בן 20 התאבד במעצר, המדינה תשלם מיליון ש'

בזמן מעצרו הצליח צעיר בעל נטיות אובדניות לאגור תרופות פסיכיאטריות, שבאמצעותן שם קץ לחייו. ביהמ"ש קבע שהמדינה התרשלה בשמירה עליו

עו"ד אורלי קעטבי עמירפורסם: 31.03.17 , 08:13

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שהמדינה תפצה בכמיליון שקל הורים שבנם בן ה-20 התאבד לפני שש שנים בכלא ניצן, ככל הנראה באמצעות בליעת תרופות פסיכיאטריות שאגר. השופטת מרים אילני קבעה שהמדינה התרשלה אף שנטיותיו האובדניות היו ידועות.

הצעיר, שסבל מבעיות נפשיות, נעצר ביולי 2010 בחשד לביצוע שוד והחזקת נשק שלא כדין. הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון והמתין לגזר דינו בכלא איילון. בהמשך הועבר לבית המעצר "ניצן" שברמלה ובמרס 2011 נמצא מחוסר הכרה בתאו בזמן ספירת בוקר. הוא הובהל לבית החולים ומת כעבור יומיים.

תביעה

דרשה הכרה כאם שכולה - חרף התאבדות בנה

עו"ד אלי סבן

משרד הביטחון סירב להכיר במעמדה של אישה שבנה שם קץ לחייו בזמן שהיה נפקד משירות בצה"ל. בית המשפט חייב אותו להכיר בה כאם שכולה

דרשה הכרה כאם שכולה - חרף התאבדות בנה

בתביעה שהגישו הוריו נגד המדינה הם עתרו לפיצוי על הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו להם. לטענתם, הבן התאבד באמצעות נטילת כדורים פסיכיאטריים שאגר ושירות בתי הסוהר התרשל בכך שלא עשה די אף שהיה מודע לחומרת מצבו הנפשי. לדברי ההורים, בנם נהג לאגור את הכדורים שנטל ואף ניסה להתאבד באמצעותם כמה פעמים קודם לכן, ולכן היה על הנתבעת להשגיח עליו באופן מיוחד.

מנגד טענה המדינה שלא הוכח שהעציר מת כתוצאה מהרעלת תרופות, וייתכן שסיבת המוות היא אחרת. המדינה נאחזה בחוות דעת רפואית שלפיה מינון התרופות שנמצא בדמו היה נמוך יחסית. היא הוסיפה שגם אם תתקבל טענת ההורים שבנם מת כתוצאה מהתאבדות, היא מילאה את חובתה להשגיח עליו, מנעה ממנו לאגור תרופות ועשתה כל שביכולתה כדי למנוע את האסון.

לנוכח המחלוקת בעניין סיבת המוות מינתה השופטת מרים אילני מומחה רפואי ואימצה את חוות דעתו שלפיה ההסתברות שהעציר מת כתוצאה מהרעלה והתאבדות גבוהה יותר ביחס לאפשרות שמת כתוצאה מסיבה אחרת.

בנוסף היא ציינה שמחומר הראיות ניכר שרשויות הכלא היו מודעות לסכנה שהעציר יפגע בעצמו כבר מתחילת מעצרו. כך למשל, הוא נבדק על ידי קרימינולוגית לאחר שנמצאה אצלו כמות רבה של כדורים, וזו המליצה לוודא שהוא נוטל את הכדורים במרפאה ואינו שומר אותם. בנוסף, כשלושה חודשים לאחר מעצרו הוא פונה לחדר מיון בשל בליעת מינון יתר של תרופות.

השופטת אילני הזכירה שבעקבות המלצות הגורמים הטיפוליים, בזמן שהותו בכלא איילון הקפידו החובשים שהעציר יקבל את התרופות מרוסקות כדי שלא יוכל לאגור אותן. ואולם, במעבר לכלא ניצן לא יושמה ההוראה.

"ההתעלמות מן ההוראה לרסק את התרופות לאחר המעבר לבית המעצר 'ניצן', מבלי שנתנה הדעת לשינוי זה, אינה מתיישבת עם סטנדרט הזהירות המצופה מן הנתבעת", נכתב בפסק הדין.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהמדינה אחראית לפצות את ההורים ופסקה לטובתם 408 אלף שקל על הפסדי השכר של בנם, 550 אלף שקל על עוגמת הנפש ו-10,000 שקל נוספים עבור הוצאות קבורה ומצבה. בסך הכול חויבה המדינה לפצות את יורשי העציר המנוח ב-968 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד של 23.4% והחזר הוצאות.