונות ילדה שהיא מגדלת ומממנת לבדה זה כמה שנים.

ואכן, השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קבעה שהתביעה של האב לא עומדת בדרישות החוק לאכיפת פסקי חוץ, ושגם אם הייתה עומדת בהן, האם הוכיחה טענות הגנה המונעות את אכיפת פסק הדין האמריקני. היא קיבלה את הטענה שמדובר בפסק דין הסותר את תקנת הציבור ופוגע בשלטון החוק ובטובת הקטינה.

עוד נקבע שפסק הדין האמריקני מתנגש חזיתית עם פסק הדין של העליון, ובנסיבות אלה אכיפתו תערער את יציבות מערכת המשפט ואינה מתקבלת על הדעת.

השופטת ציינה שלהתרשמותה האב ראה לנגד עיניו רק את האינטרסים שלו והתעלם באופן מוחלט מטובת בתו ויציבות חייה: הוא לא שילם מזונות ומסרב לתת לאמה גט. נקבע שאכיפת פסק הדין האמריקני תוביל לניתוק הילדה מהסביבה המוכרת ותעצים את "חוסר הוודאות, הבלבול ואי השקט שחשים הילדים ממילא בתהליכי פירוד וגירושין בין הוריהם".

השופטת ג'בארין כליפה התייחסה לחוסר תום לבו של האב, שהגיש שתי תביעות זהות בטענת חטיפה לבית המשפט בארה"ב ולבית המשפט בישראל: "דבר זה כשלעצמו מעלה תמיהה והוא אף בבחינת 'תפסת מרובה – לא תפסת".