נדחה תמ"א 38: "הרחוב צר, מפתל וללא מוצא"
פרויקט לתוספת 63 דירות לבניין ברחוב אבטליון ברמת גן עלול היה לגרום לעומס על התשתיות במתחם. היזמים נדחו הן בעירייה והן בוועדת הערר
ועדת הערר של מחוז תל אביב דחתה לאחרונה
ערעור של חברת נדל"ן, שביקשה לבצע פרויקט תמ"א 38 בבניין ברחוב אבטליון ברמת גן אך נתקלה בהתנגדות של העירייה. ועדת הערר קיבלה את עמדת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן, שסברה שתוספת של עשרות דירות למתחם יצרו עומס על הרחוב הקטן והצר.
החברה הגישה ערר שבו הדגישה את החשיבות שבחיזוק המבנה הרעוע מפני רעידות אדמה, התלוננה על "הדיון החפוז" בבקשתה וציינה כי בפרוטוקול הדיון מופיעות 26 מילים בלבד. היא הלינה על הנימוקים לדחיית בקשתה וטענה שהוועדה לא הייתה מוסמכת לסרב לה בהתבסס על נתוני הרחוב, שכן שיקול דעתה מוגבל לבחינת נתוני המגרש הספציפי שלגביו נדרש ההיתר.
חברת "י.ע.ז ואנשי העיר", המקדמת יוזמות בתחום הבנייה, הגישה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה ברמת גן בקשה להתיר לה לבצע פרויקט תמ"א 38 במבנה ברחוב אבטליון. החברה ביקשה היתר להרוס את המבנה בן שלוש הקומות ולבנות תחתיו בניין חדש בן 10 קומות הכולל 63 יחידות דיור. לפני יותר משנה דחתה הוועדה את הבקשה וקבעה שיש צורך בתוכנית כוללת הנותנת פתרונות לכלל המבנים הישנים במתחם, שכן כרגע התשתיות והסדרי התנועה ברחוב לא יכולים לשאת את תוספת יחידות הדיור.
חוק ונדל"ן
תביעת הגג הדולף: יזם תמ"א 38 יפצה דיירים
עו"ד סיני גלבוע
זוג צעיר מתל אביב סבל במשך שני חורפים מנזילה קשה של גשמים בדירה שכורה. יזם שביצע פרויקט בבניין ישלם על כך 11 אלף שקל
החברה הוסיפה שלא ניתן להסתמך על "תכנון עתידי" אמורפי וערטילאי שטרם החל, ולהקפיא את הפרויקט לזמן לא מוגבל, במיוחד כשתמ"א 38 היא תוכנית ממשלתית שעל הרשות המקומית לפעול לקידומה.
מנגד טענה הוועדה המקומית שרוחב הרחוב המוביל לבניין הוא ארבעה מטרים בלבד, ובנסיבות אלה לא סביר לאשר מבנה של 63 דירות. היא הודתה שהדיון בבקשה היה קצר אך הסבירה שהיו בפניה עוד קודם לכן מספר בקשות להיתר ביחס למבנים אחרים ברחוב כך שנאסף אצלה מידע תכנוני רב. היא סיכמה שתוספת הדירות הייתה מביאה למצב "קטסטרופלי".
ועדת הערר של מחוז תל אביב, בראשות עו"ד תמר עיני ורדון, השתכנעה שנתוני הרחוב לא מאפשרים את תוספת יחידות הדיור.
לדבריה, הוועדה המקומית רשאית להתייחס במסגרת שיקול דעתה למאפיינים מיוחדים הנמצאים בסביבת המתחם, כמו דרכי הגישה והמגרשים הסובבים אותו. בנסיבות אלה, הוועדה בהחלט הייתה רשאית לסרב לבקשה אם הגיעה למסקנה שהתשתיות ברחוב לא יכולות לשאת את תוספת הבנייה.
הוועדה ציינה שהתוכנית שהגישה החברה היזמית "מתעלמת לחלוטין מהסביבה שבה מצוי המגרש, מדרך הגישה היחידה אליו ומהעובדה שמדובר ברחוב ללא מוצא, שבו מבנים ישנים נוספים", ואישורה יביא לפגיעה באינטרסים לגיטימיים אחרים של תושבי המתחם.
בנסיבות אלה דחתה הוועדה את הערר. בסוף דבריה צוין שההחלטה לא מונעת מהחברה את האפשרות להגיש בקשה אחרת, צנועה בהרבה, המתחשבת בסביבת המבנה, במיקומו ובדרכי הגישה אליו.
- לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העוררת: עו"ד אורנה ורכובסקי
- ב"כ המשיבים: עו"ד אשר כהנא
- עו"ד נתן שטיינברג עוסק בתמ"א 38
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים