שותפו של הרב לוינשטיין: הומו שמשרת בצבא - צדיק
הרב אלי סדן, מייסד מכינת עלי, אומר כי "נשים צריכות להישאר עם הרצון להביא חיים ולא לגמור חיים", טוען כי "אנחנו מרגישים מותקפים בצבא", אך מסתייג מדברי שותפו: "גם חיילת, רפורמי ובעל נטייה הפוכה שמשרתים בצה"ל - הם צדיקים"
שותפו של הרב יגאל לוינשטיין אמנם אומר כי נסדק האמון באפשרות לשרת ולשמור על אורח חיים דתי, אך מציין כל מי שמשרת בצבא - כולל חיילות, רפורמים והומואים - הוא צדיק. הרב אלי סדן, מייסד וראש מכינת "בני דוד" בעלי, פנה לתלמידי ובוגרי המכינה בעקבות נאום ה"לא חמות" של לוינשטיין והסערה שעורר, ואמר כי "כל מי שמשרת בצה"ל - חיילים וחיילות, דתי או חילוני או רפורמי או משיחי או בעל נטייה הפוכה. זה לא משנה, אם הוא שלוש שנים חייל ומוכן לפעול רק למען עם ישראל ולפעמים אפילו לחרף את נפשו, הוא צדיק".
"זה שאלה אחרת, מה אנחנו חושבים על התופעות האלה", הבהיר מייד סדן. אנחנו למשל חושבים שאין ספק שנשים יכולות הרבה מאוד דברים, וכשאין ברירה אתה לא עושה חשבון על שום דבר כי אתה נלחם על החיים. לאישה יש עדינות, אמפתיה, כישרון גדול להקשיב ולא להילחם. לקחת אישה ולעשות תעמולה, 'את צריכה להיות לוחמת, את צריכה ללמוד איך להרוג'. שירתתי 38 שנה בצנחנים ועסקתי במקצוע הזה של הריגה. אני סבור שזה לא מקום שאישה צריכה למצוא את עצמה, לא בגלל שהיא לא יכולה. בטח שהיא יכולה והרבה פעמים לנשים יש מסירות יותר מלגברים. השאלה אם זו החברה שאנחנו רוצים לבנות".
מייסד מכינת עלי אמר כי "אנחנו רוצים שנשים יישארו עם הרצון להביא חיים ולא לגמור חיים. אבל כמו שאתם יודעים, אף אחד לא שואל אותנו. מדינת ישראל עושה הרבה דברים בלי לשאול אותנו ועדיין אנחנו רוקדים ביום העצמאות ועדיין אנחנו סומכים על הצבא. המאבק היחידי שהוא לגיטימי זה שאנחנו דורשים מהצבא שהצבא יישאר צבא כמו שבן גוריון קבע אותו. בן גוריון קבע שחייל דתי יכול לשרת בכל הצבא. כבר היום זה לא לגמרי ככה. יש יחידות שסגרו, יצרו מציאות כזאת שחייל דתי לא יכול להיות שם".
הרב לוינשטיין, ראש המכינה הצבאית "בני דוד" בעלי, תקף את הקהילה הגאה בכינויי גנאי כששוחח עם תלמידי ישיבה משדרות והשווה יחסי מין בין גברים לגילוי עריות בין אח לאחות. בנוסף, תקף את הבנות שבחרות בשירות קרבי "כדי לשדרג מעמד חברתי". הוא אף לעג ללוחמות, ורמז כי הן לא נשיות והגברים אינם נמשכים אליהן מבחינה מינית. לדבריו, ביחידות המעורבות מתאמנים על תרגולת סחיבת פצוע ("אחד על אחד") ועוברים בכך על איסור נגיעה בין גברים לנשים, אך בבדיחות הדעת העלה אפשרות כי כאשר מדובר בלוחמות הדבר מותר, מאחר שהן נראות "כמו קרש".
בהמשך לעג לצבא על הורדת הסטנדרטים בהכשרה הקרבית ללוחמות: "הורידו להן את הקיר כדי שיוכלו לקפוץ מעליו, תיאמו עם החמאס שיורידו את החומות שלהן". הוא עלב בתומכי השירות המשולב תוך כדי שחיקה אותם אומרים: "אם האפוד כבד אל תשימו להן מחסניות, שימו ממתקים כדי שאם תראה מחבל – תזרוק עליו". לוינשטיין חתם את הדברים: "מישהו צריך לצעוק שזה קרקס".
סדן: הצבא ויתר על השילוב הראוי
בתחילת דבריו אמר סדן כי "בשנתיים האחרונות מתחולל תהליך בצבא שלרגע אחד ערער את האמון שלנו באפשרות" שצעירים דתיים יוכלו להשתלב בצבא, מבלי לאבד את זהותם העצמית. "כנראה גורמים מחוץ לצבא - פמיניסטים, ליברלים רדיקלים, הקרן חדשה ועוד - זיהו שהצבא זו הזירה הנכונה לעצב את פני החברה הישראלית וכתוצאה מזה התחילו תהליכים בשנים האחרונות בתוך הצבא שאנחנו מרגישים על ידם מותקפים. אם זה מחיקת התודעה היהודית, אם זה ערבוב בנות במקומות שבעבר הן לא היו, אם זה סגירה של כל מיני חוקים ופקודות השילוב הראוי שהצבא החליט לוותר עליהם".
הרב אמר כי אותה "מתקפה", כלשונו, גרמה "למרירות, לכעס ולתופעות שהביאו אותנו למקום שלפי דעתי אנחנו לא צרכים להיות שם". הוא אמר כי הרב לוינשטיין "עצמו התראיין והתנצל שסערת הרגשות שבקרבו הביאה אותו לביטויים שהוא עצמו איננו מסכים להם וכולכם יודעים שהוא לא חינך למושגים האלה במשך כל השנים".
סדן הוא שותפו של לוינשטיין, אך דומיננטי ומוכר ממנו. בזכות מפעל חייו לשילוב בני הציונות הדתית בתפקידים בכירים בצה"ל הוא נודע כ"אבי המכינות הקדם צבאיות" וזכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ו. בשנים האחרונות הרחיב את תחומי פעילותו לשילוב תלמידיו גם בשירות הציבורי. כמו לוינשטיין, גם הוא מזוהה עם הזרם השמרני של הציונות הדתית (המכונה חרד"לי), אך הוא נחשב ממלכתי, סובלני ומאופק ממנו. הוא אינו מרבה להופיע בתקשורת ולכן פחות מוכר בציבור הכללי, אך יש לו השפעה רבה כאיש חינוך על אלפי תלמידי ובוגרי המכינה בעלי ומוסדות נוספים.
לפנייה לכתב/ת 
