שתף קטע נבחר

ניסתה לבטל מכירת דירה - ונדחתה בביהמ"ש

בעלת נכס מב"ש ניסתה לבטל הסכם מול הרוכשים בטענה שאיחרו בהעברת תשלומים. אבל השופטת קבעה: לא הייתה הפרה יסודית שמצדיקה זאת

בית משפט השלום בבאר שבע חייב לאחרונה בעלת דירה בעיר להשלים את מכירת הנכס לזוג רוכשים, כפי שהתחייבה בחוזה, ודחה את ניסיונה לבטל את ההסכם בין הצדדים בטענה לאיחור בהעברת תשלומים. השופטת עירית קויפמן קבעה כי בניגוד לטענת המוכרת, לא הייתה הפרה יסודית של ההסכם על ידי הרוכשים.

 

בנובמבר 2012 חתמו הצדדים על הסכם שלפיו בעלת הנכס תמכור להם את הדירה תמורת 640,500 שקל. בהסכם נקבעו כמה מועדים לתשלומים שונים לפי הוראות "מכתב הכוונות" – מסמך שהבנק מוציא ללווה ובו הסכום שנותר לסילוק משכנתה – של הבנק למשכנתאות. הרוכשים כבר שילמו 360,500 שקל בשלושה מועדים שונים, אולם לאחר מכן החלו הבעיות: המוכרת שלחה להם הודעה על ביטול החוזה, בטענה שלא העבירו את התשלום הבא בזמן כפי שהתחייבו בחוזה.

 

בסופו של דבר נפגשו הצדדים בבית המשפט, כאשר עד היום בעלת הדירה מתגוררת בה. טענתה העיקרית הייתה שהרוכשים הפרו את ההסכם כשלא העבירו את אחד התשלומים שנקבעו בהסכם, דבר שלא אפשר לה לסלק את המשכנתה שלה, ומנע ממנה לרכוש דירה אחרת. היא ביקשה לבטל את ההסכם ולחייב את הקונים בפיצוי המוסכם 65 אלף שקל, בתוספת ריביות.

 

מנגד, הרוכשים המיועדים תבעו את אכיפת ההסכם ודרשו גם הם את תשלום הפיצוי המוסכם בחוזה בגין הפרה. לדבריהם, הודעת הביטול מטעם המוכרת ניתנה שלא כדין ומהווה כשלעצמה הפרה יסודית של ההסכם. לטענתם, היא לא שלחה להם העתק מקורי של מכתב הכוונות (בפעם הראשונה שבו שלחה אותו), ואף עשתה זאת באיחור ניכר.

 

הם הוסיפו שבעלת הדירה לא המציאה את המסמכים הדרושים בהתאם לחוזה, למשל אישור הסכמת החברה המשכנת לרישום הערת אזהרה לבנק למשכנתאות. לשיטתם, העיכובים בהמצאת המסמכים הם שעיכבו את התשלומים שהיו תלויים בקבלת משכנתה.

 

לא נתנה הזדמנות

ואכן, השופטת עירית קויפמן דחתה את המוכרת וקיבלה את תביעת הקונים. היא השתכנעה ש"משלא התקבל מכתב כוונות מקורי, טרם קמה חובת התשלום... די בכך כדי לקבוע כי מכתב הביטול יצא טרם זמנו". היא קיבלה את הטענה שלפיה בעלת הדירה לא המציאה לקונים מסמכים נוספים עד למועד התשלום, שהיוו תנאי לביצועו, ובהם אישור מס שבח ואישור על הסכמת החברה המשכנת לרישום הערת אזהרה לטובת הבנק למשכנתאות.

 

משכך נקבע כי בתאריך שבו המוכרת שלחה מכתב שבו הודיעה על ביטול החוזה, הקונים טרם הפרו את ההסכם הפרה יסודית. בעניין זה הסבירה השופטת שלפי החוק, במקרה של הפרה לא יסודית, זכאי הנפגע (במקרה זה המוכרת) לבטל את החוזה רק לאחר שנתן למפרים ארכה לקיומו – כלומר הזדמנות להשלים את התשלום.

 

במצב דברים שכזה, הבהירה השופטת קויפמן, מכתב הביטול והתנערותה של המוכרת מההסכם מהווה הפרת חוזה מצדה, ולכן הקונים רשאים לדרוש את אכיפתו.

 

בסיכומו של דבר נקבע כי החוזה יבוצע, כך שהמכירה תושלם והדירה תועבר לקונים. בנוסף, חייבה השופטת את המוכרת בפיצוי המוסכם בחוזה (65 אלף שקל) בגין הפרת החוזה, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 27 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת ונתבעת שכנגד: עו"ד גוסטבו גרפונקל
  • ב"כ הנתבעים והתובעים שכנגד: עו"ד יורם ספרן
  • עו"ד אייל ברכה עוסק בדיני מקרקעין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים