11 האגדות של מכבי נתניה
העונה היא אמנם משחקת בליגה השנייה, אבל מבחינה היסטורית המועדון מעיר היהלומים הוא מהמפוארים בתולדות הכדורגל הישראלי. בוודאי לא תתפלאו לשמוע שבהרכב כל הזמנים שבחר אבינעם פורת מככבים הגיבורים של תור הזהב הנתנייתי, מתחילת שנות השבעים ועד ימי "נתניה ועוד 15"
מכבי נתניה אמנם חוותה תקופות קשות בשנים האחרונות, והעונה היא בדרך לעלייה מחודשת לליגת העל, אבל מדובר באחד המועדונים המפוארים בליגת העל לדורותיה. זאת בעיקר בזכות השנים המופלאות שבין 1971 ל-1983 בהן זכה המועדון בחמש אליפויות, גביע, ופעמיים סיים במקום הראשון באינטרטוטו - זירת הקבוצות הישראליות לפני קבלתנו לגביעי אירופה.
לכתבות הקודמות בסדרה:
לפחות שתיים מהקבוצות שזכו באליפות, ב-1978 ו-1983, עולות תדיר בשיח חובבי הכדורגל סביב השאלה מי הייתה (ועדיין) הקבוצה הישראלית הטובה ביותר בכל הזמנים. באצטדיון הקופסה המכוער והמפוצץ בקהל, הן שיחקו כדורגל ברמה מדהימה יחסית לכדורגל שלנו.
ברשימת ה-11 של כל הזמנים, נכללים לא פחות מ-9 "ילידי" מכבי נתניה. העשירי דוד פיזנטי הגיע בגיל 17 מהפועל חדרה ורק איציק ויסוקר נחת "בשל" כשוער מספר 1 של ישראל. כה טבעי היה לכנות את השחקנים מעיר היהלומים, תחום העיסוק העיקרי בעיר באותם ימים, "יהלומים".
שוער
איציק ויסוקר
הוא הגיע למכבי נתניה מהפועל פתח תקווה ללא תארים מכיוון ששיחק אחרי הקריירה של אחיו, יעקב, שנטל את כל קופת הזכיות של "קבוצת הפלא" בשנות ה-50' וה-60'. הקבוצה שבה איציק בא לביטוי ממשי הייתה דווקא מכבי נתניה, במדיה זכה בשתי אליפויות - הראשונה ב-1977/8 כאשר זכתה בדאבל וגם בבית שלה במשחקי האינטרטוטו, והשנייה ב-1981. התקפת נתניה הייתה המוחצת בארץ, אבל היא קיבלה כמובן גיבוי מהגנה טובה.
ויסוקר נחשב לאחד מגדולי השוערים בארץ. לאחר שהחמיץ את אולימפיאדת מכסיקו 1968 בגלל פציעה, חזר לאחר שנתיים למכסיקו למונדיאל היחיד של נבחרת ישראל והציג יכולת מופלאה. בשלושת המשחקים של ישראל מול אורגוואי, שבדיה וכמובן איטליה הגדולה, הוא נכנע רק שלוש פעמים. בסך הכל רשם 69 הופעות במדי הנבחרת.
איציק נבחר, על אף שנתניה הצליחה להציב גם שוערים טובים אחרים. זאביק כספי, בשנות ה-50, הגיע לכדורגל בגלל פציעה לאחר קריירה יפה באתלטיקה כאלוף המכביה בהטלת כידון והצטיינות בקפיצה לגובה וריצות. הוא כונה "הרץ היחף". 16 שנים שיחק זאביק כספי במדי נתניה.
שוערים אחרים הראויים לציון מיוחד הם מיכאל קדוש ויוז'י סורינוב שחלקו את האליפות הראשונה ב-1971, קובי בלדב במשך שנים רבות שלאחריהן "החזיק" בניהולו את המועדון מעל פני המים, וגם למיקי שיינפלד הייתה תקופה טובה מסוימת.
מגן ימני
שרגא בר
איזו מאסה הייתה למגן השרירי והמהיר, מהאחראים לאליפות הראשונה ב-1971. השחקן שעלה לקבוצת הבוגרים של מכבי נתניה בגיל 15 וחצי, היה נמוך יחסית למגנים של היום (וגם של אז), 1.70 מ', אבל העובדה הזו לא היוותה עבורו חיסרון. שיחק במשחקים האולימפיים במכסיקו בהרכב הפותח, התגלה כחומה בצורה וגם כבש שם את שערו היחיד בנבחרת, ב-1:3 מול אל-סלבדור. לשיאו הגיע כמגן הנבחרת במונדיאל מכסיקו 70'.
