מוכר הנכס התחרט – והכשיל את המשכנתא

בני זוג סיכמו על רכישת משק בצפון, אבל אז המוכר התחרט ומנע מהם מסמכים שנדרשו לקבלת הלוואה. ביהמ"ש קבע שהוא ישלם על כך

עו"ד עובדיה סלמהפורסם: 29.03.17 , 17:15

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שחתמו על חוזה לרכישת משק בצפון הארץ, וקבע שבעלי הנכס ניסה להכשיל את העסקה על ידי מניעת מסמכים שנדרשו כדי להסדיר את המשכנתא. השופט אברהם אברהם קבע שבעל המשק, שהחליט בשלב מסוים שהעסקה לא כדאית, יפצה את הזוג ב-125 אלף שקל.

ב-2014 התעניינו בני זוג צעיר ברכישת המשק, שהיה רשום באותה עת על שם קטין. אביו ניהל איתם מו"מ שבסופו חתמו הצדדים על זיכרון דברים למכירת הנכס תמורה כ-1.15 מיליון שקל. סוכם שהקונים יקבלו את החזקה לאחר שישלמו את כל הכסף, אך בפועל הם עברו לגור בו מיד עם החתימה על זיכרון הדברים.

תביעה

מוכרת הדירה התחרטה – ותפצה ב-50 אלף ש'

עו"ד דלית פרימו אראל

בעלת נכס באילת סיכמה עם רוכש פוטנציאלי, שאף עבר להתגורר בדירה בשכירות עד להסדרת הזכויות. אלא שאז היא חזרה בה, והוא פנה לבית המשפט

מוכרת הדירה התחרטה – ותפצה ב-50 אלף ש'

זמן מה לאחר מכן נחתם חוזה. עד לחתימתו שילמו בני הזוג 758 אלף שקל, ובהמשך הוסיפו 30 אלף שקל נוספים. יתרת התשלום עמדה על 350 אלף שקל, שאותם התכוונו הרוכשים לשלם במשכנתא. לשם כך ביקש מהם הבנק מסמכים שונים, ובהם אישור על תשלום מסים, דמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל ועוד.

בנקודת זו פרץ סכסוך בין הצדדים, כיוון שאבי הקטין סירב למסור לקונים את המסמכים, שעל מנת להמציאם היה צריך לשלם מס שבח ודמי הסכמה. הוא תירץ את סירובו בכך שבני הזוג צריכים לשלם לו את יתרת התמורה לאלתר, בלי כל קשר למשכנתא. בשל כך הגישו בני הזוג לבית המשפט תביעה לאכיפת החוזה ותשלום פיצויי הפרה.

אבי הקטין הגיש תביעה נגדית, שבה ביקש להימנע מאכיפת החוזה ודרש פיצויים על הפרתו וכן דמי שכירות מאז המועד שבו התובעים אוחזים בנכס. הוא טען שעל פי החוזה היה על התובעים לשלם לו 350 אלף שקל עד אוגוסט 2015, והם לא עשו זאת.

התחייב לעשות מה שצריך

אבל השופט אברהם אברהם השתכנע שהתובעים אכן קיבלו את החזקה בנכס בהסכמת האב, שאותו כינה "אדם דומיננטי ביותר". הוא הגיע למסקנה שהאב התעקש שהתשלום ייעשה מיד וללא סיוע הבנק, כנראה משום שהחליט שהעסקה אינה כדאית לו, ולכן פשוט לא רצה בה יותר.

נקבע שהאב הסכים לכך שהתובעים יממנו את התשלום באמצעות משכנתא, אבל בכך שלא מסר להם את המסמכים שביקש הבנק, הוא זה שהפר את החוזה, ולמעשה הכשיל את את התובעים ומנע מהם את האפשרות לשלם.

בהקשר זה העיר השופט אברהם שהחוזה נוסח באופן קלוקל וחסר, אולם למרות זאת, מתוך ההסכמה לממן את התשלום האחרון על ידי הלוואה, ניתן לגזור את חובתו של הנתבע לעשות הכול - בגבולות הסביר והנהוג - על מנת שהתובעים יקבלו את ההלוואה.

בסיכומו של דבר הורה השופט על אכיפת החוזה וקבע כי אבי הקטין ישלם לבני הזוג 125 אלף שקל על פיצויי ההפרה המוסכמים בחוזה, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.