קנתה חווה לבן זוגה – ודרשה אותה כשנפרדו

עולה מצרפת נשבתה בקסמו של ישראלי ורכשה עבורו קרקע לצורך הגשמת חלום: הקמת חווה. כשהרומנטיקה פגה הסתכסכו השניים בשאלת הבעלות

עו"ד יוסף משעלפורסם: 11.05.17 , 23:16

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שאישה שלפני כמה שנים הגשימה חלום לבן זוגה לשעבר ורכשה עבורו חווה בצפון, היא כיום הבעלים הבלעדי של הנכס. השופט כמאל סעב החליט שבניגוד לטענות בן הזוג, הקרקע לא ניתנה במתנה.

האישה, גרושה ואם לשבעה, הגישה את התביעה לפני כשלוש שנים וטענה שמי שהיה בן זוגה ניצל את תמימותה ואהבתה אליו ושכנע אותה לקנות עבורו הקרקע. במרס 2013 היא חתמה על הסכם הרכישה ושילמה 550 אלף שקל מכספי הלוואה שנטלה. לדבריה, היא סיכמה עם בן זוגה שהוא יפעיל בשטח את עסק חלומותיו וישלם לה דמי שכירות חודשיים לצורך כיסוי ההלוואה.

תביעה

סכסוך בין חברים: 100 אלף ד' הם לא מתנה

מערכת PsakDin

איש עסקים נתן לחברו סכום כסף שביקש להכשיר מול רשויות המס האמריקניות. כשביקש את הכסף בחזרה, נענה בשלילה. מה קבע ביהמ"ש?

תביעה בין חברים: 100 אלף ד' הם לא מתנה

לדבריה, בהמשך היא נשאה גם בתשלום מס הרכישה ומימנה הוצאות שונות לצורך הקמת החווה. בשלב כלשהו הוא ביקש ממנה לרשום את מחצית הנכס על שמו, בין היתר על מנת שיוכל לקבל את האישורים הדרושים להקמת החווה, והיא נעתרה לבקשתו.

החלטה זו כמעט עלתה לתובעת בקרקע, שכן זמן מה לאחר מכן הסתכסכו בני הזוג והנתבע נקלע לקשיים כלכליים ולא שילם לה את דמי השכירות. בעקבות כך, ומשום שהיא לא הצליחה לעמוד בהחזרי ההלוואה, הבנק חילט את חסכונותיה.

בבית המשפט ביקשה האישה להכיר בה כבעלת הקרקע ובבן זוגה לשעבר כמי שהיה נאמן על זכויותיה לפי חוק הנאמנות. היא התבססה על "חזקת הנאמנות" שנקבעה בפסיקה, ולפיה נכס שנרשם בבעלות אדם אף שאחר מימן את רכישתו - מוחזק כשייך למי ששילם עליו אלא אם הוכח אחרת.

מנגד טען הנתבע שבת זוגו לשעבר העניקה לו מחצית מהקרקע מרצונה החופשי, ולאור השקעתו הרבה בנכס היא לא יכולה לחזור בה מהמתנה.

לחילופין הוא טען שהם למעשה הקימו עסק משותף, כאשר התובעת סיפקה את ההשקעה הכספית ואילו הוא נתן מניסיונו ועמל כפיו, וכי כעת היא מבקשת ליטול ממנו את חלקו לאחר שהשקיע שעות עבודה רבות בפיתוח העסק.

אולם השופט כמאל סעב לא שוכנע מטענותיו והחליט להיעתר לבקשת האישה. הוא מצא את גרסת התובעת אמינה ומגובה בחומר ראייתי רב, ועל כן פסק כי הקרקע היא בבעלותה הבלעדית. טענות הגבר לקיום יחסי שותפות נדחו על ידי השופט שהעדיף את הניתוח המשפטי של התובעת, שלפיו בין הצדדים שררו יחסי נאמנות שמשמעותם היא שהנתבע החזיק עבורה בנכס כנאמן בלבד.

השופט סעב אף הדגיש כי עדות הנתבע לא הייתה אמינה בעיניו וכי טענותיו לא הוכחו בראיות. בנסיבות אלו, נפסקו לטובת האישה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 29 אלף שקל.