שרגא בר זכה בסך הכל ב-3 אליפויות, אחת מהן בעונת הדאבל ב-1977/8. בנבחרת רשם 34 הופעות. המתחרה הגדול ביותר שלו על חולצת המגן הימני היה שלמה שירזי.
בלם
צבי מוססקו
הוא אמנם לא זכה בתארים בשנות ה-60' וה-70', אך נחשב לאחד הבלמים והמגנים הטובים והאטרקטיביים בארץ. טיל שלו מ-30 מטרים מעמדת המגן, במכתש, כפה 3:3 שגרם להפועל רמת גן ב-1959 להיפרד מהליגה הבכירה.
מוססקו הביא את המיטב שלו בנבחרת ישראל של גיולה מנדי הגדול, והיה למעשה הכדורגלן הבינלאומי הראשון של מכבי נתניה. בנבחרת הוא שיחק כמגן שמאלי בעוד מרדכי בנבנישתי הירושלמי, שהוסב מעמדת הקשר, היה המגן הימני. הקריירה הקצרה יחסית שלו בנבחרת (8 הופעות) הסתיימה בניצחון הענק על יוגוסלביה 1:2 בבלגרד במוקדמות האולימפיאדה. בנתניה רשם 114 הופעות. בין המתחרים הראויים למוססקו על עמדת הבלם בנבחרת כל הזמנים, היה שרגא טופולנסקי המצוין ששיחק בשנות ה-60.
בלם
חיים בר
הנה לכם זוג אחים בנבחרת כל הזמנים, ולנוכח יכולתם והישגיהם לאורך הקריירה הם בהחלט ראויים. חיים בר נחשב לאחד הבלמים הגדולים של הכדורגל הישראלי לדורותיו. במשחקים רגועים טיפל בחלוצים שמולו בצורה עדינה וטכנית, אך בעתות הצורך נדרש למשחק חריף יותר כמי שאומר: 'מהמשבצת שלי אין מעבר'.
חיים ושרגא באים ממשפחה שהפעילה וממשיכה עד היום להפעיל את סוכנות אמישרגז. חיים, שזכה עם מכבי נתניה ב-4 אליפויות ובגביע, היה מאוכזב מאוד כשהשופט במשחק מוקדמות גביע העולם מול שבדיה ב-1980 (0:0) פסל לו שער נקי בדקה ה-90 שהיה אמור להירשם כשער ההכרעה. במכבי נתניה הופיע 417 פעמים. שיחק 38 פעמים בנבחרת, כולל במשחקים האולימפיים במונטריאול 1976.
מגן שמאלי
דוד פיזנטי
המגן התוקף, שהתגלה בהפועל חדרה, עלה מדרגה בנתניה והפך בהמשך לישראלי השני בבונדסליגה (אחרי שמואל רוזנטל בבורוסיה מנשנגלדבאך). פיזה יצא ב-1984 לקבוצת פ.צ.קלן, לאחר שהמנהל הטכני מיכאל מאייר רכש אותו. על אף שהתחרה על מקומו בהרכב, ליקט פיזה 19 הופעות בליגה הגרמנית. הוא הגיע לשיאו במשחק הגומלין על גביע אופ"א ב-1988 שבה ניצחה קלן את ריאל מדריד 0:2, אך 1:5 לספרדים בסנטיאגו ברנבאו העניקה להם את הגביע. בנתניה, בה הלהיב במשחקו הסוחף מההגנה דרך הקו השמאלי, השתתף בזכייה בשלוש אליפויות ובגביע. בנבחרת רשם 30 הופעות.
קשר
מרדכי (פודי) חלפון
כשתקווה, בני לם וגראיני היו קשריים התקפיים לכל דבר ועניין, פודי חלפון נתן את האיזון במרכז המגרש. פודי אמנם רשם רק הופעה אחת במדי הנבחרת, אבל הקריירה שלו נמשכה שלושה עשורים, כולל 3 אליפויות וגביע. הוא היה דינאמו שהשתלב בקצב המהיר של הקבוצה.
גם כשיצא לגלות לשנים האחדות, הצליח לסייע לבני יהודה לחזור לליגה הבכירה, בדיוק כפי שעשה בבית"ר נתניה. מתחרהו גדי מכנס אמנם רשם 21 הופעות בנבחרת, אבל ברוב הקריירה תופקד כמגן ימני - עמדה שנתפסה כאן באופן טבעי על ידי שרגא בר. אחיו התאום של עודד הפסיד רק "בנקודות" לפודי חלפוון. אין ספק שגם הוא ראוי. בולטים אחרים במאבק על העמדה הם אלמוג כהן המשחק כיום בבונסדליגה באינגולשטאדט, אלברט גזל וגדעון קליינמן.
