222 אלף ש' לעובד סטארט-אפ בגין הלנת שכר

חברה המפתחת ארנק סלולרי לא שילמה לעובד במשך חודשים בטענה שהסכים לקבל אופציות במקום משכורת. בית הדין לעבודה חשב אחרת

עו"ד אורנה שמריהופורסם: 19.03.17 , 22:40

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שעובד לשעבר בחברת הסטארט-אפ "סלאריקס מובייל פיימנטס", העוסקת בפיתוח ארנק סלולרי, יפוצה על ידה בכ-222 אלף שקל משום שלא קיבל משכורת במשך חודשים. השופט דורי ספיבק דחה את טענת הנתבעים שלפיהם העובד הסכים לקבל אופציות במקום שכר.

בתביעה סיפר העובד שב-2011 נחתם בינו לבין החברה הסכם ושכרו עמד על 22,757 שקל בחודש. במרס 2013 הוא פוטר יחד עם שאר עובדי החברה עקב קשיים כלכליים שאליהם נקלעה. לדבריו, שלושה חודשים לאחר מכן הוחזר לעבודה והיה אמור לקבל את אותו השכר, אך קיבל שכר חלקי בלבד, ובשלושת החודשים האחרונים עד התפטרותו בספטמבר 2014 לא קיבל שכר כלל.

דיני עבודה

תביעה: "העובדים שלי הקימו חברה מתחרה"

עו"ד אבישג ראבד

שני צעירים התפטרו מחברת "אופקים פיננסיים" והקימו חברה משלהם לניהול סיכונים. מעסיקתם לשעבר טענה שהם גנבו סודות מסחריים – אבל נדחתה

תביעה: "העובדים שלי הקימו חברה מתחרה"

החברה והמייסד שלה טענו מנגד שבתקופת ההעסקה השנייה הסכים התובע לקבל אופציות לרכישת מניות החברה במקום שכר. הם הוסיפו שזירת יחסי העבודה בחברות הזנק שונה בתכלית משוק העבודה המסורתי, ועל רקע פוטנציאל הרווח יש להפחית את מידת ההגנה שניתנת לעובדים בחברות אלה. לדבריהם, בעיצומו של משא ומתן לרכישתם על ידי חברה אחרת התפטר התובע מעבודתו ועבר לעבוד בחברה השנייה, תוך שהוא מעביר אליה סודות מסחריים.

התובע הכחיש טענות אלה והתעקש שלאחר סיום עבודתו בחברה היה מובטל וקיבל דמי אבטלה.

ואכן, השופט דורי ספיבק פסק שהנתבעים הלינו באופן שגרתי גם את שכרם של עובדים אחרים והפרו באופן שיטתי את חוקי העבודה, כך שלא נראה שאי תשלום שכרו של התובע נבע ממעמדו הבכיר או מוויתור מצדו. לדברי השופט, מסקנה זו מקבלת חיזוק בטיוטת הסכם עבודה שנשלחה לתובע בתקופת עבודתו השנייה (ולא נחתמה), שבה מעוגנת זכותו להפרשי השכר.

כמו כן, עצם העובדה שהנתבעים שילמו לתובע שכר חלקי במשך כמה חודשים ב-2014 מחלישה משמעותית את טענתם. השופט ספיבק הדגיש שלא מדובר במצב שבו עובד "שותק" ומסכים בהתנהגותו להרעה בתנאים אלא במי שהתריע באופן עקבי על הלנת שכרו.

בנסיבות אלה נקבע שעל הנתבעים לשלם הפרשי שכר בסך כולל של 172,087 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, פדיון דמי הבראה ופדיון חופשה. עוד חויבו הנתבעים לפצות את העובד ב-20 אלף שקל על עוגמת נפש על ההאשמות הלא מבוססות בפרשת החברה המתחרה.

באורח חריג, טענת התובע להרמת מסך ההתאגדות ולחיוב מייסד החברה באופן אישי התקבלה. השופט ספיבק ציין שהזהות בין החברה לבין מייסדה מוחלטת והוכח שהוא בעל השליטה ומקבל ההחלטות הבלעדי בה. הוא הוסיף שנראה שהמנהל רוקן את החברה מנכסיה והוא אחראי אישית לכך שלא יכלה לשלם את מלוא שכרם של עובדיה

השופט דחה מכל וכל את טענת הנתבעים בהתייחס לעובדי חברות הזנק וקבע ש"דיני העבודה חלים ומחייבים באותה המידה את המעסיקים והעובדים כולם". בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים לשלם לתובע 222,663 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.