132 אלף שקל למנהל מכללה שפוטר שלא כדין

עיריית קריית גת פיטרה את המנהל של מכללת רוגוזין בעיר על רקע סוגיות משמעת. אבל בית הדין לעבודה קבע שהיא פעלה מולו בכוחנות ובריונות

עו"ד ניצה כהןפורסם: 11.05.17 , 17:11

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה שהמנהל לשעבר של מכללת רוגוזין בקריית גת יפוצה על ידי העירייה ב-132 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין. השופטת יעל אנגלברג שהם ציינה שחרף ההתנהלות המשמעתיות של המנהל, העירייה פעלה מולו "בכוחניות ובבריונות".

המורה הועסק במכללה וב-2008 מונה למנהל שלה. כשנתיים לאחר מכן הגישה נגדו העירייה תלונה במשטרה בגין "גניבת שעות עבודה" והודיעה לו שהוא מושעה ל-45 יום. בהמשך דחה בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות את בקשתה להאריך את השעייתו. בשנה שלאחר מכן זומן לשימוע לפני הפסקת עבודה, בעילה של צמצומים וסגירת מגמת מכונאות שבה לימד, ושעתיים אחרי השימוע נמסר לו מכתב פיטורים. באותה שנה החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים נגדו בעילה של חוסר אשמה.

דיני עבודה

תביעה: מורים נקראו לפתוח בי"ס חדש - ופוטרו

עו"ד נדב אבידור

רשת "עתיד" גייסה שני מורים ששוכנעו לעזוב את משרותיהם במשרד החינוך. שנה לאחר מכן הם פוטרו, ובית הדין לעבודה קבע שיש לפצות אותם

תביעה: מורים נקראו לפתוח בי"ס חדש - ופוטרו

ב-2012 הגיש המנהל תביעה נגד העירייה וטען שפוטר מבלי שהתקיימה עילה אמיתית לכך. לטענתו, הוא פוטר בשל רדיפה פוליטית לאחר שנראה משוחח עם המנהל הקודם, יריבו של ראש העיר. הוא הוסיף שהתלונה במשטרה, כמו גם יתר הפעולות (ההשעיות ואי קיום החלטת בית הדין למשמעת) נעשו בחוסר תום לב וממניעים פסולים. הוא ביקש לבטל את פיטורים ולהחזירו לעבודה, ולחלופין לקבל פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש ועוד.

העירייה טענה מנגד שהתובע הוא פעל בחוסר תום לב בכך שלא מילא את חובותיו כעובד, נעדר מבית הספר בשעות העבודה, גבה כספים מתלמידים מבלי להעבירם ליעדם, ולקח לביתו ציוד של בית הספר. לדבריה, ההחלטה לקצץ את משרת המנהל נבעה משיקולים ענייניים של התייעלות שהביאה לסגירת מגמת המכונאות. בנוסף נטען כי סגירת תלונתה נגד התובע נבעה מהעובדה שהפרקליטות החליטה שגניבת השעות היא עניין משמעתי ולא פלילי.

השופטת יעל אנגלברג שהם הסבירה שאף צד לא הוכיח את טענתו לגבי סיבת הפיטורים. התובע לא הוכיח את טענתו בדבר רדיפה פוליטית, ואילו העירייה לא הוכיחה שהיו קיצוצים וצמצומים. היא השתכנעה שהעירייה פשוט מאסה בתובע ולכן ביקשה לסיים את העסקתו.

עם זאת, נקבע שהעירייה התנהלה בחוסר תום וכי בפיטורי התובע נפל "פגם חמור". השופטת הסבירה שאכן טענות העירייה מצויות במישור המשמעתי שעמד ברקע הפיטורים, אלא שהיא לא פעלה נגדו במישור זה, לא הציגה את עילות אלה כבסיס לרצונה בפיטורי התובע, ובחרה לפעול לפיטוריו בטענה של צמצומים.

השופטת אנגלברג שהם הזכירה שמדובר באדם שעבד כ-18 שנים, כאשר בשנה האחרונה לעבודתו נתגלו פגמים חמורים בעבודתו ובמהימנותו, אבל "במקום לברר את הדברים על דיוקם פעלה העירייה באופן חד צדדי, בכוחניות ובבריונות מסוימת. כך בחרה העירייה שלא לכבד את החלטת בית הדין למשמעת ולא להשיב את התובע לעבודתו".

בנסיבות שנוצרו, ציינה השופטת, אין הצדקה לבטל את החלטת הפיטורים, בין היתר משום שמערכת היחסים העכורה בין הצדדים עלולה לפגוע בבית הספר ובעיקר בתלמידים.

בסיכומו של דבר התקבלה התביעה באופן חלקי. השופטת אנגלברג שהם ניתחה באריכות את זכויותיו של התובע והורתה לעירייה לשלם לו פיצויים בסך 132 אלף שקל והוצאות משפט בסך 20 אלף שקל. הפיצוי נפסק בין היתר בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר ועוגמת נפש.