קשר
שלום תקווה
אף על פי שלא זכה בתארים עם מכבי נתניה, הקופסה בעיר היהלומים (שסמוך אליה התגוררה משפחתו) הייתה נמל הבית שלו, תרתי משמע. במשך 5 עונותיו בבוגרי במכבי נתניה הוא התגלה כאחד השחקנים האטרקטיביים בקבוצה, עם שליטה מדהימה בכדור והבנה ייחודית במהלכי המשחק. לא פלא שסטנדארד ליאז', בימים שהליגה הבלגית הייתה חזקה הרבה יותר מזו הנוכחית, רכשה וציוותה אותו עם רוני רוזנטל ב-1988.
בליאז' היה שחקן פופולארי ביותר בקרב האוהדים, שאהבו את סגנונו. תקווה הספיק לשחק עוד בלאנס הצרפתית, חזר לבלגיה לקבוצות בום וקדנציה ב' בסטנדארד ליאז' לפני שחזר לארץ. בישראל שיחק עוד עונה בנתניה וזכה בתארים עם הפועל תל אביב - אליפות (עם גביע בעונת הדאבל ב-2000) ושנה לפני כן בגביע. חרף העובדה שבעונת הדאבל שותף לא פעם כמחליף הראשון שעשה את ההבדל, הוכתר ככדורגלן העונה. בנוסף ליכולותיו הטכניות, נודע גם כבעל תרבות והתנהגות ייחודית. רשם 23 הופעות ו-6 שערים בנבחרת.
קשר
בני לם
בחרנו בבני לם לאחר מאבק קשה עם משה גריאני (שהיה קרוב מאוד להיכנס ל-11) על עמדת הקשר הקדמי. שניהם זכו ב-3 אליפויות ובגביע אחד בנתניה (לגריאני עוד שני גביעים מהופעותיו במכבי ת"א). גריאני היה הכספית, בני לם המפציץ. לא פחות מ-72 שערים, מספר עצום לקשר, הבקיע בנתניה. לדבריו הכיר "בצורה עיוורת" את המסלול לשערים, ואת מידות השערים עצמם, ב"קופסה" המיתולוגית.
עוד יתרון של לם על גריאני היה הופעותיו במשך 13 שנים במועדון. אחר כך אימן את הקבוצה הראשונה, ניהל את מחלקת הנוער ובתקופות הקייצים אימן את קבוצת כדורגל החופים. משחקו התאפיין באמוציות רבות ובתשוקה מיוחדת לכדורגל, לצד כמובן בעיטות אדירות לשער ומסירות חכמות. רבים סבורים כי לם קופח בכך שזכה לשחק רק פעמיים במדי הנבחרת הלאומית.
קשר
מוטל'ה שפיגלר
רבים סבורים שהוא הכדורגלן הטוב ביותר בתולדות המדינה. בכל הקשור לעובדות אין ויכוח: הוא הבקיע את השער שהעלה את ישראל בפעם היחידה למונדיאל - וזה קרה ב-1969 באוסטרליה, במשחק ה-1:1. הוא כבש גם את השער היחיד לזכות הכחול-לבן במונדיאל, ב-1:1 מול שבדיה. הוא מלך השערים בנבחרת הלאומית עם 33 שערים ב-83 הופעות.
עבור מכבי נתניה הבקיע 164 שערים ב-337 הופעות. בכל הקטגוריות ההתקפיות האלה הוא הכי-הכי, למרות תפקודו כקשר ולא כחלוץ חוד. מהעמדה הזו הוא גם בישל שערים רבים. כל משחק שלו היה חגיגה של תשוקה ואהבה לכדורגל.
בקריירה בחו"ל שיחק ב-פ.צ.פאריז והבקיע 11 פעמים, ולאחר מכן בפריז סן ז'רמן - 10. ומי זכה לשחק עם פלה בניו יורק קוסמוס? מוטל'ה שפיגלר ב-1975.
אירוע נוסף של גזור-ושמור במכבי נתניה: הוא היה המאמן באליפות האחרונה ב-1982/3, תוך שכבר בתחילת העונה ירה את המשפט שהפך למטבע לשון: "נתניה ועוד 15".
חלוץ
עודד מכנס
ועוד איזה חלוץ. זכה באליפויות הראשונה שלו מבין 4 עוד כשהיה תלמיד תיכון טשרניחובסקי. מריח שערים מהדרגה הגבוהה ביותר, כשהוא נעזר בטכניקה ובמשחק הראש שלו. היה בזמנו מלך השערים של הליגה הבכירה עם 197 כיבושים. בסך הכל. רוב השערים היו במכבי נתניה, בהספק ממוצע נהדר: 166 שערים ב-329 משחקים.
