11 האגדות של הפועל חיפה
גדול השחקנים אי פעם שהועזב ע"י ההתאחדות לכדורגל רק כדי לעלות עם באיירן מינכן לבונדסליגה, התאום של גיורא שפיגל, והקשר שהצפין עם אלי גוטמן מבאר שבע לכרמל כדי לסדר למועדון אליפות ראשונה בתולדותיה. אבינעם פורת בוחר את הרכב כל הזמנים של האדומים מחיפה
להפועל חיפה, בניגוד ליריבתה העירונית שופעת התארים, מכבי חיפה, יש "רק" אליפות אחת, שתי סגנויות ושלושה גביעי מדינה. מצד שני, להיות אדום בחיפה זה כמו להיות אדום בתל אביב - משמע ללכת אחרי קבוצתך באש ובמים, בשמחה אבל גם בצרה.
בבחירה של 11 האגדות מצאנו את "הכדורגלן הגדול ביותר ששיחק בליגה הישראלית", את השוער ששיחק הכי הרבה במדי הנבחרת, הישראלי הראשון שהופיע בליגה האיטלקית, ההעברה הגדולה ביותר בזמנו בליגה ואפילו יליד חיפה שהופיע בנבחרת יוון.
נושא שחוזר ועולה בסדרת האגדות הוא אי היכולת לרצות את כולם. בכל מבנה של קבוצת כדורגל ישנם 11 מקומות ותפקידים שאליהם לוטשים עיניים רבים וטובים. משום כך, באופן טבעי, רבות האכזבות ולנו לא נותר אלא להרגיע ולומר כי כל ההרכבים על דעת וטעם הכותב האחד. תמיד ישנן גם דעות אחרות.
ועוד וידוי: לא את כולם בתקופות שבסמוך להקמת המדינה הספקנו לראות. האגדה מספרת כי משה הנדלר, שחקן הפועל חיפה בשנות ה-50 וניצול השואה שאותו כינו "פושקאש הישראלי", דחה הצעה של באיירן מינכן. לא כולם מכירים את מנחם (מנק) אורבך שעבר בשנות ה-60 מהפועל הרצליה, אבל הוא היה תותח. והשניים הללו הם רק חלק קטן וראוי שלא נכנס לרשימת 11 האגדות.
"באיירן מינכן? סירבתי לשחק כדורגל עם הגרמנים"
שוער
דודו אוואט
היה שוערה של הקבוצה בעונת האליפות ב-1999 ובעונה שלפני כן בה סיימה במקום השלישי. בסך-הכול הופיע 104 פעמים במדי האדומים והגיע דרכה לנבחרת. האיש שעשה את קריירת השוערות הגדולה ביותר בחו"ל עם למעלה מ-300 הופעות בליגה הספרדית (ראסינג סנטאנדר, לה קורוניה ומאיורקה). יש לו גם את מספר ההופעות הרב ביותר לשוער בנבחרת - 78. עוד שוערים מצוינים בהפועל חיפה שהגיעו לנבחרת היו מישל פורטל וארנון רוקמן.
מגן ימני
יאנגו סימנדיריס
"שחקן בעל מהירות פנטסטית שעלה וירד כמו רוח", אמר עליו שייע גלזר, אימת ההגנות ממכבי ת"א בשנות ה-50 ובתחילת ה-60. הוא היה שותף מרכזי בתהליך בניית הפועל חיפה החזקה בזמנו של זלאטקו צ'ייקובסקי שהגיעה לגמר גביע המדינה ב-1958 והפסידה למכבי ת"א. אבא גינדין נחשב גם הוא מועמד לגיטימי, אבל יאנגו עשה קריירה מדהימה יחסית לאותם זמנים.
היה אחד משלישיית אחים והגיע ממשפחה יוונית שהתגוררה במושבה הגרמנית (האחרים הם הבלם מיכאליס והקשר לולו), יצא עם המשפחה ליוון ב-1961, השתקע באתונה בה שיחק באולימפיאקוס הגדולה עד 1969 ואפילו רשם הופעה אחת בנבחרת יוון. אגדה שהייתה באמת. גם מיכאליס קיבל חוזה, אבל נפצע אחרי שנתיים וחצי.
