שמים קץ ל"שיטת מצליח" של תאגידי הביטוח

חבר הכנסת איציק שמולי הניח השבוע על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה. במידה ותעבור ותהפוך לחוק, היא תמגר את אחת התופעות המזעזעות, המבישות והמכוערות במדינת ישראל.

כתבות נוספות על ביטוח בערוץ הכסף שלי   

תושבי ישראל עוטפים את עצמם מכף רגל ועד ראש בפוליסות ביטוח, ומוכנים לשלם עבורן במיטב כספם - הכל מתוך חרדה לעתיד ותקווה שבעת צרה תאגידי הביטוח יסייעו להם לשרוד. אולם מבוטחים שיסתובבו באולמות משפטי ביטוח יגלו, כי אם חס וחלילה ייפול עליהם אסון, תאגידי הביטוח לא יהיו שם בשבילם. אלה יראו במבוטחים כאויב ויתישו ללא רחם בשיטה שאפילו השופטים מכנים באופן רשמי "שיטת מצליח".

מבוטחים חסרי אמצעים וכוחות יוותרו על זכויותיהם, ויתרמו לרווח הנקי של תאגידי הביטוח. אך אלה שיפנו לעזרת בית המשפט יגלו, כי תאגידי הביטוח מעלים נגדם טענות ללא כל בסיס שכל מטרתן למשוך את הדיון על פני שנים, לעיתים עד כדי קריסה כלכלית. להלן שתי דוגמאות לתופעה. 

"מעט מדי מאוחר מדי"

מבוטח באחד מתאגידי הביטוח עבר תאונת עבודה קשה. לרופאים המטפלים ואפילו לרופאי הביטוח הלאומי לא היה ספק כי הוא איבד את כושר עבודתו לצמיתות. אך לעומת זאת, תאגיד הביטוח מצא רופא שתמורת בצע כסף נתן הכשר לשלול מהמבוטח את האפשרות לשקם את חייו.

רק לאחר חמש שנות התדיינות בבית המשפט, כשחרב פסק הדין מונחת על צווארו, ניאות נציג תאגיד הביטוח להודיע לשופט כי "התאגיד חוזר בו מכל טענותיו נגד המבוטח וישלם לו את הכספים המגיעים לו על פי פוליסת הביטוח".

נציין כי כדי לשרוד במהלך המשפט, המבוטח מכר את כל רכושו עד שהגיע לפת לחם. למרות זאת לא התבייש נציג תאגיד הביטוח לבקש מהשופט פטור מהוצאות המשפט בטענה שנכונותו לשלם חוסכת מהשופט זמן שיפוטי יקר.

השופט זכריה ימיני התקומם וחייב את תאגיד הביטוח בכל הוצאות המשפט: "נכונותכם לשלם היא בבחינת 'מעט מדי ומאוחר מדי'. במשך חמש שנים התשתם את המבוטח בניהול דיונים בהם טוויתם יחד עם המומחים והחוקרים שלכם 'מארג עדויות נגד המבוטח שהקשר ביניהן לבין המציאות היה מקרי ומסולף'".

באשר למנהלת מחלקת ביטוחי חיים בתאגיד קבע השופט כי "חובתה כלפי התאגיד גברה על פני חובתה לומר אמת". ועל הרופא מטעם התאגיד אמר השופט כי "בחקירתו הנגדית התגלתה חוות דעתו במערומיה... בלשון המעטה אומר שתשובותיו היו מבישות".

התנער מחובותיו כלפי קשיש בעת חולשתו

באותו אופן התעלל תאגיד ביטוחי אחר במשך למעלה משנתיים בקשיש בן 100, שהעז לבקש תגמולי סיעוד. הקשיש נפטר במהלך המשפט. "בתיק זה נחשפה תמונה כואבת ועגומה, אשר בה תאגיד ביטוח שפעילותו אינה רק מסחרית אלא בעלת גוון סוציאלי, מתנער מחובותיו כלפי קשיש בן כמעט 100 שנים, דווקא בעת חולשתו, שבה הוא נזקק לו כל כך", קבע השופט יעקב שקד מבית משפט השלום בהרצליה.

כלים לבחון טענות הגנה ראויות

האם לשופטים אין סמכות לסנן כבר בתחילת המשפט טענות חסרות בסיס ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר? קיים הליך אחד הנקרא סדר דין מקוצר, בו יש לשופט סמכות שכזו. אולם לא את כל תביעות הביטוח מותר להגיש בסדר דין מקוצר, וגם כשאפשר להגישן, חלק מהשופטים והרשמים לא מוכנים להפשיל שרוולים ולבדוק בפתח המשפט אם לחברת הביטוח יש אכן הגנה ראויה.