במידה רבה היה אהוב הקהל, הרבה הודות למבצעים מבריקים. נהג לומר: "כשיש לחלוץ בטחון - הכדור יפגע בו מבלי שיתכוון ויהפוך לשער. כשאין ביטחון, הוא יחמיץ גם מקו השער". בסך הכל זכה ב-4 אליפויות וגביע אחד במדי נתניה. כל זאת, יחד עם מלכות השערים בליגת העל 4 פעמים.
חלוץ
דוד לביא
זה היה זיווג מהשמיים: עודד מכנס ודוד לביא בחוד. שניים השלימו זה את זה בסגנונות שונים, הטריפו את הצופים וטרפו הגנות. יש לו 4 אליפויות וגביע, וגם 4 פעמים סיים כמלך השערים. כמו מכנס, היה לו ממוצע של שער בשני משחקים. בסיכומו של דבר: 8 שנים של מלכות שערים לצמד החוד האימתני של נתניה.
הרבה בזכותם, נהגו לומר אז כי היריבות מפגרות 2:0 כבר בכניסה לנתניה. לביא היה בעל משחק ראש מדהים. הוא הקדים כאן ברשימה את ויקטור סרוסי, שגם הוא היה תותח-על וסייע מאוד למוטל'ה שפיגלר באליפות הראשונה ב-1971. יחד עם ה-16 שהבקיע בעונתו בבית"ר ת"א לאחר שעזב את נתניה, הוא מדורג שמיני בדירוג כובשי השערים של הליגה הבכירה עם 158 הבקעות.
הזר של כל הזמנים
לואיס מרין
למעשה, בלם וקפטן נבחרת קוסטה-ריקה הגיע למכבי נתניה במקרה: המאמן ב-2006, אלי גוטמן, ביקש קלטת של בלם אחר מקוסטה-ריקה, אבל דווקא לואיס מרין צד את עיניו. מרין היה סיפור הצלחה גדול ובזכות מנהיגותו והבנתו הטקטית, מכבי נתניה ספגה מספר שערים נמוך ב-3 עונותיו בקבוצה.
הבלם שהשתתף בשני מונדיאלים ולבש 130 פעם את מדי ארצו, יותר מכל שחקן אחר במרכז אמריקה, התמנה לפני גביע העולם 2014 לתפקיד עוזר מאמן נבחרת קוסטה-ריקה, ועסק בה בעיקר בייצוב ההגנה. התוצאות היו מצוינות: קסטה-ריקה הדהימה כשהגיעה לשלב רבע הגמר, גם בזכות מי שהיה בלם מכבי נתניה ושיחק במדיה 93 פעמים.
המאמנים
שמואל פרלמן ויעקב גרודנמן
חמישה מאמנים הוליכו את מכבי נתניה לחמש אליפויות - וכל אחד זיכה אותה באליפות ייחודית. פרלמן, שחקן המועדון בצעירותו שבתחילת דרכו אימן את הפועל אבן יהודה ואחר כך את קבוצת הנוער, הוביל את נתניה ב-1977/8 לטרבל: אליפות, גביע המדינה וראשות הבית באינטרטוטו. ב-1981/2, בקדנציה אחרת שלו, העמיד את הקבוצה האטרקטיבית ביותר בליגה, אך זו הסתפקה במקום השני. נהרג בתאונת דרכים ב-2003 כאשר מכונית פגעה בו.
יעקב גרונדמן, שקודם לכן הספיק לזכות בדאבל עם מכבי ת"א, אימן את נתניה ב-1979/80 כשזכתה באליפות ובבית שלה באינטרטוטו, והציגה כדורגל נפלא. הייחוד של כל אחת מהאליפויות האחרות: לדוד שווייצר זכות ראשונים כמי שהוביל לאליפות הבכורה ב-1971, אריה רדלר שהוביל את הקבוצה באליפות השנייה שלה קלט את ראשוני כישרונות הנוער ובהם התאומים עודד וגדי מכנס, ומוטל'ה שפיגלר הוביל את הדור הגדול ביותר לאליפות מוחצת ב-1982/3.
הבעלים
דניאל יאמר
העולה מגרמניה שעסק במכירת טיטניום עם חותנו, הביא את מכבי נתניה לאירופה לא פחות מ-3 פעמים. הוא השקיע בארבע עונותיו 80 מיליון שקל, יותר מכל אחד אחר. הוא מינה באחת העונות פיגורה עולמית, לותר מתיאוס, כמאמן הקבוצה - אך כל זה לא הצליח להכתירה כאלופה כפי שקיווה יאמר. בכל מקרה, בתקופתו הייתה נתניה בכותרות יותר מבכל שנה אחרת מאז האליפות של "נתניה ועוד 15".
לפנייה לכתב/ת 