בלם
רן בן-שמעון
שתי היסטוריות עשה רן בן-שמעון בהפועל חיפה. הראשונה ב-1995, כשנרכש בתקופת המאמן אברם גרנט והבעלים רובי שפירא ז"ל ממכבי פ"ת בסכום שיא בכדורגל הישראלי דאז, 450 אלף דולר. השנייה, הוא היה שותף בכיר בזכייה של האדומים מחיפה באליפות המדינה, ב-1999. כבר במשחקו החכם וכושר המנהיגות שלו כבלם, חזינו בניצני התכונות שהפכו אותו בהמשך למאמן מצליח.
רשם 183 הופעות וכבש 12 שערים בהפועל חיפה. הופיע 34 פעמים בנבחרת. בלמים נוספים שהתחרו על התפקיד היו אורי וינברג, שחקן אמיץ במיוחד שזכה עם הקבוצה בגביע הראשון שלה אחרי ניצחון בדרבי מול מכבי חיפה ב-1963, דב עצמון ודוד גביזון.
בלם
יוחנן וולך
השחקן גבה הקומה (1.86 מ') שכונה "טנק" בעקבות נתוניו הפיזיים, היה דמות ייחודית בכדורגל הישראלי. בתחילת הקריירה שלו בהפועל חיפה הוצב כחלוץ, אך המאמן ההולנדי מייק דה-יונג הסב אותו לעמדת הבלם. היה בסגל הנבחרת בטורניר ההעפלה היחיד למונדיאל במכסיקו 70', ואחר כך גם היה חלק מהסגל למונדיאל עצמו. שיחק בהפועל חיפה 12 שנים והיה שותף לשתי זכיות בגביע ב-1966 ו-1974.
בגלל מונדיאל מכסיקו, החמיץ את הפעילות המבצעית של יחידתו במילואים. כשחזר, שלח מכתב לראש אכ"א שמיד צירף אותו לפעילות קרבית. היכן עוד יש כדורגלנים כאלה?!
מגן שמאלי
נג'ואן גרייב
גם כן החל את הקריירה כחלוץ והיה מלך השערים של אחי נצרת בליגה א' ב-1994. מכבי חיפה רכשה אותו והוא היה שותף משני לאליפות אחת. אחר-כך עבר למכבי פ"ת ומשם המשיך להפועל חיפה, שם הגיע לפסגת הקריירה שלו. הוא עבר הסבה לתפקיד המגן השמאלי שתאם את תכונותיו - מהירות, עוצמה וגם יכולת לסכן את שער היריב.
הוא היה המגן השמאלי האולטימטיבי בעונת האליפות וצבר 18 הופעות בנבחרת ישראל (זכור בעיקר השער החמישי שהבקיע מול אוסטריה ב-0:5 ב-1999). המתחרה העיקרי שלו על התפקיד היה ליאון קיוביק משנות ה-50 ותחילת ה-60, בעל הכדורים הנייחים המצויינים שיצא בהמשך לקריירה מקצוענית בדרום-אפריקה.
קשר
טל בנין
מגדולי שחקני הפועל חיפה לדורותיה. על אף שהיה שותף לדאבל היחיד של מכבי חיפה ב-1991, מזוהה עם הפועל חיפה שבה עלה ממחלקת הנוער ונחשב כמי שתרם לשינוי מפת הצמרת בכדורגל הישראלי. הוא חזר ב-1993 אחרי הצלחה בקאן הצרפתית של המאמן לואיס פרננדז, והיווה את העוגן של הקבוצה. היה קשר ברמה אירופית. דווקא בהפועל חיפה לא זכה באף תואר כי בשנת האליפות היחידה הוא שיחק בברשיה (שלוש עונות בסך הכל) והיה הישראלי הראשון ששיחק אי פעם בליגה האיטלקית.
קשר
זלאטקו צ'ייקובסקי
בלי ספק, גדול השחקנים שהופיעו אי פעם בליגה הישראלית. תתארו לכם שחקן שהיה כוכב בנבחרת יוגוסלביה הגדולה במחצית הראשונה של שנות ה-50, עם שני מונדיאלים וקשר בנבחרת אירופה שסיימה בתיקו 4:4 עם אנגליה במשחק ידידותי מפורסם. והשחקן הזה נחת, בהפתעה גמורה, בליגה הישראלית.