לתוך ואקום זה נכנסת הצעת החוק של שמולי. בדברי ההסבר להצעת החוק מסביר ח"כ שמולי כי היא "נועדה לשים קץ לאותה שיטת מצליח. מטרתה לתת בידי בית המשפט כלים לבחון כבר בתחילת המשפט אם בידי המבטח טענות הגנה ראויות ובכך לחסוך התדיינויות ארוכות ומיותרות".

הצעת החוק קובעת כי אם המבוטח יפנה לבית המשפט כדי לממש את זכויותיו, תאגיד הביטוח לא יהיה זכאי להתגונן, אלא אם יקבל רשות מבית המשפט. כדי לקבל רשות להתגונן יהא על תאגיד הביטוח להגיש בקשה מלווה בתצהיר תחת אזהרה.

ח"כ איציק שמולי(צילום: גיל יוחנן)

התצהיר יתמקד אך ורק בנימוקי ההגנה שהועלו במכתב הדחייה הראשוני של תאגיד הביטוח. זה האחרון יהיה חייב לגלות כבר בפתח המשפט את כל המידע, המסמכים והראיות שבידיו, לרבות דו"חות חקירה וחוות דעת המומחים מטעמו כדי לאפשר לשופט לבדוק אם טענות ההגנה שלו מבוססות על ראיות של ממש.

שופט שידון בבקשה יהיה מוסמך לקבוע כי במידה וטענות תאגיד הביטוח אינן מגלות הגנה או שהראיות אינן מבססות את טענות ההגנה, המבוטח יהא זכאי לקבל פסק דין מיידי נגד תאגיד הביטוח, ובכך ייחסכו הן מהמבוטח והן מבית המשפט התדיינויות ארוכות ומיותרות.

ועוד חידוש מקורי יש בהצעת החוק: גם אם תינתן לתאגיד הביטוח רשות להתגונן, השופט יהיה מוסמך לחייב את תאגיד הביטוח לשלם למבוטח תגמולי ביניים עד לסיום ההתדיינות. זאת כדי שלא יווצר מצב בו המבוטח יזכה בתביעתו, אך בפועל יפסיד משום שתגמולי הביטוח ישולמו לאחר מותו, או לאחר קריסת עסקו, ובכך תסוכל תכלית הביטוח: פיצוי מהיר והוגן.

הצעת החוק אינה שוללת מתאגיד הביטוח את הזכות לערער על פסק דין שיינתן נגדו, אולם מונעת מבעדו לבקש את עיכוב ביצוע פסק הדין. זאת כדי למנוע מצב בו גם אם הערעור יסתיים לטובת המבוטח, פסק הדין כבר לא יהיה יעיל עבורו.

אין ספק כי אם הצעת החוק תתקבל, תהא זו חגיגה אמיתית לזכויות האדם במדינת ישראל. תאגידי הביטוח השולטים כיום בזכויות הסוציאליות שלנו, לא יעזו יותר לנצל בצורה כל כך מחפירה את חוסר האונים של הקשישים, החולים הסיעודיים, נפגעי תאונות דרכים, אלמנות, יתומים ומוכי גורל אחרים.

אולם בינתיים מדובר בהצעת חוק בלבד עם אויבים חזקים מאוד. "שיטת מצליח" מכניסה לתאגידי הביטוח מיליארדים רבים בשנה, ואלה יפעילו סוללות של לוביסטים, מומחים, עורכי דין ואולי יצליחו לגייס את אנשי הפיקוח על הביטוח.

לכן חשוב שכל אחד ואחת מאיתנו יפעל בדרכו כדי להשפיע על חברי הכנסת להתאחד ולהעביר את הצעת החוק כמה שיותר מהר. אין פה מחלוקת בין שמאל לימין, בין ערבים ליהודים, בין דתיים לחילוניים, בין נשים לגברים. כולנו נמצא את עצמנו ביום מן הימים נתונים לחסדיהם של תאגידי הביטוח.

אם אנו רוצים מדינה מתוקנת בה יש עתיד הוא לא רק שמה של מפלגה, חובה על כולנו לפנות בקריאה נרגשת לחברי הכנסת להתאחד סביב חבר הכנסת איציק שמולי ולהפוך את הצעתו לחוק. זו תהיה אחת השעות היפות של הכנסת. ויפה שעה אחת קודם.