לא הוצא טופס 4: חברת הבנייה תפצה רוכשים

זוג רכש מחברת נווה אציל דירה ביוקנעם, אך מסירתה מתעכבת כבר שנתיים. ביהמ"ש הגדיר את ההתנהלות "מקוממת" וקבע פיצוי של מאות אלפי שקלים

עו"ד רפאל לבפורסם: 30.04.17 , 22:01

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שחברת הבנייה "נווה אציל" תפצה במאות אלפי שקלים בני זוג שרכשו ממנה דירה ביוקנעם והיו אמורים להיכנס אליה עד אפריל 2015, אבל לא קיבלו אותה עד היום בשל עיכוב בהוצאת אישור אכלוס (טופס 4). השופטת רחל עורקבי הגדירה את התנהלות החברה "מקוממת".

על חוזה הרכישה חתמו בני הזוג ב-2014. מועד מסירת הבית נקבע לאפריל 2015, אך בהגיע המועד התברר להם שלא הוצא עבור הבית טופס 4 ובשל כך לא ניתן לחברו לתשתיות (מים, חשמל וביוב). הרוכשים מצאו את עצמם ללא קורת גג כיוון שתכננו את צעדיהם בהתאם למועדי ההסכם ומכרו את דירתם הישנה. כעבור שנה של המתנה הם הגישו תביעה לפיצוי בגין ההוצאות והנזקים שנגרמו להם כתוצאה מן האיחור.

תביעה

חברת בנייה הסתירה מידע מהדיירים – ותפצה

עו"ד נתן קמינסקי

זוג התקשר עם יזמית שהבטיחה פנטהאוז של 126 מ"ר במקום דירת קרקע בחולון. אלא שלבסוף הם קיבלו דירה קטנה בהרבה. הפיצוי: 270 אלף ש'

חברת בנייה הסתירה מידע מהדיירים – ותפצה

"נווה אציל" טענה להגנתה שהאיחור בקבלת הטופס נגרם כתוצאה מעיכוב בסלילת כביש מרכזי בשכונה, שלא היה בשליטתה. היא הוסיפה שהעיכוב הצפוי במסירה הובא לידיעת התובעים בחתימת ההסכם והיה הסיבה לכך שהבית נמכר להם בסכום מופחת. לדבריה התחייבותה בהסכם הייתה למסירת החזקה בבית – ללא טופס 4.

אולם בניגוד לטענת החברה, לא נמצא בהסכם המכר כל אזכור לנושא סלילת הכביש והעיכוב האפשרי במסירה. בעלי החברה הסביר זאת בתקלה של עורך הדין שייצג את החברה בעסקה והלך לעולמו זה מכבר. אולם טענה זו נדחתה על הסף על ידי השופטת עורקבי, שביקרה את הניסיון להטיל דופי בעו"ד שלא יכול להתגונן.

במהלך התביעה, ולאחר שנשמעו עדויות נציגי מחלקת ההנדסה בעיריית יוקנעם, התברר שהחברה ידעה על העיכוב הצפוי בסלילת הכביש ואף התחייבה בכתב ליידע על כך את הרוכשים, אך לא עשתה כן.

עוד עלה כי קטע הכביש באזור ביתם של התובעים הושלם ביולי 2016, ולכן עקרונית ניתן היה להוציא עבורו טופס 4 במועד זה, אלא שהחברה כלל לא הגישה לעירייה בקשה לקבלת הטופס, וגם אם הייתה מגישה סביר להניח שלא הייתה מקבלת כיוון שבנתה שלא על פי היתר הבנייה. רק במרס 2017 ביקשה מהעירייה לאשר את השינויים שביצעה בתוכנית הבנייה.

בנסיבות אלה קיבלה השופטת עורקבי את התביעה ולא חסכה ביקורת מהחברה. היא האמינה לגרסת התובעים וקבעה שהחברה אכן הסתירה מהם את האפשרות שמסירת הבית תתעכב עד השלמת סלילת הכביש.

השופטת דחתה אחת לאחת את טענות החברה ובכלל זאת את הטענה כי החוזה למסירת הדירה לא כלל התחייבות לטופס 4. היא ציינה שטענה זו מנוגדת לנוסח ההסכם ומנוגדת לחוק ולפסיקה הענפה בנושא. בנוסף נקבע שהחל מיולי 2016 נבע האיחור במסירה מחריגות הבנייה שביצעה החברה ולא מהעיכוב בסלילת הכביש.

לפיכך נפסק לתובעים פיצוי בסך כ-100 אלף שקל בגין דמי שכירות של בית חלופי עד למועד הגשת התביעה, וכן 8,000 שקל דמי שכירות בגין כל חודש איחור ממועד הגשת התביעה ועד מסירת הבית בפועל. מעבר לזה, היא חייבה את החברה בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל. את התובעים ייצג עו"ד יורם אורגד.