הוא התקבל בהפועל חיפה בטקס חגיגי בנמל בנוכחות פרנסי היישוב. צ'ייקובסקי, 1.63 מ' בסך הכל אבל עם שפע חוכמה, טמפרמנט וטכניקה, הצעיד את המועדון לתקופה חדשה. אמנם לא לאליפות, אבל סגנות, הגעה לגמר גביע המדינה וזכייה בגביע העשור שהיה תואר יוקרתי באותם ימים. ב-1961 ההתאחדות לכדורגל הטילה איסור על מעמד של מאמן-שחקן בטענה ל"מקצוענות" כאשר הכדורגל כאן היה חובבני, אבל לתחושת רבים היה זה צעד שנועד לבלום את הפועל חיפה.
ומי העלה כמאמן את באיירן מינכן מהליגה השנייה בגרמניה לראשונה בשנות ה-60', זכה עימה בגביע אירופה למחזיקות, ושיתף בהרכב ילד בשם פרנץ בקנבאואר? זלאטקו הגדול.
קשר
יצחק אנגלנדר
התאום של גיורא שפיגל, על המגרש כמובן. קשר התקפי עם ראיית משחק נדירה, סגנון טכני ובעיטות עוצמתיות ברגל שמאל. לא בכדי כונה "מהנדס". הוביל פעמיים את הקבוצה לזכייה בגביע המדינה תחת יענקל'ה גרונדמן. אנגלנדר, בעל תואר שני במזרחנות, הנהיג את הקבוצה בזמנו עם יוחנן וולך. לימים התמנה בעצמו ליו"ר הפועל חיפה.
היה חלק מהנבחרת החל ב-1965 בהדרכת מילובאן צ'יריץ' ושיחק באולימפיאדת מכסיקו 1968, כשמשחקו האחרון היה מול בולגריה ברבע הגמר. המפגש נגמר בתוצאה 1:1, ובולגריה עלתה לחצי הגמר בעקבות הטלת מטבע. איציק הקדים במרוץ ל-"11 האגדות" מתחרה חזק למדי, אלי לוונטל, ששיחק 25 פעמים במדי הנבחרת כולל באולימפיאדת מונטריאול 1976 שם הגיעה ישראל לרבע הגמר. לוונטל היה שותף לזכייה בגביע במדינה ב-1974 והציל את הפועל חיפה מירידה ארבע שנים לאחר מכן.
קשר
ג'ובאני רוסו
שיחק בחמש קבוצות ישראליות, זכה בשלוש אליפויות עם מכבי חיפה, אבל הישגו העיקרי היה בהפועל חיפה באליפות היחידה ב-1999. באותה עונה היסטורית, הוכתר מעמדת הקשר הקדמי למלך השערים של הקבוצה עם 13 כיבושים. הגיע להפועל חיפה מהפועל באר-שבע יחד עם אלי גוטמן, שם הבקיע את שער הניצחון בגמר הגביע ב-1996 מול מכבי ת"א.
כוכב האליפות היחידה. ג'ובאני רוסו(צילום: יוסי רוט)
רוסו הוא דוגמא יוצאת דופן לשחקן שהגיע לנבחרת נחשבת, קרואטיה, דרך הליגה הישראלית (בתקופתו דווקא במכבי חיפה) ועוד בגיל 32. הוא השתתף ביורו2004 וגילה יכולת טובה. בסך הכול, רוסו הבקיע 26 שערים ב-89 משחקים בהפועל חיפה. זר נוסף שבלט בעונת האליפות היה דימיטרי אוליאנוב המאמן כיום את נבחרת הנערים של רוסיה.
חלוץ
אברהם גינזבורג
מלך השערים של הפועל חיפה בכל הזמנים עם 66 כיבושים, החל לשחק במסגרת רשמית רק אחרי שירותו בחטיבת הראל. קבוצתו הראשונה הייתה הפועל רחובות מצמרת ליגה ב' (המקבילה של הליגה הלאומית כיום). באופן נדיר, הזמין המאמן דאז משה (ג'רי) בית-הלוי לנבחרת שני שחקנים מליגה ב', גינזבורג וחברו לקבוצה, מאיר טוביאש. רחובות סיימה באותה עונה במקום הראשון, אך לאחר שיריבתה בית"ר ירושלים קיבלה ניצחון טכני על הפועל רעננה (במשחק עצמו רעננה ניצחה 1:2), היא עלתה לליגה הבכירה על חשבונה של רחובות.
מלך השערים המיתולוגי. אברהם גינזבורג (באדיבות הפועל חיפה)
המאמן דוד שווייצר דאג להעביר את גינזבורג להפועל חיפה וב-1956 הוכתר כמלך השערים של הקבוצה עם 16 כיבושים מתוך 22 שהבקיעה הקבוצה בליגה. אחד ממשחקיו הבולטים של גינזבורג היה בחצי גמר גביע העשור מול מכבי פ"ת ב-1958 בו הבקיע רביעייה.
רובי יאנג
זלאטקו צ'ייקובסקי חד העין העלה את ראובן (רובי יאנג) לבוגרים כבר בגיל 17. רובי הפך לקיצוני השמאלי הטוב בארץ, מהיר ובעל בעיטות פצצה. ב-11 עונותיו בהפועל חיפה הבקיע 60 שערים ב-247 הופעות, כשגולת הכותרת הייתה השתתפותו בשתי זכיות בגביע המדינה (1963 ו-1966).
הופיע בנבחרת לא פחות מ-50 פעמים והבקיע 8 שערים. שערו הזכור ביותר היה מול איטליה ב-1961 מול 50 אלף צופים באצטדיון ר"ג במוקדמות מונדיאל 1962כאשר הדהים בכדור אדיר לרשתו של השוער האיטלקי לורנצו בופון (דודו של ג'יאנלואיג'י בופון) וקבע 0:2 מפתיע לישראל.
במחצית השנייה ביצעה איטליה הגדולה מהפך (2:4). בעוד רובי שיחק כקיצוני שמאלי, היה בן-דודו ויקטור יאנג הקיצוני הימני. אחרי פרישתו היגר לארה"ב וזכה עם ניו יורק קוסמוס באליפות ב-1972 לפני שזו התחמשה בפלה, בקנבאואר וגם במוטל'ה שפיגלר. במשאל קבוצת האוהדים של הפועל חיפה זכה רובי יאנג בתואר "כדורגלן המילניום".
מאמן
אלי גוטמן
רק באליפות אחת זכתה הפועל חיפה, ומי שהוביל אותה אליה היה אלי גוטמן. סיבה טובה מספיק בכל תנאי כדי לבחור בו כמאמן כל הזמנים של המועדון. האליפות הזו לא הייתה הברקה של יכולות בעונה חד פעמית. עונה קודם לכן סיימו האדומים של גוטמן במקום השלישי.
עבור גוטמן היה זה המשך הדרך שעשה עם הזכייה בגביע המדינה כשאימן את הפועל באר שבע ב-1996. בהמשך הגיע למקומות גבוהים נוספים כמו עם הפועל ת"א (דאבל בעונת הקיזוז ב-2010, גביע ב-2011, הגעה לשלב הבתים של ליגת האלופות בין לבין) וכמובן אימון הנבחרת. גוטמן הוא החיפאי היחיד שהיה למאמן לאומי.
בעלים
רובי שפירא ז"ל
עם כל הכבוד ליואב כץ, ויש כבוד על כך שהוא עושה ואחרים רק מדברים, אין ספק כי הבעלים של כל הזמנים היה רובי שפירא. בן למשפחת אוהדים של הפועל חיפה שלקח את הקבוצה בעלייתה לליגת העל ב-1991/92 והביא אותה למעמד של אחת המעצמות בשנות ה-90. השיא היה כמובן אליפות המדינה ב-1999.
התאבדותו בניגריה הייתה טרגדיה למשפחתו, וגם טרגדיה ספורטיבית להפועל חיפה שממדיה קטנו מאז בצורה משמעותית. אין כמעט אוהד אמיתי של הפועל חיפה שלא מבכה עד היום על לכתו של רובי, שלזכרו הוקמה קבוצת האוהדים המצליחה הפועל רובי שפירא חיפה (וגם כקונטרה לבעלות של יואב כץ).
לפנייה לכתב/ת 
